הכיכר עם הנוף לים והכיכר שמפריכה את הבולשיט. העיר של רעות ענבר

רעות ענבר היא פרשנית פוליטית עצמאית ופעילה במאבק למען הדמוקרטיה הישראלית, במסגרת גוף התוכן הפרו-דמוקרטי יאללה תקווה – שם היא מתווכת לצופים את המציאות בסרטונים חדים ומדויקים, בניסיון לעזור למחנה הליברלי בישראל לנסח סדר יום. חוץ מזה היא כותבת, מלחינה, שרה, ונמצאת בעבודה על הפרויקט המוזיקלי שלה LEUS, ממנה שחררה לאחרונה את הסינגל הראשון Rodeo, בהפקתו של תומר כץ (D fine us, "המפקדת"). חוץ מזה, לפני חצי שנה היא נבחרה במדור זה לאחת מהתל אביביות שצריך להרים להן, אז הנה, הרמנו.

>> העיר של אברי ג'י // פנינים של פסטורליה וגן עדן בשפירא
>> העיר של לאה לב // המקסיקנית הכי אותנטית ומקום לקנות בו דיסקים

1. המרפסת לים בכיכר השעון

בכל שעה, בכל עונה. לשבת על הטריבונה בשקיעה, לתצפת על החוף למטה בלי ללכלך את הרגליים, נשיקה מתוקה על בקדרופ דרמטי, מוזיקה באוזניות ולהתמסר לסרט שאת חיה בו. ובאופן כללי, ים, ים, ים. למה לגור פה אם לא בשביל זה.

2. פארק המדרון

על סף המצטערת להמליץ על המקום, כי לא ברור איך – פשוט ריק פה. מדשאה עצומה עם נוף מטריף (לים, אלא מה), עם שמשיות, מטר ממסעדת החוף הכי סבבה במרכז, ליד אינסוף חניה, ליד הבארבי, ליד מה שאתם פאקינג רוצים. אחד הפארקים היפים בעיר והוא פשוט תמיד פנוי. לפיקניק חברים, לדייט, לשנייה של שקט עם עצמך, לריצה.

3. פילאטיס הול

כמו הרבה אנשים גיליתי בגיל 30 את הגוף שלי אחרי נתק ארוך ששורשיו בשיעורי ספורט ביסודי. דווקא פציעה הזכירה לי שהוא בריא ועובד ושלי להשתמש בו ולאהוב אותו. מי שעזרה לי להבין איך – זאת חן גרנות הגאונה. אני לא יודעת מי צריכה לקרוא את זה, אבל תמצאי גורו תנועה שמדברת אלייך, ותעשי שלום עם הגוף שלך. חבל על הזמן שמתבזבז.
התקומה 24

4. כיכר הדמוקרטיה

תל אביבים הפכו מזמן לשק החבטות של מי שרוצה להחזיק בכיסא. כל כך הרבה מאמץ מושקע בלהציג אותנו כאנוכיים, מפונקים, אדישים – ואין מקום שיותר מוכיח כמה זה בולשיט ענק. העיר הזאת תמיד מארחת את המחאות הגדולות, הנחושות והאמיצות ביותר. אנחנו ציבור שמתנדב, שמתגייס, שמבין מה חשוב. אסור לנו לשכוח את זה, ואני באה לשם כל שבוע בין השאר כדי לזכור מי אנחנו, וכמה אנחנו נחוצים לעתיד של המדינה הזאת.

5. אדא חנינא

אל תבואו, גם ככה אין מקום. הקפה הכי טעים בעיר, שוכן בסמטה יפהפייה באופן חריג, כולם חמודים, הכל בסטייל, אסור לפטופים בדלפק, עברית וערבית מעורבבות, וחולשה בגזרת המאפים, שזה לאו דווקא חיסרון. קחו את השורטברד אם יש.
רבי חנינא 9

מקום לא אהוב בעיר

רמת החייל. כאילו נתנו לצ'אט GPT לעצב מתחם, עם הפרומפט ״הבעיה של הקפיטליזם״.

השאלון

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הופעה של נערות ריינס. רוקנרול היסטרי בעברית. להיזכר שכיף וסקסי להתקיים בשפה הזאת.

2. איזו יצירה  נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
'זן ואמנות הצלת הפלנטה'. עוזר לי לזכור שמותר וצריך לנשום בתוך הקטסטרופה. וגם, לא אשקר, 'האנטומיה של גריי'.

3. לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לכל אחד מארגוני המחאה שנלחמים להציל את המדינה משלטון מושחת וחסר גבולות. כל ריפוי מתחיל בזה שהם עפים הביתה. דורשינוי והחזית הוורודה שנמצאים בשטח, אחים לנשק שמשקמים את הצפון והדרום בידיים, עוטף עצורים שמגן משפטית מפגינים, או יאללה תקווה אם אתם רוצים לעזור לי להמשיך לעשות את מה שאני עושה.

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
עינב צנגאוקר. בשלב הזה היא בילתה יותר שעות בתל אביב מרון חולדאי ומדובר בתל אביבית של כבוד. אין מילים לתאר את העוצמה, התבונה, ההשראה והאומץ שנובעים מהאישה הזאת, היא נותנת לי תקווה שיש מנהיגות של אמת. הלוואי שנהיה ראויים לה.

5. מה יהיה?
תלוי (הרבה) בנו. אם יהיה לנו את האומץ להסתכל למציאות בעיניים ולהילחם על הכיוון של המדינה הזאת יהיה פה מדהים – כי אנחנו מדהימים ומדהימות. אם לא, יהיה פה נורא. כי בצד השני יש מי שדואג לזה.