בסמטאות האלה הוא אוהב ללכת לאיבוד. זאת העיר של נלי פולי

נלי פולי (צילום: שחר דקל)
נלי פולי (צילום: שחר דקל)

המסעדה שאת שמה הוא לא זוכר, החוף שבו כיף להתקלח, המקום שבו תיקלט לראשונה. המוזיקאי נלי פולי מוציא אלבום בכורה לאחר שנים ארוכות כבסיסט בשלל הרכבים, ולוקח אותנו אל הרחובות שבהם פרצה היצירה שלו (ולא פחות חשוב: אל המקום שבו הבן שלו הכניס גול מחצי מגרש)

16 באוגוסט 2022

1. חוף מציצים

פעם ניתקו לי בטעות את המים בדירה לכמה ימים, אז בכל בוקר הייתי לובש בגד ים, לוקח תיק רחצה ומגבת, נוסע עם הקטנוע לחוף מציצים ומרביץ שם טוש מרענן במקלחות של החוף. זה היה כזה תענוג שהמשכתי עם זה גם כשהמים חזרו. חוף מציצים זה חוף שאין לו סטייל מסוים, או סטייל בכלל, יש שם אנשים מכל הגילאים והסוגים. אני אוהב מקומות כאלה. אני אוהב גם את הסרט שעל שמו החוף, סרט שהוא הכלאה של קומדיה עממית עם דרמת איכות, עם משחק מאלף וצילום צבעוני יפה.

בלי סטייל זה הכי סטייל. חוף מציצים (תמונה: shutterstock)
בלי סטייל זה הכי סטייל. חוף מציצים (תמונה: shutterstock)

2. כרם התימנים

למרות שאני גר בתל אביב רוב חיי והייתי בכרם אלף פעם, בערך עשרים שניות אחרי שאני נכנס לשכונה הזאת אין לי מושג לאיזה כיוון אני הולך, איפה הים, איפה אלנבי ואיפה השוק. זה כיף להתרחק מהכבישים הסואנים והעצבניים ולהיבלע בסמטאות שקטות ומבלבלות. כשהייתי קטן והאחים שלי היו בצבא או בחו"ל אז לפעמים היינו הולכים בשישי בערב רק אני וההורים שלי לאכול ארוחה טעימה במסעדה בכרם. הייתי שמח לציין את שמה אם הייתי זוכר.

המקום המושלם ללכת בו לאיבוד. כרם התימנים (צילום: גיא יחיאלי)
המקום המושלם ללכת בו לאיבוד. כרם התימנים (צילום: גיא יחיאלי)

3. הספורטק

יוצא לי פעם ב– לשחק כדורגל בספורטק. מתארגנים בצורה ספונטנית עם עוד אנשים מקריים שנמצאים שם, עושים היכרות קצרה ומביכה, מתחלקים לקבוצות לפי העין בתקווה שהן יהיו שקולות פחות או יותר ומתחילים. אני זוכר פעם, מזמן, שאני וגיא צוקר היינו באותה קבוצה והפכנו ביחד ליחידת מחץ התקפית סופר-מתואמת וקטלנית. אני זוכר גם פעם, לא כזה מזמן, כשהבן שלי היה בן עשר בערך ושיחקנו ביחד והיה לנו גול מעולה שאני בישלתי והוא הבקיע, או להיפך, לא סגור על זה. וגם היה לו גול מדהים מחצי מגרש.

4. בן אביגדור 16

כשהייתי בן שבע-עשרה חבר שלי צחי למד בתיכון אנקורי ברחוב טרומפלדור, וחבר שלו מאנקורי מתן היה מארגן מסיבות רוק אלטרנטיבי. פעם אחת מתן נתקע בלי די.ג'יי יום לפני מסיבה כזאת במועדון הלול ברחוב בבן אביגדור 16, אז הוא העביר לצחי ולי שיעור מזורז בתקלוט כי לא היה לנו מושג והעלה אותנו לעמדה. מאז, במשך קרוב לשנתיים, כל יום שישי בערב היינו מעמיסים את הדיסקים והתקליטים שלנו על האוטו של צחי, נוסעים ללול ומתקלטים אופספרינג, האוס אוף פיין, הברידרז, הקיור, וכל החברים והחברות שלנו היו באים לרקוד והיה אש.

פעם היה כאן מועדון והיה אש. בן אביגדור 15 (צילום: Google StreetView)
פעם היה כאן מועדון והיה אש. בן אביגדור 15 (צילום: Google StreetView)

5. רח' פרנקל 9

תמיד ניגנתי בלהקות וכתבתי שירים, ולפני כמה שנים הרגשתי שאני חייב להקליט שיר וחיפשתי מפיק מוזיקלי. חבר שלי מתן (מהרצליה, לא זה מהלול) הכיר לי את גיל סמטנה, שאני מאוד מעריך מאז שהייתי בן 16 והייתי מנגן תפקידי בס שלו מ"סיפורים מהקופסא". גיל שמע סקיצות, אמר יאללה והתחלנו לעבוד באולפן שלו ברחוב פרנקל 9 בפלורנטין. העבודה עם גיל היתה עונג צרוף, ולמדתי ממנו המון, ושיר אחד הפך לשלושה, ושלושה הפכו לאלבום "נשיקת לבה" שיצא לא מזמן וזמין בפלטפורמות הסטרימינג וביוטיוב. האזנה ערבה 🙂

???? יצאו לאחרונה בהפקתי:…

Posted by ‎גיל סמטנה – הפקה מוזיקלית ואולפן הקלטות‎ on Wednesday, April 6, 2022

>> נלי פולי הוא נדב פת, כותב, יוצר וידיאו ובסיסט בשלל הרכבים. אקורד הפתיחה המרהיב שלו היה הסינגל "עוד שאיפה" שנכנס לבחירות העורכים בכאן 88, וכעת יוצא גם אלבום הבכורה שלו בהפקת גיל סמטנה (פורטיסחרוף, אהוד בנאי), "נשיקת לבה" (הקליקו להאזנה)