להיות הרווקה היחידה בשכונה ולמות מהנגאובר. העיר של יעל דובר
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: יעל דובר תככב בתפקיד הראשי ב"שיקגו" החל מהשבוע הבא במרכז ענב לתרבות. בתל אביב שלה יש מקום שבו מרגישים את האנרגיות הסוחפות של העיר ומקום קסום לבלות בו
>> יעל דובר היא רקדנית, שחקנית ובוגרת ביה"ס לאומנויות הבמה בית צבי. היא מגלמת את הדמות הראשית, רוקסי הארט, בהפקה המחודשת למחזמר "שיקגו" שתעלה במרכז ענב לתרבות החל מה-9.7.23; פרטים וכרטיסים כאן.
1. שכונת ביצרון/רמת ישראל
אצלי העניין התל אביבי הוא די נוסטלגי, המון זכרונות מהממים מתל אביב שבה אני גרה כבר 15 שנה, מהרגע שבו עברתי לגור לבד בעיר. הנוסטלגיה נובעת מכך שעברתי עכשיו לפאתי תל אביב, לאזור שלמדתי להתאהב בו. הוא מרגיש לי כמו מושב בתל אביב, שקט ומרוחק קצת מכל הרעש, גם אם ממש מאה מטר מפה יש מקומות כמו עזריאלי. יוצא שאני הרווקה היחידה פה ושהילדים פה שואלים אותי כל הזמן איפה הילדים שלי, אבל זה לגמרי אי של שקט שאפשר לברוח אליו ועם אנשים כל כך טובים שקשה לא לראות שגם הם עברו שנים במרכז, והבינו שבשלב מסוים נעים לעשות הפרדה כלשהי.
2. קפה קוקו
כשאני רוצה לחזור קצת ולראות מה קורה במרכז העניינים של העיר, אין יותר כיף מהמיקום הזה להרגשת האנרגיות הסוחפות והטובות של העיר, עם אוכל טעים (בעיקר הבראנץ׳) ועם חברים טובים שתמיד יזרמו איתי לאיזה דייט נעים ומרים במקום. דיזנגוף 83
3. חוף גאולה
חוף נוסטלגי מאוד בשבילי מתקופות שבהן הייתי הולכת המון למסיבות, טראנס לרוב, בעיקר של ליין שאני אפילו לא יודעת אם עדיין קיים שנקרא "קליקה". הוא היה מתארח כל פעם במועדון אחר, אז אחרי לילה ארוך של שחרור מדאגות היינו מפנים את היום שאחריו ונפגשים כולנו בחוף הקבוע, למות ביחד מהנגאובר ולשחק מטקות.
4. קולאבו
אפרופו מסיבות, גיליתי לא מזמן את המקום הקסום הזה, מקום עם כמה מתחמים שכולל מועדון גדול, מתחם של חצר ולמעלה כמה חדרים שלרוב מיועדים ליוצרים שיציגו עבודות שלהם. וכן, אני יודעת שיש במקום/קהילה הזאת עוד המון פעילויות, תכניות ודברים שלא הספקתי להכיר, אז לא אוכל להסביר עליהם, אבל ממה שכן יצא לי, להגיע למקום הזה תמיד יגרום לי להרגיש שזה מקום בטוח, מכיל, מלא ביצירה ואנרגיות מדהימות. כל פעם מחדש כיף לי להגיע אליו ולהכיר את האנשים הטובים שמנהלים אותו ואת אלה שמבלים בו יחד איתי. דרך בן צבי 47
5. תיאטרון גשר
יש משהו בתאטרון הזה שגורם לי להגיע אליו כל פעם כאילו אני בדרך לאיזשהו אירוע מכונן. אני תמיד מתרגשת נורא לקראת ומחכה ליום המיוחל שבו אגיע להצגה שאליה הזמנתי כרטיס. כל מחזה שמועלה שם הוא אירוע תאטרוני מבחינתי, ומרגישים את זה מהרגע שהקהל המשולהב מגיע ביראת כבוד לדבר ועד לרגע שבו אני יוצאת עם תובנות, אחרי שעברתי חוויה מטלטלת כלשהי ועם המון טעם של עוד. שדרות ירושלים 9