בית קפה של קוסמת וחנות פרחים לרקוד בה. זאת העיר של צליל דנין
"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים בוחרים את המקומות האהובים עליהם. והפעם: צליל דנין הולכת לפרק מחר בלילה את פסטיבל מגדה (במגידו) יחד עם שאזאמאט. ניצלנו את ההזדמנות כדי לספוג אנרגיות טובות מההמלצות היפואיות שלה, כולל קוקטייל על שם האלבום שלה, פילאטיס אכזרי והתעוררות רוחנית לקינוח
צליל דנין היא מהזמרות-יוצרות הכי מרשימות בסביבה מזה זמן, ולאחרונה הוציאה עם אורי אבני את הסינגל המשובח "תדליק את האור". מחר בלילה תוכלו לראות אותה נותנת בראש כשתתארח בהופעה של שאזאמאט, כשהמטרה היא לפרק לחתיכות את פסטיבל מגדה המתקיים היום ומחר במגידו, כגרסה מותאמת למצב של פסטיבל יערות מנשה. ומה יותר מותאם למצב מפסטיבל בארמגדון? כלום.
>> העיר של הפנר // הכי טוב להיות בבית. או לאכול במקדונלד'ס
>> העיר של ג'יי למוטה // הקבב הכי טוב בעיר והרמות לסקייטרים
>> הצביעו תל אביב: סקר טיים אאוט הבינלאומי 2024 יוצא לדרך
1. חוף צארלס קלור
המקומות האהובים בעיר: גילוי נאות ודי ידוע בסביבה, אני יפואית כבר 13 שנה ולא מרבה לצאת ממנה לאורך השנים לכן רוב ההמלצות שלי יהיו סובב יפו. החוף הוא איפשהו בין יפו לבית האצ"ל. מבחינתי זה דיל ברייקר לגור יותר מ-10 דקות הליכה מחוף הים. החוף הוא חלק משגרת החיים שלי, זה כמו כדור קלונקס בארנק למקרה חירום. עצם העובדה שהוא קרוב ונגיש מרגיעה אותי. מה גם שבקיץ אני באמת משתדלת לבקר בחוף כמה שיותר קצת לפני שקיעה, כולל שחייה וקריאה (כשאני לא מתעצבנת על הבנים שחופרים עם המטקות וכמעט מורידים לי את הראש עם הפריסבי והקפצות הכדור שלכם. די תרגעו כבר).
2. אלבה
בית קפה וחנות טבע קסומה של הפאוור קאפל אפרת ונימי. ממוקמת בחלק הכי תוסס של שכונת נגה. מלבד זה שהכל שם בריא ומוכן בהמון אהבה, אפרת היא המאמא, ההילרית והקוסמת הגדולה שמנצחת על האנרגיה ביד רמה ועם הרבה הרבה השראה ועיניים טובות. בת עמי 6
3. בוב קיוב
אם לצאת מיפו אז מרחק שמונה דקות מזרחה, שייטת 13 של הפילאטיס מכשירים, פאוור פילאטיס יש לומר, שום דבר שהכרתם. בוב משלבת המון סגנונות והאימון הזה יחודי לסטודיו שלה, לא לצפות למתיחות בצ'יל, בנות. אתן תצאו ממנה כנועות אך חטובות ותזהרו מאיחורים (בסדר, זה גם לבנים). רבנו חננאל 24
4. שאפה
המוסד הבלתי מעורער של יפו. הזמן לא ניכר עליו, ולמרות שהחיים משתנים השאפה תמיד תהיה לי למרחב בטוח, מה גם שתוכלו למצוא שם את אחד הקוקטיילים הטעימים שיש שנקרא על שם האלבום שלי, "רעבה ועצבנית". שם הם קנו אותי סופית. נחמן 3
5. Modest.Flowers
אין מצב לסגור את השבוע בלי פרחים בשישי מדניאל ברקת. הכרנו במקרה שאין מקרה, ומאז כל שישי אני פוקדת ולפעמים אפילו רוקדת לה בחנות עם הפרחים. היא והצוות המהמם שלה יכינו לי זר במחיר שאני אבחר, ולפעמים גם לפי מצב הרוח והצבעים של הבגדים שאני לובשת. ככה זה כשהיא אמנית מיוחדת שפרחים זה רק אחד מהכלים שלה, והעיניים המיוחדות שלה מייצרות גם אמנות מרגשת ברמות ששווה ממש לעקוב. סלמה 5
מקום לא אהוב בעיר
בתור מישהי שגרה בצפון יפו, משהו השתנה מאז פתיחת הרכבת הקלה (כפרה עליה אהבתי מאוד). גל של נרקומנים (הארדקור) הגיע בעשרות רבות, ממש צפונית לתחנת סלמה, ועם כל האהבה שלי לבני אדם קשוח מאוד להסתובב שם, בטח כאישה. בין אם צועקים מילים לא נעימות, מקיאים, משתינים בכל שעה ביום ככה לעיניי כולם על הקירות, וכל האיזור הקסום הזה מריח כמו בית שימוש וקיא. מדי פעם אוספים אותם באמבולנס, מי יודע אם חיים או מתים.
זה הארדקור. לפעמים אני תוהה איך חמש דקות קודם אמא האכילה את התינוק שלך ואחר כך אחד מהם הקיא את חייו מטר משם. לפעמים זה ממש ערב כיתה, כ-20 הומלסים נרקומנים, וזה ממש ממש לא נעים. יש שם דר רחוב אחד, מקסים ולא נרוקמן שקורא ספרים. הוא אחלה ובא לי למצוא לו דירה ועבודה. כואב לראות אנשים במצב כזה. חלקם מתהלכים ומדברים עם ישויות שלא איתנו, יש לומר (אני בעד, אבל צריך סט אנד סטינג), ובקיצור מסתובבים אבודים מבלי שאף מסגרת תוכל לעזור להם להשתקם. העירייה חייבת דחוף לטפל בזה בצורה מעמיקה. 106 מדי פעם מגיעים אבל לא מטפלים בזה מהשורש.
השאלון
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ב"מתקפה" הראשונה של האיראנים זה נפל (לא ליטרלי) על אירוע ההשקה של האלבום הכי טוב שיצא בארץ השנה, "אסולין", של חברה שלי טובה, אחות ובאמת באמת אמנית-על שאני אוהבת ללא קשר – ג'יי למוטה. חיכיתי להופעה הזו כמו אחרונת המעריצות, וזה לפני שהיא התפוצצה בטיקטוק עם "חרטטי בביטחון", וכבר בדרך להופעה קיבלנו מידע רשמי שהאיראנים בדרך אלינו. זו הייתה חוויה שלא אשכח. בתור מישהי שרצה ישר למרחבים בטוחים ברגעים כאלה, החלטתי שאני לוקחת אוויר ונשארת להופעה, כי אני חיכיתי לה וכך יהיה.
זאתי לא ידעה בכלל שהמתקפה התחילה ונתנה את שואו חייה, ואני אשכרה הצלחתי לרקוד בתוך החרדה מרוב שזה היה לוהט, ולרגע הרגשתי את כוחה המטורף של המוזיקה – שאני, שלפני רגע רציתי לברוח הכי רחוק שאפשר, הצלחתי ליהנות וגם לרקוד תחת איום איראני. הלם. כמובן שבסוף השיר האחרון חתכתי זריז לאוטותל הקרוב הישר לממ"ד – רק כדי לגלות שהטיל הבליסטי היחידי שנחת באותו ערב הייתה ג'יי בכבודה ושום דבר מאיראן. רגע וואו של התעלות על הפחד דרך מוזיקה.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אני חזק בספרים של התפתחות – חיבוק לא בכפייה לכל הציניים – והספר שליווה אותי הכי חזק ברגעים האלה היה הקלאסיקה של עולם הרוח, "כוחו של הרגע הזה". מבחינתי זו התורה כולה, תזכורת מדהימה שממש הרימה אותי מעל הקושי לרמות חדשות של עשייה ותודעה.
לאיזה ארגון את ממליצה לתרום או להתנדב?
1. תרבות של סולידריות – לתרום ולהתנדב. אין זמן טוב יותר מעכשיו לגדל סולידריות
2. SOSPETS – לאמץ או לתרום. הם מלאכים שבאו ללמד אותנו אהבה ללא תנאים. השבוע איזה בחור אקראי אמריקאי ליטף את לוסי הכלבה שלי ואמר שזה מדהים כמה התלאביבים מאמצים כלבים, שזה משהו שהוא לא ראה בסדר גודל כזה שם באמריקה. מעבר לזה שהוא היה ווירדו זו אבחנה נכונה ומחממת לב.
3. המטה למאבק בסחר בנשים – לא צריך הסבר לדעתי
4. ואם כבר דיברנו על דרי רחוב, אז לארגונים שתומכים בהם
5. או שאפשר פשוט לתרום ישירות לעיגול לטובה ולסגור את הפינה 🙂
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני בוחרת להרים לעוד פאוור קאפל תל אביבי שלא הייתם מדמיינים שהם גרים בתל אביב, אולי על איזה צוק של הר. דור שמאי ועופרה – מי שעולמות הרוח לא מדברים אליו, יכול להמשיך הלאה 🙂 בתקופה החשוכה הזו אני מחפשת כמה שיותר זוויות טובות על החיים. כמישהי שכבר חוותה דיכאונות אני לא מעונינת לחזור לשם ולכן אני כבר במסע ארוך של ריפוי והתעוררות פיזית ורוחנית. כשהכרתי את התכנים של דור ואחר כך גם את של זוגתו עופרה (שאותה הכרתי מגלגול אחר שלנו כמפיקות בטלוויזיה) הרגשתי לא לבד. הם חולקים ידע קסום עתיק וחדש ובעיקר מנגישים זווית חדשה להסתכלות על החיים האלו. אם המילים מטריקס, התעוררות, קבלה, גלגול נשמות ושות' לא מלחיצות אתכםן ויש קצת סקרנות, הייתי ממליצה להציץ בלב פתוח וראש פתוח. אין אמת אחת (חוץ מאהבה), אין גורו, אין כת, ידע זה כח וכל עוד עושים טוב עם הידע והכח אולי נוכל גם למצוא דרכים חדשות לפתור בעיות ישנות. אמן.
מה יהיה?
יש מצב שיהיה עוד קצת "רע ומאתגר" לפני שיהיה טוב, אבל הכיוון הוא חיובי בעיניי. אני אופטימית ועושה כל מה שאני יכולה לשמור על הווייב גבוה וחיוני אצלי ובסביבה הקרובה שלי.