היכל שבו נרקמים חלומות וגן ילדים פלאי. העיר של מיכל ויץ

>> מיכל ויץ היא יוצרת, במאית ומפיקת קולנוע תיעודי, ובשנה האחרונה גם המנהלת האמנותית החדשה של פסטיבל דוקאביב, שמהדורתו ה-27 תצא לדרך בשבוע הבא (חמישי, 22.5) עם עשרה ימים של חגיגה דוקומנטרית במהלכה יוקרנו מאות סרטי דוקו מופלאים מהארץ והעולם ואף יוכתר הסרט שיזכה לייצג אותנו בקרב על מועמדות לאוסקר. כל הפרטים כאן (כרטיסיה כבר בטח קניתם, כן?)

>> תעודת הצטיינות: 7 סרטים שאסור להחמיץ בדוקאביב 2025
>> קסם הדוקו: 6 אירועים שלא כדאי להחמיץ בדוקאביב 2025

1. הנילוס

כמה ניסים קרו במקום הזה. הנפש שלי עם הנילוס מהערב הראשון של הפתיחה שלו, מקום שהוא לב אחד ענק.
אלנבי 33

2. אולפני אדיט

כל יוצר קולנוע מכיר את היכל חדרי העריכה המפואר הזה. שם נרקמים חלומות והופכים לסרטים מעולים. זהו מוסד תל אביבי אהוב עלי במיוחד ותמיד כיף להיות שם ולחוש את העשייה.
ברזילי 1

3. גן השלום

ברחוב הושע, ממש ליד חוף המציצים, שוכן לו גן הילדים הפלאי הזה שייסדה הגננת פילו לפני עשרות שנים. זכיתי להכיר את המקום בזכות הילדים שלי שמתחנכים שם, ומצאתי את עצמי נפעמת מהשותפות הקהילתית, העשייה הפדגוגית, ומילדים וילדות שמלמדים אותנו, המבוגרים, כמה כולנו שווים ומסוגלים.
הושע 11

4. ליגורי

הסנדוויצ'ים והקפה הכי טעימים בעיר. מה אדם צריך יותר מזה?
דיזנגוף 201

5. גן העצמאות

כעוף החול חוזר אלינו גן העצמאות, בגרסתו המשופרת והכיפית ממש, במיוחד בסוף היום, במיוחד כשהשמש שוקעת.

מקום לא אהוב בעיר:

אזור המוסכים בשדרות יהודית והסביבה. לא משהו אישי נגד מוסך כזה או אחר אבל כל ביקור במוסך הוא חוויה מקטינה שמחרבת לך את היום, אין מה לומר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
התערוכה של רות פתיר במוזיאון תל אביב לגמרי פתחה לי את הלב והרטיטה אותו. יצירה מלאת כנות, כאב ויופי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסרט הדוקומנטרי זוכה האוסקר "אין ארץ אחרת". אחרי שצפיתי בסרט לא היה לי אוויר במשך כמה ימים, אבל אז המחנק התחלף בתקווה. יש כל כך הרבה אנשים טובים משני צידי הסכסוך הזה, עם רצון לחיות בחופש ובכבוד. לאנשים האלו יהיה את הכוח לשנות את המציאות בסופו של דבר וללמד את העולם חמלה מהי.

 

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ברור שלמשפחות החטופים דבר ראשון, במקביל הייתי תומכת ומתנדבת באגודה לזכויות האזרח. זכויות אזרח הופכות להיות מצרך נדיר פה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
בועז טרגרמן, מבעלי הבאצ'ו והמרסנד, עליהם השלום, שהיו לי כמו בית ואני בתקווה וציפייה למרסנד החדש שבוזי יפתח (שמעת בוזי?)

מה יהיה?
יהיה טוב, רק אם ניאבק על זה.