מותחים קו: מדינת ישראל משקרת לילדים שלה. תל אביב לא בעניין
אנחנו חיים עכשיו במציאות שבה דרוש אומץ פוליטי לצייר קו ירוק על מפה. נחמד מאוד לחיות בעיר ליברלית שלא מפחדת מקו ולא סבורה שקו הוא דבר שיש להסתיר מעיניהם של תלמידים, אלא שגם המפה הזאת תעוף ברוח השנאה בלי תגבור מסיבי של החינוך לדמוקרטיה. ורק חינוך כזה יכול לעצור את הסופה
תל אביב לא משקרת לילדים שלה. מבצע עירוני מרשים בהובלתה של סגנית ראש העיר חן אריאלי הציב בכל בתי הספר בעיר את מפת ישראל. בעקבות זאת פרצה סערה תקשורתית ודוברי הימין הלאומני-משיחי הזדרזו לגנות, לנאץ ולהסית. הם רוצים שתוצב בבתי הספר בתל אביב מפת ישראל אחרת, כזו שקיימת רק בדמיונם הלאומני. ההבדל בין המפות הוא שבאחת מהן יש קו ובשנייה אין. הקו הוא ירוק.
למי שזקוק לרענון קל בתפיסת המציאות, זהו הקו שלשרטוטו הייתה שותפה מדינת ישראל הצעירה בתום מלחמת העצמאות. עד 1967 הוא שימש כגבול זמני מוסכם על העולם כולו. לא השמאל ולא העירייה המציאו את הקו הירוק
אי אפשר להמציא את השיט הזה. כמו בפארודיה על ג'ורג' אורוול, החליטו גאוני השיחדש של ישראל שאין כיבוש, אין אפרטהייד ואין קו ירוק, ומאז הם פועלים לעצום את עיניהם של כולם ולזמזם בשאגה את להיט הילדים הידוע לא-ראיתי-כלום-ורק-זמזום. הדבר הבאמת יפה הוא שבמסגרת הפוליטיזציה המתמשכת של משרד החינוך והפיכתו ההדרגתית למשרד-החינוך-מחדש, מישהו באמת מאמין שנכון להסתיר מתלמידים את העובדה הבלתי ניתנת לערעור שהקו הירוק קיים בין אם אוהבים אותו או לא.
ועכשיו אפשר לצרוח שעיריית תל אביב-יפו מפירה את הנחיות משרד החינוך, כאילו לא משתינים פה על הנחיות משרד החינוך באופן יומיומי ובלית ברירה בכל בית ספר בישראל, כאילו יש היגיון חינוכי רב בהסתרת המציאות הישראלית מתלמידי בתי הספר. אלא שזה אותו משרד חינוך שהשמיד את לימודי האזרחות והדמוקרטיה, וגידל כאן דור של צעירים שמשוכנעים כי מהות הדמוקרטיה היא "הרוב קובע" וש"איזונים ובלמים" זה משהו שעושים במוסך.
נגיד את זה פשוט: מחיקת הקו הירוק היא אקט פוליטי מטומטם אך מסוכן. מי שמתחיל למחוק עובדות כדי לעצב תודעה לאומית בוודאי אינו עוסק בחינוך. הוא עוסק ביצירת אשליות, פנטזיות ומסכי עשן ובשטיפת מוח. למי שזקוק לרענון קל בתפיסת המציאות, זהו הקו אותו שירטטה מדינת ישראל הצעירה בתיווך האו"ם יחד עם מדינות ערב בתום מלחמת העצמאות, ועד 1967 הוא שימש כגבול זמני מוסכם על העולם כולו. לא השמאל ולא העירייה המציאו את הקו הירוק. מלחמת ששת הימים לא מחקה אותו. גם משרד החינוך לא ימחק אותו.
הקו הירוק הוא רק קו. הוא מסמן את הדיון החשוב שבליבת העתיד של החיים בישראל. מי שמוחק אותו מפחד מהדיון עצמו, ובהיעדר טיעונים משכנעים מנסה לבטל את הדיון עצמו בשלל קללות, איומים והנחיות בירוקרטיות שמדיפות ניחוח חריף של דוקטורינה פוליטית. אם לא יהיה דיון לא תהיה בעיה. אם ילדים לא ישאלו מה זה הקו הזה ומדוע הוא מסומן, לא יהיו יותר 4.5 מיליון איש מעבר לקו המחוק שדורשים עצמאות והגדרה לאומית. העם הפלסטיני עצמו ייעלם במחיקת קו. אולי גם חומת ההפרדה. פוף, איזה קסם.
רבים שיבחו את סגנית ראש העיר אריאלי על המהלך האמיץ שלה. אנחנו חיים עכשיו במציאות בה דרוש אומץ פוליטי לצייר קו ירוק על מפה. נחמד מאוד כמובן לחיות בעיר ליברלית שקברניטיה אינם מפחדים מקו ואינם סבורים שקו הוא דבר שיש להסתיר מעיניהם של תלמידים, אלא שהמפה הזאת לא תספיק מול הניסיון לצנזר את המציאות. בלי תגבור מסיבי של החינוך לדמוקרטיה גם המפה הזאת תעוף ברוחות השנאה, ורק חינוך כזה יכול לעצור את הסופה. לפחות מתחנו קו.