היא רקדנית ומורה לפלמנקו, והיא גם המנהלת האמנותית של מופעי החוצות בפסטיבל ימי הפלמנקו שחוזר בחודש הבא לעיר (7-11.7), אז ניצלנו את ההמולה לכמה טיפים על החוף ששינה לכלב שלה את החיים, על בית לתרבות שמעודד מחשבה חופשית ועל הבית השני של החזית הוורודה. בונוס: מתגייסים לחזית הוורודה!
>> שרון שגיא (כדאי שתעקבו) היא רקדנית, מורה לפלמנקו ויועצת לפסטיבל "ימי פלמנקו" מבית "קרן עדי אגמון" שיתקיים בין התאריכים 11-7.7 במהדורה חגיגית במיוחד עם עשרה מופעי בכורה, תחרות הפלמנקו היחידה בישראל ושלל אירועי חוצות בניהולה האמנותי של שגיא שפותחים לקהל הרחב. הפסטיבל יתקיים השנה במרכז תרבות אניס ביפו ובתיאטרון ענבל בתל אביב, וכל הפרטים והכרטיסים מחכים לכם כאן.
>> חורשה פראית עם פיצה וחוף שהוא סוד יפה // העיר של לין צוקרט
>> קפה שוקק חיים וכריכים וכיכר של תרבות מפוארת // העיר של עדי עזרא
>> חנות שמצריכה אורך רוח ופיצה לכל שעה // העיר של סוניה אוליטסקי
1. קפה מגדלור
מקום קסום באמצע הטיילת. בעלי בית מקסימים שנותנים הרגשה של בית. מוזיקה טובה, שיעורי יוגה חינם לכולם בכמה בקרים בשבוע, קפה טוב, סנדוויצ'ים טובים.
>> זאבי 2 תל אביב
2. חוף הכלבים בתל ברוך
מפרץ עם שובר גלים בו מתאספים הכלבים ויכולים לרוץ חופשי, להיכנס למים ולשחק כמו ילדים. לכלב שלי זה שינה את כל החיים.
3. תיאטרון תמונע
אחד המקומות היחידים בארץ שמצליחים להיות בית לאמנות רב תחומית, פרינג', מחול, תיאטרון, מוזיקה וכל מה שביניהם, ובעיקר מחשבה חופשית ומקורית. יחס מאד אנושי וחם למי שמופיע שם (מניסיון אישי).
>> שונצינו 8 תל אביב
4. הפיקוק
זה כמו הבית השני של החזית הוורודה, הקבוצה אליה אני שייכת. תמיד באות לשבת בסוף כל פעילות או הפגנה וגם סתם לחגוג ימי הולדת וכו'. האוכל כייפי, היינות טובים, והישיבה בעיקר בחוץ שזה מדהים. גם שם תחושה של בית.
>> מרמורק 14 תל אביב
5. קפה ניסו
היחיד שזכור לי כמי שבתקופת הסגרים של הקורונה פתח את המקום כשכולו על המדרכה, ובמקום כיסאות היו ארגזים. הוא לא סגר ולו לרגע, וזו הייתה תחושה של שפיות(הערת המערכת:קפה ניסו נסגרלאחר שליחת הטור וזה מאוד עצוב לכל מי שישב שם).
מקום לא אהוב בעיר:
אזור התחנה המרכזית הישנה מוזנח בצורה כואבת, הזנות הסמים והעוני דומיננטיים, וזה פשוט קשה לראות. חבל שזה ככה שנים שנים ואין באמת תוכנית שיקום למקום.
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההצגה"דיפשיט" של רותם נחמני בתיאטרון קליפה. רותם היא אחת מהפרפורמריות הכי אמיצות ומוכשרות שיש היום, ההצגה מצחיקה בטירוף אבל גם נוגעת בנושאים חשובים של מגדר, הטרדות מיניות ודימוי עצמי.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
תערוכת צילומים לתיעוד מאבק למען החטופים בשער בגין של הצלמים אורנה נאור ורני גרף. כאחת שהשתתפה במשך שנתיים פלוס, בין היתר גם בשער בגין, התערוכה הזו נוגעת בי באופן אישי. תיעוד האנשים שנתנו יום יום מזמנם, הגיעו לבגין בכל מזג אוויר, בשיא החורף, בשיא הקיץ, בתקופה של מלחמה ויאוש. התערוכה חשובה בעיניי מאוד! התמונות יפהפיות ובעיקר אותנטיות ולא מנסות לייפות את המצב ואת הקושי והמאמץ שרואים על הפנים.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ארגון המחאה "החזית הוורודה", שנלחמים כבר חמש שנים על דמוקרטיה ליברלית, שיוויון זכויות, סובלנות, נגד גזענות והפקרה. נלחמות ונלחמים למען עתיד ורוד, עתיד טוב ותיקון עמוק. לפני כמעט שש שנים הייתי במחאת בלפור ואפשר לומר שאני מבין הראשונים שהצטרפו לקבוצה שנולדה שם בשם "החזית הוורודה". היום "החזית הוורודה" היא עמותה שנאבקת יום יום באמצעות ועם כלים אמנותיים למען ישראל דמוקרטית ליברלית, ואני גאה להיות חלק מהארגון החשוב ומפיץ התקווה הזה.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו או לה כרגע?
כל שורדי השבי וחיילי הסדיר והמילואים שכבר למעלה משנתיים וחצי, נותנים הכל כדי שאת ואני נוכל לחיות כאן. בזכותם, אנחנו קמים בבוקר וחיים. הם מקריבים ונותנים מעצמם יותר מכל אחד אחר, מתוך שליחות, מתוך תחושה שאין מי שיעשה את זה אם לא הם. ולכן אני מעריצה ותומכתוחושבת שצריך לתת להם את כל התמיכה ההטבות והתקציבים שיש כדי שיוכלו לחזור לעצמם.
מה יהיה?
יהיה טוב, יהיה תיקון, כי יש כאן אנשים מדהימים והרבה, והאור ינצח את החושך. ותזכרו, יאוש זו לא תוכנית עבודה!!! אין לנו מקום אחר, כאן זה הבית שלנו????