אתיופית קטנה, פרחים יפים, קפה על קו המים. העיר של רון רווח

>> רון רווח, זמר ומוזיקאי, מוציא בקרוב את אי.פי הבכורה שלו עליו עבד שנתיים, ומשגר מתוכו את הסינגל השלישי "הכל בסדר", עם וידאו קליפ נאה שמסמן את הכיוון להצלחה. את האי.פי הפיק יונתן ויינרייך, שגם כתב יחד עם רווח את המילים והלחן, כשהטקסטים הכנים נעטפים בפופ, R&B ומוזיקה אלקטרונית. זה הולך להיות לוהט. לא, רגע, זה כבר לוהט.

>> העיר של מרינה שויף // בר להרגיש בו נוח בפיג'מה וכיכר שהיא הלב
>> היא הגברת הראשונה של האופנה בתל אביב. זאת העיר של הגר אלמביק

1. עגלת הקפה בנמל יפו

אני אוהב להתחיל שם את היום עם קפה טוב, בישיבה ממש על קו המים. מקום טוב לכתוב, לשבת עם הלפטופ או סתם לקחת נשימה לנשמה.

2. Scent

הסנט ביפו העתיקה הוא המקום הקסום של חגי, שהוא גם בר יין וגם סדנה ליצירת נרות ולפעמים מארח הופעות חיות. עשיתי שם את מופע ההשקה לאלבום שלי והיה כיף גדול.
הפנינים 1

3. המרכז הגאה

המרכז החדש בכן מאיר הוא מקום שחוץ מהעשייה החשובה שלו באופן שוטף למען הקהילה הגאה יש בו גם הצגות ומופעי תרבות מעולים.

4. פרח בר

חנות פרחים על שדרות ירושלים. זהבה ובעלה אנשים זהב, מוכרים פרחים יפים בחנות קטנה, עם מלא אהבה ובמחירים שפויים.
שדרות ירושלים 67

5. אלמז

מטבח אתיופי בפלורנטין, המסעדה של אלמז מנדל בידידיה פרנקל. מסעדה קטנה עם אוכל אותנטי טעים!
ידידיה פרנקל 4

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר

אז כידוע, העיר שלנו היא "עיר ללא הפסקה". מהותית זה סבבה. סביבתית? זה מתיש. כרוכב אופניים אני מפדל לכל מקום אפשרי וכמות המכשולים שצריך לדלג עליהם לא נגמרת, אתרי בנייה שצצים כל יום, ושלא נדבר על הרכבת הקלה שהעבודות עליה איטיות ולא נותנות נגישות סבירה להולכי רגל ורוכבי אופניים, וזה בלי להתייחס לכמות העסקים שנפגעים כתוצאה מכך ולא זוכים לפיצוי מתאים. קיצר תזדרזו בבקשה =)

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הייתי בהקרנה והרצאה במרכז הגאה בגן מאיר על ילדים טרנסים שהייתה מרתקת ומרגשת, ועוררה בי הרבה שאלות שגרמו לי לחשוב קצת אחרת.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ליהודית רביץ יש חיבור טבעי לנשמה שלי. בשנה הזו היא הייתה שם קצת יותר, גם בעצבות וגם בפשטות. ואני ממש מחכה למופע האיחוד עם הכבש השישה עשר.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב עכשיו?
אני ממליץ לתרום ולהתנדב בעמותת קהילת שבט הנובה, לניצולי הנובה שלא מקבלים מספיק תמיכה וסיוע מהמדינה וצריכים לעבור בירוקרטיות מוגזמות כדי להתמודד עם טראמות שהמדינה עצמה גרמה להם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
היא אומנם לא תל אביבית, אבל היא נמצאת כאן כל יום, כל הזמן. עינב צנגאוקר, שנלחמת בכל רגע על החזרת הבן שלה וכל החטופים חזרה הביתה.

מה יהיה?
יהיה מה שנבחר להיות, אנחנו כאחד ואנחנו כעם. יש לנו את היכולת לעשות שיהיה כאן טוב יותר, וכדי שזה יקרה כולנו צריכים לצאת ממצב של רצון למצב של עשייה אקטיבית. אסור לנו להתעייף ולהתרגל למצב שאנחנו חיים בו, וזה מתחיל בלהתאחד ולהבין שתמיד יהיה כאן שוני בין אנשים ודעות, אבל בסוף כולנו רוצים את אותו הדבר: לחיות חיים מאושרים, עם ביטחון ומוזיקה טובה בלב.