הרחובות ממריאים: חמשת הרחובות התל אביבים הנכונים של הרגע
ארבעה רחובות צדדיים (ואחד מרכזי ומפויח) שנהנים מפריחה מפתיעה
מתברר שקצת מוקדם היה להספיד את מתחם גן החשמל, שעסקים רבים עזבו אותו בעקבות עבודות הרכבת הקלה. אמת, למשך כמה חודשים נראה היה שרשת הרחובות שבין מקווה ישראל בצפון ודרך יפו בדרום נידונה לשקוע תחת עננת אבק, אך התפתחויות אחרונות בשכונה מוכיחות שעל אף הנסיבות הבלתי אידיאליות בעליל מדובר עדיין ביעד השופינג השווה ביותר בעיר. רק השבוע נפתחה בלבונטין חנות חדשה למותג בגדי האוברסייז two tone. פועלים ברחוב גם חנות הספרים הוותיקה המגדלור, הבר־קפה ההיפסטרי בתה וגריגה, אחרון המוהיקנים של מועדוני ההופעות האלטרנטיביים לבונטין 7 והפיצריה הטבעונית השוקקת החתול הירוק.
ברחובות המקבילים נפתחו לא מזמן "חנות הבגדים הראשונה ליד שנייה" צ'לסי, המציעה חוויית קנייה בוטיקית ומשתלמת באווירה מוקפדת, וחנות למותג האופנה האורבני של ענת צפריר A22, ואלו מצטרפות לחנות הווינטג' של איתי גונן הממוקמת ברחוב ברזילי, לבוטיק המעצבים האדג'י אאוטסייד סוסייטי ובוטיק בגדי היוגה אנג'לי, המשלימים את התמונה המעודדת של המתחם המתחדש.
בראשית המילניום רחוב אלנבי עוד היה מוקצה מחמתה של הזנחה ארוכת שנים, ובשעות הלילה שהו בו בעיקר נרקומנים ולקוחות זנות. התנועה המתמדת של העיר דרומה הפכה אותו עם הזמן ללגיטימי, וכעת הוא פורץ במלוא הדרו עם שוק אוכל חדש, מוקדי בילוי רעננים ובלתי סליזיים בעליל (בית הפסנתר, פסאז', פורט סעיד) והתחדשות לילית אפילו במעלה הרחוב (נילוס, פרנץ' 57) שהתרגלנו לזהות עם תיירות פנים חובבת מועדוני חשפנות ואלימות. בגזרה הקולינרית, מלבד שוק האוכל התוסס, אלנבי התחדש במוקדי אוכל רחוב שאינם מתקמצנים על הפלפל החריף (ג'סמינו ולוס ברנינג טאקוס) ובהמבורגרייה איכותית המזכירה את הדיינרים הבלתי מתנצלים שמעבר לים (אמריקה בורגרס). כל זאת בלי לציין שמדובר ברחוב המאכלס יותר מחמש חנויות יד שנייה לספרים ומעיד על כך שחדוות הקריאה התל אביבית שרדה את מהפכת הדיגיטציה. הפילדמרשל הבריטי היה מתרצה בגאווה קולוניאלית.
פריחתו הגוברת של שוק לוינסקי, שלאחרונה הקימה גם יוזמה של תושבים המבקשים להפוך אותו למדרחוב, הצליחה להפוך אפילו את רחוב החלוצים המשמים לפנינה האורבנית של הרגע. בכל הנוגע למטעמי השוק, סיור ברחוב הופך את הגיחה ללוינסקי הסואן מיותרת. תבלינים ומטבלים תמצאו בחנות תבלינסקי הפינתית או בחנויות חייק וחבשוש, מעדנים בשריים בבוטיק נקניק, גבינות במעדניית החלבן ודברי מתיקה במאפייה האמריקאית והפוטוגנית סוויט בוקס. למען השם, אפילו לכלבים וחתולים יש כאן מעדניית בוטיק, העונה לשם המשונה בראונפילד. בלילה הרחוב הופך אלגנטי כאשר מסעדת החלוצים 3 האינטימית פותחת את משמרת הערב, ואם זה נשמע לכם משעמם תוכלו לבקר בפאב הסמוך, שממנו בוקעת באופן תדיר מוזיקה יוונית בווליום שחוקיותו מוטלת בספק.
בעבר רחוב עזה היפואי סימן את הדרך לעיר הדרומית שעל שמה הוא קרוי; היום, כאשר הביקור בעזה הפך נחשק פחות, הרחוב משמש כאלטרנטיבה פרברית ונעימה לשדרות ירושלים המקבילות, שממנה ניתן לשמוע את ציוץ הציפורים וליהנות מהפנינים האדריכליות של האזור (בתי הבאר של עלי ביבי בעזה 13 ושל וורדה בעזה 88 הם הדוגמאות הבולטות ביותר). בית הקפה קאימאק מארח בשעות היום לפטופיסטים המנצלים את השקט לצורכי עבודה, ובערב מתמלא בפרלמנטים עם ארשת פסבדו־אינטלקטואלית. גלריית AZA13 שממולו, הנאצרת ביד רמה על ידי יחזקאל לזרוב, מציגה באופן שוטף תערוכות רב תחומיות מושקעות. אליהם חוברת הרוח הסטודנטיאלית שהמכללה האקדמית תל אביב־יפו משרה על הרחוב, וכך מתהווה לה חממה יפואית אינטימית, מטרים ספורים מבורקס ז'ק האגדי.
בין חנויות התבלינים והקטניות הוותיקות הגיחו בשנתיים האחרונות שורה של בתי עסק רעננים ופופולריים, עד כדי כך שבימי שישי בצהריים כבר לא ניתן לפסוע ברחוב יום טוב הסמוך לשוק הכרמל בלי לדרוך על רגלו של עובר אורח נרגן ולחלץ ממנו קללה ציורית. אם ביום טוב קפה (שהתחדש לאחרונה בתנור פיצות והחל לשווק עצמו גם כפיצריית בוטיק) לא תמצאו מקום ישיבה מהוגן, תוכלו לקפוץ לקפה גצל שפירא, בית אוכל בסגנון פריזאי שנפתח בפינה על ידי אנשי הסוניה. לצדם שוכן סטודיו של מעצבת הפנים מאי מורגנשטרן, בפינת רחוב ישכון חמארת האלכוהול ביר בזאר שעושה כבוד למבשלות הבוטיק הישראליות, ושבימי שישי בצהריים חוטאת גם במוזיקה שנשמעת עד גן צ'רלס קלור. אם תשרדו את החלק הכי פחות סימפטי בשוק ותצלחו את המעבר הדחוק בין הקצביות, תוכלו ליהנות גם מהתבשילים במקום של ענת או מהסביצ'ה הטרי במעדניית הדגים של שבתאי.