העיר שלנו: 8 המלצות מיוחדות על תל אביב שקיבלנו השבוע

בקריית המלאכה יש קסם מיוחד. א לה רמפה (צילום: אינסטגרם/ala_rampa)
בקריית המלאכה יש קסם מיוחד. א לה רמפה (צילום: אינסטגרם/ala_rampa)

המלצות על דברים טובים לעשות בתל אביב כדאי לקבל מתל אביבים. והשבוע: ספסל לחשוב בו על העתיד! קפה נורא פשוט ומתוחכם להפליא! פלאפל מכל הלב של פעם! הצגה שאסור להחמיץ כבר 25 שנה! כיכר שהיא לא כיכר! ועוד דברים שיכולים לקרות רק בעיר הזאת!

מדי יום אנחנו מארחים במדור הפופולרי "העיר שלי" את מיטב בנותיה ובניה של תל אביב-יפו, אמנים ומוזיקאיות, שפים ומסעדניות, סופרות וקולנוענים, אקטיביסטיות ומעצבים, וסוחטים מהם המלצות על מקומות אהובים שמיוחדים להם או סתם מקומות מעולים. מדי שבוע נקבץ כאן את ההמלצות המעניינות והמוצלחות ביותר שהצטברו באותו שבוע. והפעם: שני בתי קפה מיוחדים במיוחד שממעטים לככב במדור וחבל, שש חנויות ספרים אדירות, הצגה שהיא סוד עירוני גלוי מאז 1999 ומתחם שלפי מספר ההמלצות עליו לאחרונה – הולך להיות בלתי נסבל תוך שנתיים. מהרו שלא תפסידו.

>> השמיניה הסודית: 8 מנות תל אביביות חדשות שצריך לטעום עכשיו
>> יום שישי חזר: המקומות שאנחנו הכי אוהבים בשישי בצהריים בתל אביב

רגע אחד בשבוע // 6.7.2024 שבת 20:30 // הפגנת משפחות החטופים בגשר בגין

ההפגנות בתל אביב מתעצמות. כי אי אפשר יותר (צילום: אמיר לוי/גטי אימג'ס)
ההפגנות בתל אביב מתעצמות. כי אי אפשר יותר (צילום: אמיר לוי/גטי אימג'ס)

קפה 1 // בתה וגריגה

דיוויד לרנר מוציא אלבום חדש ומכניס אותנו לנבכי המקום שבו בחר לעשות מסיבת השקה:
"כמעט מדי יום אני רוכב מביתי שבגבעת הרצל, במעלה רחוב העלייה, ומגיע לבתה וגריגה. זה מקום שהוא בית. קשה להסביר את האלכימיה המדויקת של הבית הזה, שאהוב על רבים ושנוא על לא פחות מהם, שפתוח בשעות לא שגרתיות ונהיה מעין בר לעת ערב, שהכל בו פשוט נורא ובד בבד מתוחכם להפליא ומעודן מאוד וסודי בהחלט, שתמיד משמיעים בו מוזיקה טובה ללא שיקולי טרנדים ומגניבות, וזה חשוב לי. לרוב אני מגיע לבד, כי זה מקום שמאפשר לך ליהנות מהלבד. וכשנמאס להיות לבד, מתפתחת מעצמה איזו שיחה מעניינת, כי זה מקום שאפשר לדבר בו. מקום של אנשים טובים, קצת מקוללים, קצת מבורכים, מקום שמתייחסים בו בכבוד לכולם ולא מצפים ממך להיות בו שום דבר מלבד את.ה". לבונטין 2 // העיר של דיוויד לרנר

לפעמים יש גם אוכל פרסי, למשל. בתה וגריגה (צילום מתוך עמוד הפייסבוק)
לפעמים יש גם אוכל פרסי, למשל. בתה וגריגה (צילום מתוך עמוד הפייסבוק)

מתחם // קריית המלאכה

אלבום הסולו הראשון של רוי סער מכיל הרבה מוזיקה ברזילאית, וגם בהמלצה הזאת יש מוזיקה ברזילאית. צירוף מקרים? אולי: 
"מתחם התעשייה והאומנות המפלצתי הזה הוא באמת אבן יסוד עירונית. יש בו הכל, ונראה שבכל יום שעובר עוד גלריה, אולפן הקלטות או תיאטרון נפתחים בו. אני אוהב ללכת בין הבניינים, להקשיב ללהקות מחדרי ההקלטות ולדמיין שאני מקשיב לטייק שיכנס לאלבום הבא שלהן וזו בעצם השמעת בכורה פרטית. ממליץ לבדוק איזה אירוע קורה במרץ 2 (המרכז הדי חדש לתרבות אלטרנטיבית) ולקנח במסעדת א לה רמפה שמגישה אוכל מעולה ומארחת הרכב שמנגן סמבה מושחזת בימי שלישי" // העיר של רוי סער

חכו ללילה. קריית המלאכה (צילום: פאני הורביץ/באדיבות "בתים מבפנים")
חכו ללילה. קריית המלאכה (צילום: פאני הורביץ/באדיבות "בתים מבפנים")

אוכל רחוב // סופר פלאפל

נויה עדר מוציאה אלבום שני ומשיקה אותו בלבונטין 7, כשלא רחוק משם היא מסמנת את אחד הפלאפלים הכי ראויים בעיר:
"פלאפל מושלם במחיר שכבר אין בשום מקום אחר. יש שם כרוב כבוש אגדי וגם מדויקים בכמויות הסלט ומספר הפלאפלים, והכי נדיבים ומכל הלב של פעם. מתה על זה שאנשים עומדים מחוץ לדוכן ואוכלים, ותמיד יש תור קטן שמגביר את התיאבון. על הדרך מוזמנים כבר לבוא לשכנים לתרגל איינגאר יוגה בסטודיו הכי נפלא בעיר (גנגא יוגה, יהודה הלוי 43) שם אני תלמידה ומורה בשנים האחרונות. שורדת את האינטנס של החיים והתקופה האחרונה רק בזכות המקום הזה". אלנבי 113 // העיר של נויה עדר

סופר פלאפל… Since 2004 ????????

Posted by ‎סופר פלאפל‎ on Wednesday, April 19, 2023

לוקיישן // כיכר השוטר

האמן ליאב מזרחי מככב ביריד צבע טרי 2024 (פתוח עד מחר!) ומסגיר את אחד הספוטים החמודים בעיר:
"בפינת הרחובות בוגרשוב וטשרניחובסקי שוכנת כיכר השוטר. זו בעצם לא כיכר של ממש, אלא קרן רחובות. גינה קטנה כשחזית אחת שלה פונה לרחוב, צופה לגב של דיזנגוף סנטר. ברחבה הצנועה מפוזרים כסאות נוח ויש כמה בתי קפה מסביב. נעים לקחת קפה ומאפה, לשבת לרגע ורק להתבונן על אנשים עוברים. תיאטרון של ממש והצעה למנוחה כשאתם בין לבין". בוגרשוב פינת טשרניחובסקי // העיר של ליאב מזרחי

כיכר השוטר (צילום: ד"ר אבישי טייכר, ויקיפדיה – CC BY-SA 4.0)
כיכר השוטר (צילום: ד"ר אבישי טייכר, ויקיפדיה – CC BY-SA 4.0)

הצגה // "אשכבה" // תיאטרון הקאמרי

רוי סער מוציא אלבום חדש ומספק המלצה תיאטרלית שהיא סוד עירוני שצריך להיות הרבה יותר ידוע:
"ההצגה 'אשכבה' בתיאטרון הקאמרי עלתה ב-1999 ורצה עד היום. היא עולה פעם בחצי שנה, בדרך כלל למספר הצגות בודד ומשמרת בקנאיות את הגאונות יוצאת הדופן של חנוך לוין. לאורך השנים צפיתי בהצגה למעלה מ-10 פעמים וכל פעם אני משתגע מחדש. הכאב שבהחמצה הוא בשבילי טריגר לבכי שקשה לעצור וסצנת נשירת העלים מהעץ מספקת את הקתרזיס העוצמתי ביותר שחוויתי בתיאטרון" // העיר של רוי סער

קפה 2 // קפה החשמל

מאיה ערד יסעור כתבה את היצירה הנהדרת "איך להישאר הומניסטית אחרי טבח ב-17 צעדים", וממליצה על מקום שנראה קשור לנושא:
"ברחוב החשמל 12 (סמוך לגלריה בן עמי) נמצא קפה החשמל, שם תמיד מקבלים את פניי בחיוך איציק, שיר ופיליפ וגורמים לי להרגיש שקפצתי רגע הביתה, עם המוזיקה שתמיד נשמעת כמו הפלייליסט שלי והמנה הקבועה שלי (קינואה תרד וקישואים – מומלץ) שלא נמאסת עלי אף פעם. בשעה חמש המקום עובר מטמורפוזה לבר יין משובח בשם 'המאוורר', ואם עבדתי עד מאוחר ובא לי לסגור את היום עם כוס יין, הם יפגשו אותי פעמיים ביום". החשמל 12 // העיר של מאיה ערד יסעור

כמו לקפוץ רגע הביתה. קפה החשמל (צילום: מאיה ערד יסעור)
כמו לקפוץ רגע הביתה. קפה החשמל (צילום: מאיה ערד יסעור)

חנות // 6 חנויות ספרים בדרום תל אביב

נדב ליפשיץ מנהל ואוצר תערוכות בבניין אורי ליפשיץ (שהיה אבא שלו), ומרמה באופן יפהפה את הפורמט עם המלצה שמכילה שש המלצות:
"החלום שלי תמיד היה לפתוח חנות ספרים. אחרי תקופה ארוכה שנסגרו הרבה חנויות ספרים בעיר – אני עדיין שבור שלוטוס סגרו – נפתחות הרבה חנויות ספרים חדשות וזאת בשורה מאוד משמחת. אני נכנס כמה פעמים בשבוע לחנויות ספרים ומחפש לגלות דברים חדשים. האזור של דרום תל אביב נהיה מסלול חנויות ספרים נהדר עם הלפר, המגדלור, יוקה והמפלצות, סיפור פשוט, האגם הגווע וב' ספרים. בשבילי הבסיס של עיר הוא חנויות ספרים ואני שמח על פתיחת המקומות החדשים" // העיר של נדב ליפשיץ

יוקה והמפלצות (צילום: לירון רודיק)
יוקה והמפלצות (צילום: לירון רודיק)

ספוט // ספסל יעבץ // אוניברסיטת תל אביב

ולקינוח, מאיה ערד יסעור לוקחת אותנו למקום מיוחד באמת:
"באוניברסיטת תל-אביב יש ספסל המשקיף אל ריבוע מתכת שממסגר חתיכת ים בקצה הנוף – עבודה של דני קרוון שנקראת 'הספסל' (2017). על הספסל כתוב: 'ממקום זה נהג פרופסור צבי יעבץ, הדיקאן הראשון של הפקולטה למדעי הרוח, להשקיף אל הים ולתכנן את העתיד'. כשאני מגיעה לאוניברסיטה אני אוהבת לשבת רגע, להשקיף אל הים, לתכנן את העתיד ולשאול: פרופסור יעבץ, האם זה מה שתכננת?" // העיר של מאיה ערד יסעור

העתיד יתוכנן חלקית. ספסל יעבץ, אוניברסיטת תל אביב (צילום: מאיה ערד יסעור)
העתיד יתוכנן חלקית. ספסל יעבץ, אוניברסיטת תל אביב (צילום: מאיה ערד יסעור)