הפיצה הכי ישראלית והמקום הכי שינקין. זאת העיר של קוב

>> קוב, הלוא הוא יעקב לישצ'ינסקי, הוא מהמוזיקאים הפעילים והאוהבים בעיר כבר כ-20 שנה וגם עורך דין לענייני זכויות יוצרים וקניין רוחני של מוזיקאים. אחרי שמונה שנות שקט הוא מוציא עכשיו אלבום חדש, סינגל חדש וקליפ. לחצו play ובואו לבקר בעיר שלו

1. צור עשה זאת בעצמך

בשנים האחרונות אני מוצא את עצמי בסיפוק רב קודח, צובע, מתקין ומשחרר סתימות. הכל ברמת המתחיל כן (ויש לא מעט חיוגים לאנשי מקצוע אחר כך…). צור, זה המקום שלי. אם אתה גר בלב העיר יש פתרון לכל בעיה או רצון יצירתי בתחזוק הבית. טמבוריה חמודה ולבבית. הצוות תמיד יהיה שם עם עצת זהב, יעזור, יקשיב ויכוון. את כולם – מאנשי המקצוע והחריץ ועד לג'ו הממוצע. פינת חמד בלב רחוב שינקין. שינקין 16

הטמבוריה של כולנו. צור עשה זאת בעצמך (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק "צור עשה זאת בעצמך")

2. פיצה שירוקו

אין הרבה מקומות בעיר שאתה יכול באמת לסמוך עליהם. איפה שתקבל בדיוק מה שרצית ומה שהיית צריך. סלייס חם, טרי, זמין, ישראלי ויציב – פחות יומרה והרבה אחידות. אני גדלתי ברמת גן באייטיז, אני לא מניו יורק ולא חמקתי מחיי פשע בנאפולי. תן לי סלייס עם גבינה צהובה ועזוב אותי באמא. המלך ג'ורג' 14

זאת אחלה פיצה גם לא באמצע הלילה, תסתמו. פיצה שירוקו (צילום: איליה מלניקוב)

3. קפה מסעדה שינקין 17

 אין כמעט מקומות בעיר שאני מרגיש בהם באמת בבית (איפה הפשפש? איפה השסק?). שינקין 17 הוא אחד המקומות הבודדים ברחוב שנשארו מימי הזוהר של שנות השמונים ועד היום. הוייב אותו וייב. אנשים מהשכונה. אוכל טוב, קפה טוב, תמחור ידידותי ומרק עוף בלי הרבה מתחרים. שינקין 17, מה לא ברור

הכי שינקין שיש (ושנשאר). ארוחת בוקר בשינקין 17 (צילום מתוך עמוד הפייסבוק "שינקין 17")

4. אולפני בית מלאכה

בפינה של ויטל וידידיה פרנקל ישנו איזה קומפלקס של מלאכה שמאכלס אולפנים, בתי מלאכה קטנים וסטודיואים (בעגה חופשית). באולפן בית המלאכה שוכנים גיל סמטנה ויובל שפריר. שם הקלטתי את האלבום הממשמש "כוונות טובות", כשבאותו האולפן ממש התחלתי את ההקלטות הראשונות בקריירה שלי – אולפני נויז. לדעתי אפילו השטיחים הם אותם שטיחים מקיר לקיר. עברתי המון חוויות טובות במקום הזה ממש והיה לי כיף לחזור ולהזכר במי שהייתי ובמי שהנני. ויטל 4

כאן ברחוב הזה קורה כל הקסם. רחוב ויטל (צילום: יונתן בנדיגר)

 5. גדות הירקון בפארק הירקון

יש איזשהו איזור בפארק, כשאתה נוסע בשבילי האופניים שמתמזגים עם "שביל ישראל" (לא פחות) אתה יכול ממש לדמיין שאתה באמת בטבע. אתה מוצא פינה נחמדה ליד הנחל, מספיק קרוב לשפה כדי שלא תוכל לראות את איילון הכביש או איילון הקניון, ואז לרגע קט אתה באירופה. זה כיף של ניתוק ולא הומה אדם. בכלל הפארק על אופניים זאת חוויה מומלצת שאני נוהג לחזור עליה לפחות פעם פעמיים כל חודש. פארק הירקון

לעצום את העיניים, לפקוח אותן ולהיות במקום אחר. פארק הירקון (צילום: שאטרסטוק)