בועה במרכז הסואן וספסל שזורק מחוץ לזמן. העיר של יורם כרמי

>> יורם כרמי הוא רקדן, כוריאוגרף, מייסד להקת המחול פרסקו ובן זוג של רענן. ימים מרגשים עוברים על הלהקה עם המעבר למשכנה החדש בשכונת רמת החייל, שם היא ממשיכה בפעילות החינוכית והקהילתית במתחם תרבות רב דורי חדש. במקביל מעלים כרמי ופרסקו את היצירה "Why Things Go Wrong", מופע חדש שהוא שיתוף פעולה בינלאומי עם הכוריאוגרפית הצ'כית המבטיחה סילבה ספקובה. זוהי יצירה מלאת ניואנסים ואירוניה, המשרטטת את הסיבה העיקרית בגללה דברים רבים משתבשים בחיי היום יום שלנו: יותר ויותר אנשים שהם חלאות משתלטים על המרחב הציבורי ומשבשים לנו את החיים. ההופעות הקרובות: 12.3-11.3, 20:30, תיאטרון הבית. עוד פרטים וכרטיסים כאן

>> פסל מושלם לדייט ומסבחה שהיא אהבת חיי // העיר של מעין נבו
>> הקלאב האינטימי וקהילה שפותרת כל בעיה // העיר של עידן וינברן

 

 

1. תולעת ספרים

מקום מיוחד שהוא שילוב של בית קפה וחנות ספרים. מצד אחד אווירה שקטה של חנות ספרים כמו בספרייה, מצד שני הריח והתנועה של בית קפה. המקום הוא כמו בועה במרכז הרועש והסואן של העיר שמאפשר עצירה והתחברות לעולם הספרות. אני אוהב את הקהל המבוגר יותר שמגיע לשם ושניתן למצוא שם ספרים מיוחדים שאין בשום חנות אחרת.
מלכי ישראל 9

2. ספסל בשדרות בן גוריון

בין העירייה לשלמה המלך, יש בשדרה ספסל שניצב ליד "פסל מנדטורי" של גבי קלזמר, פסל מיוחד של פנס עם אלומת אור ממתכת. פסל שאני מאוד אוהב לשבת ולהתבונן בו. השדרה מלאה בתנועה של הולכי רגל מכל הסוגים – צעירים, מבוגרים, הורים וילדים, אנשים שהולכים או חוזרים מהעבודה, תל אביבים ואנשים שבאים לטייל בעיר. עצירה לרגע על הספסל זורקת אותי מחוץ לזמן והופכת אותי לצופה בהצגה הכי טובה בעיר.
בן גוריון 84

3. הסטודיו של פרסקו

המקום הכי אהוב עלי בעיר זה הסטודיו של פרסקו, הבית השני שלי. לא מזמן עברנו לסטודיו חדש ברמת החייל ובזכותו אני לומד להכיר שכונה חדשה ואנשים חדשים. אני מבלה בסטודיו את מרבית השעות ביום יחד עם הרקדנים, ומתרגש לקראת פעילויות תרבותיות, חינוכיות וקהילתיות חדשות שאנחנו מתכננים פה עבור תושבי האיזור ותושבי כל גוש דן.
הברזל 31

4. החלק הדרומי של הטיילת

החלק הזה של הטיילת מרגיש לי כמו חו"ל עם ההתחברות לנמל יפו ולעיר העתיקה. כשמטיילים בטיילת ממש מרגישים את שינוי האווירה ואת איך שהנוף משתנה, הטיילת הופכת לצרה יותר, עממית ופחות עירונית וכאילו מכינה אותך לקראת הנמל והמבנים העתיקים של יפו.

5. שוק לוינסקי והמדרחוב החדש

הוריי גדלו בפלורנטין ובתור ילד הייתי מגיע איתם לשוק כדי לעשות לקניות לשבת. יש לי זיכרונות ילדות נעימים מהמקום ואני אוהב את השינוי המרענן שהוא עבר. השילוב בין השוק, לברים ובתי הקפה, המדרחוב ללא מכוניות והמון אנשים צעירים, הוא בשבילי שילוב תל אביב של פעם ושל היום יחד.

מקום/תופעה לא אהובה בעיר:

עבודות הרכבת הקלה בעיר. העבודות לא רק מעכבות את התנועה, יוצרות פקקים ולכלוך הן גם הורסות את הנראות הכללית של העיר, שהפכה לאתר בנייה אחד גדול. ברור לי שזה מהלך נדרש בשביל להגיע לרכבת הקלה המיוחלת, אבל כתל אביבי אני ממש מרגיש איך העבודות פוגעות באיכות החיים, אפילו כמי שמתנייד עם אופנוע אני מרגיש את הקושי.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
תערוכת צילומי עיתונות "עדות מקומית" שהוצגה במוזיאון ארץ ישראל. השנה התערוכה היתה קשה וכואבת אך יחד עם זאת מלאת תקווה. הצילומים מרשימים ומעוררים מחשבה, לעיתים מטלטלים ומרגשים. התערוכה הזו היא שיקוף של המציאות שלנו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
היצירה "אחרית" שיצרתי עבור הלהקה שלי בסוף הקורונה. היצירה עוסקת ברגעים של פוסט עולם אפוקליפטי ועל הכוח והכורח להתחיל מחדש. כשעשינו חזרות על היצירה בתקופת המלחמה היצירה קיבלה משמעות חדשה וטעונה יותר. יחד עם זאת, חזרות על העבודה עזרו לי ולרקדנים לעבד ולאוורר את הרגשות הקשים ולרתום את הקושי, העצב והחשש ולבטא אותם באמצעות האמנות.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
המטרה הכי חשובה בעייני בימים אלו היא הסיוע, התמיכה והטיפול בנפגעי פוסט טראומה ומצוקה נפשית. מאז המלחמה הצטרפו למעגל נפגעי הנפש והפוסט טראומה כל כך הרבה אנשים שנפגעו בצורה ישירה או עקיפה מהמלחמה או טבח שבעה באוקטובר, והם זקוקים לטיפול ועיטוף בשביל להשתקם ולהתמודד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
משה אפרתי ז"ל, אחד האמנים הכי חשובים בתחום המחול בישראל, חתן פרס ישראל למחול שנפטר לפני כחמש  שנים, מקבל שלט הנצחה ליד הבניין בו חי ברחוב שלמה המלך 52. משה ז"ל בילה את כל שנותיו כיוצר בינלאומי ותל אביבי בבניין הזה ואני שמח שכל מי שיעבור ליד הבניין הזה יזכה להכיר את שמו ויצירותיו.

מה יהיה?
אני רוצה להאמין שיהיה טוב. כרגע קצת קשה לי לראות את זה אבל אני מאוד מקווה שתל אביב תחזור להיות העיר הסואנת, השוקקת והמרגשת שתמיד היתה אחרי שיסתיימו שני העשורים בהם היא שקועה בעבודות, חפירות ותמ"אות. שהמדינה שלנו תחזור לשים את אזרחיה ואת רווחתם בראש סדר העדיפויות על פני מלחמות, סכסוכים ואינטרסים זרים.