שכונה ירוקה ומגוננת וקפה עם כריך על שמי. העיר של נעמה בנזימן

>> נעמה בנזימן היא סופרת ומאיירת עטורת פרסים, מרצה במכון הטכנולוגי חולון HIT, במכללת אמונה ובחממת חאקאיא ליצירת ספרות מקור לילדים בשפה הערבית. בימים אלה היא מציגה את התערוכה "בית Byte بِيت" יחד עם בן הזוג שלה מזה 22 שנה, דורי אורין, במסגרת פסטיבל אאוטליין לאיור ומילים בירושלים (גלריה שחם, שחם 5, ליד גן העצמאות). בתערוכה שתי סדרות של עבודות: בראשונה, "שיעורי בית" (2024), בוחנת בנזימן את נוכחותו של הבית ואת היעדרו בהקשר האישי והלאומי; הסדרה השנייה מתבססת על הראשונה וכוללת תשע עבודות חדשות שנוצרו על ידי דורי אורין בשיתוף בנזימן ובאמצעות כלי בינה מלאכותית. אתם רוצים עוד פרטים על התערוכה והם מחכים לכם כאן

>> אוכל בוכרי ברמת אביב וקפה בחורשה הירוקה // העיר של מאיה דרין
>> דושפרה לנשמה ומערת אלאדין של טעמים // העיר של אביבית פריאל

1. מעוז אביב

אנחנו גרים פה כבר 17 שנה ואני לא רואה אותנו עוברים לשום מקום אחר. אני חושבת שהאווירה הטובה שיש בשכונה, גם בין השכנים וגם כשמסתובבים בחוץ וכל כך ירוק, יוצרת תחושה של הגנה, שכל כך חשובה בתקופה האחרונה. יש הרבה יוזמות מחממות לב, כמו ספריה קהילתית וגינה קהילתית, סרטים לילדים, ירידים, סדנאות והרצאות. אני מרגישה חלק מקהילה, אבל במידה נעימה, בלי מחויבות ועם מספיק מרחב אישי לקחת את מה שרלוונטי.

2. פארק הירקון

משתדלת לפחות פעם בשבוע, מוקדם בבוקר, לצאת להליכה בפארק עם קרקר הכלב שלי וחברה טובה. הפארק בתקופה הזו שקט, נעים ונקי. התנים רחוקים ולא מציקים ויש ברווזים שתמיד כיף לראות אותם, לעקוב אחריהם ולשמוע אותם צועקים. זה נותן לי נקודת פתיחה מאוזנת וטובה, בלי קשר למה שהיה בלילה ולמה שצפוי בהמשך היום. אחד הדברים שעזרו לי ושמרו עלי בשנה וחצי האחרונות הן ההליכות.

3. המרכז לויג'נאנה יוגה

הזרם שבו אני מתאמנת, ויג'נאנה, הוא בן חורג של שיטת איינגר, אבל לי אישית הוא הרבה יותר מתאים. זו יוגה שיש בה הקשבה פנימית וחכמה והיא מלווה אותי כבר המון שנים. לשמחתי מצאתי בתל אביב מרכז עם מורים מעולים. בימים הראשונים של המלחמה, בתוך ההלם שכולנו היינו בו, היו מורים ליוגה שהעבירו תרגולים בזום לכל מי שרצה ללא תשלום. האימונים האלה היו בשבילי עוגן של יציבות והמשכיות והרגשתי שהם נותנים סוג של הפוגה, אפילו קצרה, מהמציאות.
מזא"ה 22

4. לחמנינה

טעים! כשאכלתי שם לא מזמן, המוכרת הבינה שהכריך בתפריט הוא לא בדיוק מה שאני רוצה. היא הציעה להכין לי במיוחד כריך אישי לטעמי. זה היה הכי מתחשב וכייפי והרבה מעבר למה שציפיתי. היא שאלה אם אפשר להכניס את הכריך לתפריט הקבוע ולקרוא לו "כריך נעמה", אבל לא יצא לי לבדוק אם זה אכן נכנס.
מרמורק 4

5. בית בנימיני

מרחב של שקט ויצירה. לפני שנים אצרתי אתם ועבורם שתי תערוכות במסגרת "שבוע האיור" של תל אביב. זו הייתה חוויה מיוחדת שאני מתגעגעת אליה.
העמל 17

מקום לא אהוב בעיר

נתיבי איילון. אני לא מחדשת כלום אבל הנסיעה בעיר בכלל, וספציפית באיילון, מתישה. זה נהיה עוד יותר מאתגר כשעייפים או רעבים או גם וגם. נסיעה מתל אביב לחולון יכולה לקחת שעה וחצי בגלל הפקקים. אצלי זה הפך לשיקול מרכזי, אני משתדלת להימנע מנסיעות (כשאני יכולה) או לתכנן אותן לזמנים לא עמוסים.

 

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
יש שניים: "VHS ׁד"ש מהעבר" – מופע נפלא, מלא הפתעות, כישרון, רגש והומור, שהשאיר אותי עם מחשבות ימים רבים אחרי שראינו אותו; ואלון עדר מארח את אפרת גוש – מוזיקאי עם אינסוף אנרגיה, שמצליח להיות הכל ביחד: רגיש, אינטנסיבי, אינטימי, מוזר, פרובוקטיבי ותקשורתי. ואפרת גוש היא כמו מעולם אחר.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"החדר" של ענבל פינטו. יוצרת מעניינת שמחברת בדרכים לא צפויות דו-מימד ותלת-מימד, דמיון ורגש, אמנות ותנועה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לכל מי שמנסה לתקן. בשנה האחרונה, בעקבות הבן שלי, התנדבתי בעמותת "פירסט ישראל". הדגש בעמותה הוא טכנולוגי, אבל אחד הדברים שהרשימו אותי היה שיתוף הפעולה שממשיך להתקיים בה בין קבוצות של נוער יהודי וערבי, חילוני ודתי. 

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לכולנו, גם אם אנחנו לא במעגל הקרוב של נפגעי המלחמה, לא נואמים בשום מקום, לא בפוליטיקה ולא בהפגנות. על זה שאנחנו סתם אנשים רגילים, שיורדים בלילה למקלט ובודקים בבוקר מי נהרג ומתקשרים למשפחה כשיש פיגוע, וממשיכים לעבוד וליצור ולעשות כביסה ולטייל עם הכלב ולהכין ארוחת צהרים.

מה יהיה?
אני מתנגדת לשאלה הזו. פיתחתי סוג של אלרגיה לכל מי שיודע מה יהיה, או אומר שהוא יודע מה יהיה, או מנבא נבואות – בלי קשר לתוכן שלהן. אנחנו חיים במציאות כל כך כאוטית ובלתי צפויה, שלהבנתי מה שנוכל לעשות זה לחפש דרך להיטיב את החיים שלנו, להישאר נאמנים לערכים של אמת, שוויון וחופש שאנחנו מאמינים בהם ולנסות לסייע לאנשים שסביבנו.