לחצות את הכביש ממועדון למועדון. העיר של נועה אירוניק
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: האמנית נועה אירוניק היא הראשונה להעיד על עצמה שמסעדות "זה לא הפאן שלי", אז מה כן? קעקועים, אמנות, מועדונים והכי חשוב, בורקס מהעגלה של הזקן שמופיע משום מקום באמצע הלילה
1. סטודיו לאב אנד לייט
בכנות, אני לא בנאדם שיוצא הרבה וגם לא ממש מתמידה במסעדות. זה לא הפאן שלי. כשיש לי זמן פנוי, אני אוהבת ללכת לבקר את חבר שלי אור קנטור בסטודיו שלו. אמנם זה סטודיו לקעקועים, ולפעמים אני אפילו עושה אחד, אבל לרוב אני באה לרשום קצת או להדפיס במחבש, קצת לשנות אווירה מהסטודיו שלי בעיקר. מקום חובה לכל מי שאוהב קעקועים טרדישנל ולא רק.
המלך חירם 10
2. העגלה של הבורקס
אין לה שם ולא מיתוג, רק איש מבוגר וחביב מיפו שכבר 20+ שנה מסתובב עם העגלה שלו ומוכר את הבורקסים הכי טעימים בעיר. אני עובדת במועדון בימי שישי כי לצערי ציור זה לא מספיק במדינתנו היקרה. אז כשהעגלה מופיעה ב-2 בלילה בפתח המועדון ומריחים את הבורקסים מתחמים על הגחלים ברדיוס של 300 מטר – זו נקודת אור בלילה ארוך ורועש. פלוס לראות אדם בן סביב ה-70 סוחב את העגלה שלו בשעות הקטנות של הלילה ונשאר עד שש בבוקר ועושה את זה בכזו שמחה – עושה חשק לפרנס ומזכיר לנו שכל עבודה מכבדת את בעליה.
3. מועדון הגגרין/האומן 17
אני יודעת שאלו שני מקומות שונים, אבל שניהם מועדונים וכל מה שצריך זה לחצות את הכביש כדי לעבור ביניהם. בגגרין אני עובדת כבר כמה שנים טובות והמקום הוא כמו בית שני, מי שאוהב לרקוד עד 9 בבוקר יודע על מה אני מדברת. באומן, לעומת זאת, יצא לי רק לעבוד מספר פעמים, אבל כעובדים בחיי לילה יוצא לנו הרבה פעמים להמשיך למסיבה אצלם בסוף משמרת אם היא יותר לטעמי. לדוגמא כשאני מנהלת כניסות בליין הפטיש של הגגרין סין אטיקס כמעט תמיד יש חפיפה בתאריכים עם הפאג, אז ממשיכים לשם ב-4, שזו שעה מושלמת להגיע.
קיבוץ גלויות 13/אברבנאל 88
4. קפה פרנקל
וואלה אין משהו קסום או מיוחד במקום וזה מה שכיף בו, זה בית קפה ממש פשוט ורגוע שצמוד למכבסה. הקפה במחירים נוחים ואף אחד מעניין לא יושב בו, מושלם. זה מקום מעולה לפגוש את חברה שלי, לשחק שש-בש שעות מבלי להרגיש שמסתכלים עליי מתבטלת במהלך היום. לא מקום לראות ולהיראות, פשוט מקום שזוכר את ההזמנה שלי ונותן לי להשתלט על הפלייליסט. הלוואי וזה היה איכשהו קצת יותר בדרך שלי לסטודיו.
פרנקל 6
5. מרכז אדמונד דה רוטשילד
מכיוון שהצגתי כבר פעמיים במרכז וקיבלתי תמיכה, אז דעתי אכן משוחדת, אבל אני עדיין חושבת שהמרכז הוא אחד המקומות הטובים אמנותית בעיר. המרכז נותן הזדמנויות לאמנים צעירים להציג תחת ליווי אוצרותי סופר-מקצועי ותמיכה כלכלית בפרויקטים – זה לא עניין של מה בכך. הלוואי והיו עוד גופים ומקומות שמעניקים מימון והזדמנויות כאלה לאמנים, בייחוד בתחילת דרכם. בימים אלה, מוצגת תערוכה פתוחה בשם "O.M.G!" שבה אני מציגה עבודה מעולה (בעיני לפחות) לצד עוד שבעה אמנים נוספים. אז תעשו טובה ותקפצו לראות, וגם את התערוכות העתידיות!
רוטשילד 104
נועה אירוניק היא בוגרת התוכנית לפיתוח מקצועי של מרכז אדמונד דה רוטשילד, שם היא מציגה בימים אלו את עבודתה "מחליקה ימינה" במסגרת התערוכה "O.M.G!"