בריכה של תמימות ופסל שמרגיש כמו בית. העיר של מאיה קדישמן

>> מאיה קדישמן היא שחקנית, דוגמנית, יוצרת וכותבת בתל אביב, מעבירה מפגשי מדיטציה ובתו של האמן מנשה קדישמן ז"ל, זוכה פרס ישראל לפיסול, שהלך לעולמו לפני עשור בדיוק השבוע. כל העיר מתגעגעת.

>> מחזה מהפנט בחוף ואסתטיקה של מקום אקזוטי // העיר של שי-לי עוזיאל
>> חוף בתולי ופינת חמד ספרותית. אבל בחיפה // העיר של מירב כהן

1. המרפסת שלי

בלב ליבה השקט של העיר, משקיפה על כמה רחובות פתוחים, עצים מלאים בציפורים ורוח מהים.

2. פסל שלושת העיגולים

מרגיש כמו בית בשבילי. במיוחד עכשיו, כשהשבוע תאריך העשור לפטירתו של אבא שלי. הפסל הוא אחד החיבורים שלי אליו בעיר ונותן לי כוח להתרומם ולהמשיך גם כשהכל נראה בלתי אפשרי. זה כמו קריצה מאבא שאומר לי – קומי ילדה, הכל יהיה בסדר. והוא צודק… בכל פעם שאבא שלי יצא מהבית ונסע לסטודיו, הוא היה עובר דרך הפסל, נעצר לכמה רגעים, מביט בו בפליאה של ילד ואהבה גדולה.

3.. זילברשטיין כלי בית ומתנות

חנות כלי בית ברחוב אלנבי. אחת מחנויות כלי הבית הראשונות בעיר משנות ה-30, אני חושבת שיש שם כלים עוד מאז…
אלנבי 43

 

4. שוק הכרמל בלילה

כשהכל סגור וחשוך ורחוץ. סוג של סוס פרא עירוני.

5. כיכר ביאליק

בריכת המים בככר ביאליק עם הדגים והפרחים. תמימות, יופי ומתיקות.

מקום לא אהוב בעיר:

הבניין שהוקם במקום בו עמד הבית שסבא שלי בנה.
רצינו לשמר אותו ולהפוך אותו למוזיאון קדישמן, אבל הנדל"ן השתלט. כשאני עוברת שם אני רואה בעיני רוחי את החצר הגדולה, את האוטובוס מאבנים והגה שהיה חפור בחול. את הבית הלבן הקטן שעמד בסוף הגינה מתחת לעץ התות הענק. ואני רואה את התרבות שהיתה יכולה לפרוח במקום עוד כמה דירות. יש שימור בעיר היום, אבל הספיקו להוריד את ההסטוריה הראשונה של העיר, הבתים הקטנים הלבנים עם החצרות וכמה בניינים איקוניים כמו קולנוע מוגרבי, והפכו בניינים ציבוריים לדירות פרטיות  או מרכזי קניות. שרונה לדוגמא. פוטנציאל עירוני יפהפה עם משמעות ארכיטקטונית, היסטורית ותרבותית, שהפך לעוד מתחם שופינג שנמצא שני מטר מעוד שני מתחמי שופינג.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
תערוכה של האמן בועז נוי, הציורים שלו תמיד מרגשים אותי. כרגע מציג בגלריה רוזנפלד.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
שני שירים. הראשון הוא ״1,2,3 לנשום״ של עמרי קרואני. שיר יפה ותזכורת חשובה. אני שומעת אותו לפעמים לפני שאני מעבירה מפגשי מדיטציה והוא מזכיר לי לנשום וגם נותן לי כוח עם קצב מיוחד במוזיקה. השיר השני, של שלומי שבן, נקרא ״קדישמן״. זה שיר מקסים ומרגש עבורי. והפתיע אותי :))

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אחת המטרות הנוגעות לליבי היא השיקום ועזרה לחיילים והלומי קרב. אני ממליצה על חנות/גלריה שנקראת Just a Second (מהשבוע הבא היא תפעל בדרך בגין 34). הם מעסיקים מלואימניקים בחידוש רהיטים וכל הרווחים מועברים לסיוע נפשי לחיילים/ות. יש שם רהיטים ואביזרים נפלאים. חלק מהם תרמתי להם. והרווח הוא לכולם. 

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
מנשה קדישמן. למרות שהשבוע זה בדיוק עשור ללכתו, הוא אקטואלי מתמיד עם הפסל "התרוממות", שהפך זמנית גם לסמל להחזרת החטופים הביתה. שיתוף הפעולה עם מטה המשפחות ומלכי שם טוב, אבא של עומר שחזר, ועם האומנית נעה קלגסבלד על הרעיון ושנקר על הביצוע, הוביל לעטיפת הפסל בסריג צהוב שהתרומם בככר העיר וצעק עבורם ועבורנו להחזיר אותם הביתה.

מה יהיה?
אם כולם יבואו למפגשי המדיטציה שאני מעבירה בטוח שיהיה יותר רגוע. שניזכר שלפחות בתוך עצמנו יש לנו בחירה. אפשר לפנות אלי בפייסבוק או באינסטגרם לפרטים:))