היא בת 93 והיא משגעת את סצנת האינדי. העיר של חואניטה כהן סמית'

>> חואניטה כהן סמית' היא לא פחות מתופעת בלוז וג'אז חוצת עשורים וז'אנרים, וירטואוזית ווקאלית ואינסטרומנטלית יוצאת דופן. בגיל 93 היא עדיין כובשת קהלים ולבבות, באנרגיה חסרת גיל ובחדווה שיש רק למוזיקה להציע. היא נולדה בניו יורק כבת למשפחת מהגרים יהודים, משפחה יהודית ספרדית שהיגרה לאיים הקריביים ולקובה מצד אביה, משפחת מהגרים יהודית ממוצא אתיופי מצד אמה. כהן סמית' החלה לנגן בגיל 5 ומאחוריה עשרות שנות קריירה עשירה, כולל שיתופי פעולה עם רשימה שומטת לסתות של ענקים כמו לואי ארמסטרונג, נינה סימון, בילי הולידיי, פרנק סינטרה וטוני בנט.

>> פינה קסומה בחורשה וסטודיו ניו יורקי מגניב // העיר של אפרת לוי
>> קיבוץ בתוך תל אביב וחלום של כל גרגרן // העיר של עמרי הכהן

אחרי  חמישה עשורים בהם התגוררה באילת, עברה חואניטה לתל אביב שם הקליטה את אלבומה הראשון "Introducing Juanita Cohen Smith" שראה אור בלייבל של יונתן לוי, סליל רקורדס. בשישי הקרוב (21.2) היא תופיע בפסטיבל הג'אז באילת שמתקיים לאורך הסופ"ש כולו, בהופעת סולו בה היא תנגן, תשיר, תספר ובעיקר תעורר השראה בכולנו. פרטים וכרטיסים כאן. 

 

1. שוק הכרמל

אני בטוחה שכל מי שגר בעיר מוקסם מהשוק כמוני. מזה 30 שנה שאני מטיילת לאורכו ולרוחבו של השוק, משוחחת עם האנשים מאחורי הדוכנים, נהנית מהצלילים המיוחדים, מהחיוכים שמפוזרים לכל עבר של בעלי הדוכנים ושל הקונים, מהצבעוניות שמשתנה מדוכן לדוכן, ומהאופן שבו כל אחד מהמוכרים מארגן את המוצרים בדוכן. השוק הפתוח הוא מקום לא פשוט לעבודה ולכן אני מעריכה את כל אלו שבוחרים בבוקר לקום ולפתוח את הדוכן שלהם. אחד הדוכנים שאני אוהבת במיוחד הוא דוכן ההלבשה שנמצא מעט מחוץ לשוק בפינת אלנבי והוא מביא סחורה מצוינת לאנשים בכל הגילאים והצורות. תמיד אוכל למצוא אצלו את מה שאני צריכה.

2. מלון מקסים  

הבית שלי בתל אביב והמקום שבו אני גרה לסירוגין כבר כמה שנים הוא מלון מקסים. הבאתי את הפסנתר שלי מניו יורק לתל אביב והוא מוצב בלובי של המלון כדי שאנשים יוכלו לראות אותו ואני מדי פעם מנגנת עליו להנאתי. מאז אירועי אוקטובר המלון משמש בית לי ולמפונים מרחבי ישראל, אנשים חמים ויקרים שביום אחד איבדו את כל רכושם, והפכו לי למשפחה יחד עם אנשי המלון האדיבים.
הירקון 86

3. גולדה בוגרשוב

המאכל האהוב עליי זה גלידה, וכאן בחנות הצבעונית שנמצאת ממש קרוב למלון שלי אני נהנית לשבת ולאכול גלידה ולהתבונן על האנשים שמגיעים למקום. אין משמח יותר מאשר לראות ילדים קטנים אוכלים באהבה רבה מהגלידה המתוקה, וההורים שלהם שחוזרים בדמיונם לילדות. אני ברת מזל שיש לי את האפשרות לשבת שם ולהסתכל על כולם.
בוגרשוב 6

4. חוף הים

אני והחברים החדשים שלי משתדלים ללכת לים בבקרים המוקדמים, כשהמים צוננים והשמש עוד רגועה. הים עושה פלאים לנפש, משחרר ומחבר בין כולנו. וכל זה לפני ארוחת הבוקר. 

5. ג'אז קיסה

אני אמנם כבר מעל לגיל 90, אבל נהנית מאוד לנגן על הפסנתר ולהופיע בפני אנשים. ישנם מספר נגנים מוכשרים שאיתם אני מנגנת מדי פעם בג'אז קיסה כמו יונתן לוי על הבס וג'ס קורן בסקסופון. מנגנים שם כל הג'אזיסטים הטובים שיש לנו בארץ והאווירה שם ביתית וחמה קצת כמו המועדונים בניו יורק.
דרך יפו 9  

מקום לא אהוב בעיר:

אני לא מוצאת שיש מקומות שאינם אהובים, בעיר או בכלל. ממרומי גילי אני מחפשת ומוצאת בכל דבר את היופי שטמון בו או את האנשים המעניינים שמבקרים בו. אם תסתכלו היטב תוכלו גם אתם למצוא אותם בכל מקום.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בחודש שעבר השתתפתי באירוע מיוחד בירושלים – כנס תזמורות רחוב שמטרתו לייצר מקום מפגש בין תזמורות רחוב ונגני רחוב. במהלך האירוע התקיימו כיתות אומן ומפגשי שיח, ואני השתתפתי בקרנבל הסיום שהיה פתוח לקהל הרחב. האירוע היה מרגש ומשמח והכיר לי את העשייה החשובה שהעמותה (עמותת למה כובע – עמותת נגני הרחוב) מקדמת ופועלת עבורה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לא בדיוק יצירה. ליד המלון שלי יש תמונות חטופים רבים ובכל פעם שאני עוברת לידם הלב שלי מתכווץ. בתקופה האחרונה החלו להוריד מהקיר תמונות של השבויים שחזרו. אין דבר משמח יותר מתמונה שהייתה שם והורדה מהקיר. הצפייה בחזרה של השבויים והשבויות שלנו בשבועות האחרונים משמחת ומחזקת אותי, ונותנת תקווה שהכל יכול להשתנות.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ישנן מספר עמותות שעוזרות לקשישים בענייני היום יום ולכן חשוב לי להדגיש מטרה ולא ארגון מסוים. לצערי עם העלייה בגיל אני מוצאת שיש לא מעט חברים סביבי, וגם אני, שחוו מקרים של ניצול והונאה. המקרים יכולים להיות גדולים או קטנים, אבל הבסיס הוא תמיד הונאה של חסרי ישע וזקנים. אני פונה לכל מי שיכול לעזור ולהקדיש קצת זמן למי שסביבם, למבוגרים שישמחו לעזרה טכנולוגית, בירוקרטית, ואפילו רק מישהו לשוחח איתם. אסור לנו לשכוח את הגיל השלישי, שבזכותו הקמנו את הארץ המופלאה הזאת.

מה יהיה?
אני אדם שמאמין בטוב ואופטימית מטבעי. מהות החיים לדעתי היא לחשוב טוב ולנשום טוב. ממרום גילי אני יכולה להעיד שכסף לא יכול לקנות הכול ואם נתמקד ברעות, באחווה ובטוב שיש אצל כל אחד מאיתנו נוכל יחד לקיים עולם טוב יותר.