מסעדות נוסטלגיות של פעם ואגרוף של טעמים. העיר של דותן גרינברג

>> דותן גרינברג, בעלי בית הקלייה קופישופ 51, פתח לאחרונה שני בתי קפה חדשים, במתחם אריאל שרון בגבעתיים ובבוטקה המיתולוגי בשדרות החי"ל, שהחל להיפתח גם בשבתות לטובת תושבי יד אליהו והסביבה. "בלתי אפשרי להסביר מדוע לפתוח עסקים בכזו תקופה. אין שום רציונל שיתמוך בפתיחת שני מקומות במהלך מלחמה אבל החברה הישראלית היא חברה מוטרפת", הוא אומר. "אנחנו כל כך רגילים להיות במצב חירום שזה כמעט נורמלי שהמלחמה נמשכת כבר יותר משנה וחצי. נורמלי שעפים טילים ושאנחנו יורדים לממ"דים וזה עצוב מאוד, אבל זה גם הכוח שלנו – לקיים שוק תחרותי ופעיל ומעניין גם בתקופה כזו עלובה".

>> תן חוטף כריך וקיפוד רוצה לרקוד // העיר של "אגדה חיה בעיר"
>> לחם שהוא חוויה רוחנית וחנות גת סודית // העיר של יואב וינפלד

1. הלנה בר יין

אשתי ואני אוהבים לשבת שם אחר הצוהריים על ורמוט עם פלח לימון ומונטדיטוס, באווירה הנעימה של הכיכר המשופצת. בשנה האחרונה זהו אחד הבילויים המועדפים עלינו בתל אביב. הקבוצה הזו עושה דברים מדהימים ואני מוריד בפניה את הכובע.
תרס"ט 6 תל אביב

2. מוזנר

כשאני קובע עם חברים לבירה, מוזנר זו ברירת המחדל שלנו כבר עשר שנים. מעבר לבר שכונתי זהו מקום מדויק שמצליח לשמור על סטנדרט גבוה לאורך שנים. גם כיום כשאני והחבר'ה יוצאים לבירה, כולם יודעים שנפגשים במוזנר.
אחד העם 51 תל אביב

3. מי ומי // פונדק איילון

שני מקומות שהם תמונת ראי זה של זה, מסעדות בסגנון שמאוד קרוב ללבי. המסעדה הכי אהובה עליי הייתה מפגש גשר הירקון, כשאחרי משחקים של הפועל אבי היה לוקח אותי לשם לאכול סטייק לבן בפיתה ומוסקה. זה משהו שנחרת אצלי חזק בזיכרון, והיכן שאני עובד אני תמיד מחפש מקומות כאלה. כשהיה לנו את בית הקפה באחד העם הייתי יושב במי ומי על סטייק לבן בפיתה, ועכשיו כשאני על ציר יגאל אלון – פונדק איילון מרגש אותי מאוד עם גזוז משמש וקבבים מצוינים. בשני המקומות יש גם קרם בוואריה חבל על הזמן, ושניהם בלאסט פרום דה פאסט שאני מתגעגע אליו ונהנה ממנו בכל פעם מחדש. אני יושב שם על הבר, תמיד יש בטלוויזיה משחק של ברצלונה, אוכל ושותה משהו וזו ארוחת הצהריים המושלמת בשבילי.
דרך מנחם בגין 35 תל אביב // יגאל אלון 108 תל אביב

4. סנטי

משהו קצת פחות קז'ואלי. מעבר לזה שהמקום מהמם ויש בו אווירה מיוחדת וקצת סקסית, האוכל בסנטי נהדר. כל מנה היא אגרוף של טעמים, יצירתית ומיוחדת, ואף פעם לא משעמם. במהלך השנה האחרונה ביקרנו בסנטי פעמיים או שלוש ובכל פעם הייתה לנו חוויה יוצאת מגדר הרגיל.
גורדון 17 תל אביב

5. הבר של ברבוניה

אני אוהב מקומות נוסטלגיים וברבוניה הוא אחד הבילויים המועדפים עליי. חגגתי יום הולדת בחדר הפנימי ואירועים לחברים, והאוכל תמיד בול בפוני. הם מגישים בדיוק את מה שצריך, המוזיקה בדיוק בווליום הנכון ויש שם עוד דברים מדהימים שאי אפשר לדבר עליהם כאן.
בן יהודה 192 תל אביב

תופעה לא אהובה בעיר:

זה אמנם קצת נדוש אבל הכבישים בתל אביב הם סיוט. בשנה וחצי האחרונות אני נדרש לנסוע הרבה ברכב, וזה קשה מאוד. לפי המרחק מהמקום אין שום יכולת לדעת מתי תגיע, ולפעמים נסיעה מהבורסה ליד אליהו לוקחת לי 45 דקות, למרחק שהוא פחות מעשרה קילומטרים.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לא מזמן היינו בהופעה של שלומי שבן, האמן הישראלי האהוב עליי כבר המון שנים. לפני כמה חודשים הוא חזר לאלבום האהוב עליי שלו "עיר", להופעות בבית האופרה עם הקאמרטה. זו הייתה הופעה מדהימה שהייתי מוכן ללכת אליה פעם בחודשיים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מה שתמיד נותן לי מפלט זו הפועל תל אביב. לפני שנה הקבוצה עברה לידיים של איש עסקים שצריך לקחת אותה למקומות גבוהים, ובשבילי לראות את הקבוצה חוזרת לגדולתה ומתפתחת – זה נותן לי את כל ההשראה שאני צריך.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יותר מ-600 ימים שחטופים שלנו יושבים במנהרות החמאס בעזה. בעיניי אין שום דבר נעלה יותר לעסוק בו כרגע מאשר להחזיר אותם הביתה, ויפה שעה אחת קודם. לכן חשוב בעיניי לתרום או להתנדב למטה החטופים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יש לי בריסטה נהדר שקוראים לו איתמר רמתי, ומצחיק שאני מפרגן לו כי עוד רגע הוא יהיה סופרסטאר. איתמר זמר מוכשר שהוציא לאחרונה סינגל שנקרא Girlfriend ואני מאוד ממליץ לשמוע אותו ולהיות שם לפני כולם.

מה יהיה?
אני אופטימיסט מטבעי ומאמין שיהיה טוב, אחרת לא הייתי מסוגל להמשיך ולפתוח עסקים. אלתרמן כתב על מלחמת העצמאות "לזכור, לא רק לרע, ימי רעה". אין ספק שאנחנו בימי רעה, ואני מקווה שכשנצא מהם נדע לזכור אותם לא רק לרע, אלא להתחזק מהם ולהתלכד כחברה, ולהרים את הדבר הזה מחדש. אני מאמין שעוד נדע ימים טובים ויש לנו על מה להילחם, כי המקום הזה הוא הבית שלנו.