המדרגות האהובות על חלוצת האינדי. העיר של טובה גרטנר

1. העץ הבודד עם הספסל העגול, על הגבעה בכיכר התרבות

לפעמים אני יושבת שם על המדרגות או ליד העץ, משקיפה על שדרות רוטשילד משקיפה על היכל התרבות, על ההמולה, חושבת שאם הייתי ציפור רק על העץ הזה הייתי בונה לי קן, ככאן נולדתי כאן נולדו לי גוזליי.

קקי (אמנותי) על הגבעה בכיכר התרבות (הבימה). צילום: עזרא הרמן

2. המדרגות הנעות במוזיאון תל אביב

אני אוהבת את המדרגות הנעות הכי ארוכות בעיר, במוזיאון תל אביב. הלם בשבילי, מי המציא את המדרגות האלה? אפשר לגמור ספר, לסגור עיסקה עם הבנק, לגמור להוציא כלים מהמדיח, ועוד להביט באמנות.

סיור בתערוכה "רטרוספקטיבה" של יאיו קוסאמה במוזיאון תל אביב לאמנות. צילום: מערכת טיים אאוט

3. מדרגות האמפי בגן דובנוב

אהבתי את מדרגות האמפי בגן דובנוב (לשעבר). אהבתי ללכת עם ילדיי לגינה לשבת על המדרגות ולעשות הצגות. בשבילי זה היה קיסריה. יום אחד הלכנו, וגיליתי שבנו שם מזרקה במקום.

היכן שהיו המדרגות בגינת דובנוב

4. המדרגות בבלומפילד

הייתי רוצה להצטלם באצטדיון בלומפילד, יושבת על המדרגות. אלוהים – זו התחברות לצונמי של רגש, לצונאמי של כוכבים, לצונאמי של צרחות, לצונאמי של שכחה.

בלומפילד שם ביפו זו הכתובת. צילום: shutterstock

5. המדרגות בגן העיר

יורדת לאיטי, יום שישי. אני אוהבת לשבת בגן העיר ביום שישי ליד המזרקה, על כסא רפייה שחור לבן של יפית, לכתוב, לפכפך, להשפריץ מחשבות. גן העיר שבמוחי.

ואיפה אפגוש את המלאכים בשמי תל אביב? יש גשר הולכי רגל חדש, בין רחוב תובל לשדרות יהודית. בלילה עולה על הגשר, לאיטי, פוסעת קרוב למעקה, מגיעה למרכז, מעל כביש אילון ההומה, מנצנצים אלי פנסי המכוניות, אני מביטה בכוכבים למעלה, באין סוף, ורגע מדמיינת שעברו שם מלאך, מלאכית. רגע של צלילות.

גשר יהודית

האזינו לשירה של טובה גרטנר "עוד מעט אצא לדרך" מתוך אלבומה החדש "קיץ 21"