מוסד תרבות שנראה כמו חלום ובר שנושם אמנות. העיר של רועי אסף

>> רועי אסף הוא משחקני הקולנוע העסוקים והמוערכים בישראל, זוכה שני פרסי אופיר לשחקן ראשי ("המשגיחים", "ארץ פצועה"), והיה מועמד גם לשלישי על "מופע טוטאל", סרט בכורה בבימויו ובכיכובו שמהדהד את קבוצת הקברט הסאטירית "בורדל טוטאל" עימה פעל בתל אביב בעשור הקודם. "מופע טוטאל" הוא סרט וירטואוזי, מרגש ועתיר מעוף וחזון, הוא יוקרן בסינמטק החל מהערב ולאורך הסופ"ש כולו, ואם אתם אוהבים קולנוע ישראלי מדובר בצפייה חובה.

>> סיור סודי למקרר הפרחים ונוף נעלם בפלורנטין // העיר של מרינה פוזנר
>> קוקטייל בר משנות ה-50 וחוף להתמלא בו. העיר של לארה סנואו

1. נילוס

הבר במורד אלנבי שכבר הפך למוסד תרבות בעיר. משהו באווירה שם, באנשים המיוחדים הפוקדים אותו, גורם להרגיש כאילו אתה חי בזמנים אחרים, בארץ אחרת. האוכל מצוין, העובדים והעובדות המקסימים שנבחרו בקפידה כאילו לוהקו לסרט של פליני. אבל מעל הכל, מורן אלון, ה"מאדאם" של הבר המיוחד הזה, שהוא מעין בבואה של אישיותה הכובשת ושרק בשבילה שווה לבקר שם. ממש מתחשק לומר: היאורה תשליכונו…
אלנבי 33

2. קולנוע יפו

בר-קולנוע צעיר עם שני אולמות קולנוע אינטימיים וגם חצר קסומה, שמחזיר לקולנוע את הסומק ללחיים. המבנה היפואי העתיק מלא אווירה ומקרינים בו סרטים עם דרינק ופופקורן ליד. הרפרטואר עשיר מאוד ומכיל קלאסיקות וסרטי איכות, לצד סרטי קאלט שוברי קופות. הצוות כולו צעיר ואדיב ומלא אהבה לחיים ולקולנוע. תענוג גדול לראות שם סרט או סתם להעביר ערב בכיף באווירה מגניבה.
מרזוק ועזר 14 

3. סטודיו למשחק ניסן נתיב

החלום הגדול של מי שרוצה להיות שחקנ.ית, קיבל במציאות את האפשרות להתגשם במוסד המפואר הזה שבעצמו נראה כמו חלום. המבנה מיוחד ומעוצב לעילא, שוכן באחד המקומות הטרנדיים בעיר, בסמוך לשוק הפשפשים ביפו. החללים בתוכו מעוררי השראה, אולמות התיאטרון נהדרים ומבטיחים חווית צפייה מענגת. צוות הנהלה מעולה, מורים שכל אחד מהם הוא השראה גדולה ותלמידים איכותיים שנבחרים במיון קפדני ביותר, יוצרים יחד בכל שנה תיאטרון מקורי, איכותי וחדשני.
נועם 5 

4. פיקוק

בר הפיקוק תמיד היה עבורי יותר מסתם מקום לשתות ולאכול – הוא היה חלק מהדרך שלי כשחקן צעיר, והוא עדיין בית חם לכל מי שחי ונושם אמנות. תמיד אוכל לראות שם איזה שחקן/נית מפוצצת אדרנלין של אחרי הצגה, מסביב מתנהלות שיחות על הצגות, אודישנים וחיים על הבמה, ובכלל זה לא סתם בר – זה חלל יצירתי, מקום שבו רעיונות נולדים ושיתופי פעולה מתחילים. עם השנים חזרתי שוב ושוב, לפעמים כדי לפגוש חברים, לפעמים רק כדי לשבת בפינה עם כוס יין ולספוג את האווירה. הפיקוק נשאר עבורי מרחב של השראה, חיבור ולוקיישן מושלם להרים כוסית אחרי הקרנה בסינמטק או הצגה בהבימה/הקאמרי.
מרמורק 14

5. הרכבת הקלה

להרגיש קצת אירופה בלב תל אביב. ברכבת הקלה אתה יושב מוקף באנשים מכל הסוגים – סטודנט מנומנם עם אוזניות, אישה מבוגרת עם שקיות שוק, נערים שצוחקים ביניהם בשקט שלא ממש עובד. כולם יחד בקרון שנע באלגנטיות בין התחנות. כשמסתכלים מהחלון רואים את תל אביב זזה מולך – שדרות ירושלים, נווה צדק, אלנבי, קרליבך, שדרות יהודית – שמות שעד לא מזמן היו רק חלק מנתיבי ההליכה שלי ועכשיו הם עצירות בתחנה, נקודות חיבור בתוך עיר שתמיד בתנועה. תענוג.

מקום לא אהוב בעיר:

התחנה המרכזית. יש צורך להרחיב? לא נראה לי. יש צורך להחריב.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"עבודה אחרונה" של אוהד נהרין ולהקת בת שבע הצעירה. פעמיים צפיתי ב"בעבודה אחרונה" וסיכוי גדול שזאת לא הפעם האחרונה… הדימויים החזקים ביצירה המפעימה הזאת נחרטים עמוק בלב. זאת יצירה מסעירה כמו דהרת סוסים פראיים בלב מדבר. כל-כך סוער וכל-כך שקט בו בזמן. היכולת של אוהד נהרין לבטא רגשות, רעיונות, תפיסות חברתיות וגם פוליטיות באמצעות דימויים פיזיים עוצרי נשימה, היא מעוררת השתאות. הביצוע של להקת בת שבע הצעירה הוא פנומנלי. הם מחויבים ומתמסרים כל כולם על הבמה ומעניקים חוויה בלתי נשכחת. גם בצפייה שניה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
האלבום החדש והמעולה של ערן צור, ממקם אותו בפסגת היצירה הישראלית. הסיפור הטרגי מאחוריו רק מעצים את החוויה וגורם עוד יותר להעריך את היוצר הנפלא הזה, שהצליח מכאב כל-כך גדול ליצור את אחד האלבומים היפים שנוצרו פה. ערן ידוע ביכולת הגבוהה שלו לכתוב טקסטים רבי משמעות וגם לא לוותר על אופן הגייתם, מה שהפך אולי לסמל הכי מוכר שלו. השירים מקוריים, מורכבים, עם דימויים חזקים מאוד, אבל מאוד ברורים ונגישים וזה הישג אדיר. העיבודים המוזיקליים סוחפים ומרגשים מאד ומביאים את היצירה של צור לשיא חדש בקריירה העשירה שלו. 

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
עמית אפטה. במאי צעיר ומלא כשרון וחזון שיוצר תיאטרון מקורי ונועז. ההצגות שביים עמית בתיאטרון הקאמרי מביאות רוח חדשה וצעירה לתיאטרון הישראלי. אלו התבססו על מחזות מקוריים ולאחרונה גם ביים מחזמר מצליח מברודווי בהפקה מרשימה מאד. העבודה שלו מאופיינת במקוריות ותעוזה תוך שמירה על איכות גבוהה מאד של הפקה, והיא פונה בעיקר לצעירים. זה אולי האתגר הגדול ביותר של התיאטרון הישראלי, למשוך צעירים לתיאטרון מבלי לוותר על המורכבות והאיכות ועמית עומד בזה בגאון. 

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כמובן לארגונים שתומכים במשפחות החטופים. אני לא יכול לחשוב על משהו יותר חשוב ודחוף בימים האלו מהשבתם הביתה של כל החטופים. אין לנו באמת זכות קיום פה, והקיום פה יאבד מערכו, כל עוד הם לא חוזרים. 

מה יהיה?
עלינו לדאוג שיהיה פה יותר טוב. העתיד שלנו פה תלוי בהחלטות ופעולות שנעשה. הייאוש הוא מסוכן, כמו עשב שוטה שחייבים לעקור ברגע שמתחיל לבצבץ על פני האדמה. מוכרח להיות פה טוב יותר, וזה בידיים שלנו.