"להפוך את התקווה לפעולה": כיצד משנים מערכת רקובה?

כבר שנים שאני חי ונושם את כלכלת המזון המקומית. גן הירק בחצר המרכז להנהגת הבריאות, המחקר שאני עוסק בו, ההרצאות שאני מעביר והחברות שלי בוועדות התקינה – כל אלה הם חלק ממסע שבו אני חוקר את הקשר בין החקלאות, החברה, והמדיניות הציבורית. הספר החדש שלי, "הפוליטיקה של האוכל", שיצא לאחרונה בהוצאת "רדיקל", הוא ניסיון להציג את המערכת הזאת – על פגמיה, ועל הפתרונות האפשריים לה.

>> האפי ויודע: 28 השעות השמחות הכי משתלמות במסעדות בתל אביב

זה התחיל משיחה עם איתמר ויצמן ועמית נויפלד, שניגשו אליי אחרי הרצאה. איתמר אמר שהוא רוצה ספר שיחשוף את "הפוליטיקה של האוכל". לא מעט אנשים פונים אליי עם רעיונות כאלה, אבל אצל איתמר היה משהו שונה. כמה ימים אחר כך הוא כבר חזר עם חוזה לספר קצר ותמציתי, מוגבל ל-20,000 מילים. חשבתי שייקח כמה חודשים לכתוב אותו, אבל מה שהתחיל כפרויקט "קטן" התברר כמסע מורכב במיוחד.

כתיבת ספר קצר דווקא מחייבת עבודת סינון יסודית. נושא כמו "הפוליטיקה של האוכל" מכיל אינספור רבדים – מחקלאות ותוצרת מקומית ועד לתאגידים ולמנגנונים ממשלתיים. במהלך הכתיבה גיליתי עד כמה מורכב לשלב בין סיפור היסטורי להצעה למדיניות בספר שצריך להיות גם קריא, כזה שימשוך את הקוראים לעמוד הבא. צירפתי למסע הזה את אסף אביר, עורך מבריק וקפדן שמוכן להתווכח איתי, והוא אכן עשה זאת.

ואז הגיעה המלחמה, שהשפיעה על כולנו באופן עמוק. עם כל הכאב והטלטלה, החלטנו לשלב אותה בספר, מצד אחד היא הראתה כמה הקהילה שלנו חזקה והעזרה ההדדית היא ערך משמעותי אך גם היא הציפה את המנגנונים הכושלים של מערכת המזון שלנו. כשאנחנו תלויים בריכוזיות מוחלטת של תאגידים ובייבוא מסיבי, האם אנחנו באמת יכולים להתמודד עם משברים לאומיים?

האתגר הגדול ביותר שעמד בפניי היה להבהיר את הפתרונות. הבעיות ידועות לכולנו – יוקר המחיה, מחסור בתוצרת מקומית וריכוזיות שגורמת לכך שכמה גופים שולטים בכל שרשרת האספקה. אבל אנשים נוטים להתייאש מלדבר על פתרונות, בעיקר כי הם נשמעים לא ריאליים. אני מאמין שזה לא נכון. אפשר ליצור מערכת אחרת – שמחזקת את החקלאי המקומי, מעודדת גידול מקומי, ומייצרת מערכת בריאה יותר – כלכלית, חברתית וסביבתית.

כעת, שהספר יצא, אני מרגיש שהגענו לשעת המבחן. האם הוא יצליח ליצור שינוי? האם הוא יזיז אנשים לפעולה? אני מודה – הברכיים שלי קצת רועדות. בכל פעם שאני פוגש מישהו שקנה את הספר, אני שואל אם הוא כבר קרא אותו. המטרה שלי לא הייתה רק לספר סיפור, אלא לעורר השראה לפעולה – אישית, קהילתית ולאומית. בעולם של תאגידים ומדיניות ציבורית שנראית לעיתים חסרת אונים, אני מאמין שיש תקווה. אם הספר הזה יעזור ולו במעט להפוך את התקווה לפעולה, אדע שהמסע הארוך הזה היה שווה כל רגע.
ד"ר אורי מאיר צ'יזיק הוא היסטוריון וסופר, המתמחה בהיסטוריה של הרפואה והתזונה. צ'יזיק הקים את המרכז להנהגת הבריאות בנווה איתן שהפך לאבן שואבת עבור מי שמתעניין בקשר בין מזון לבריאות, כלכלה ועוד. ספרו החדש "הפוליטיקה של האוכל" יצא בהוצאת רדיקל. לפרטים נוספים