"וולט פוגעים קודם כל בשליחים ובעסקים, ועכשיו גם בלקוחות"

עם כמה שאתם כועסים על העלאת המחירים של וולט, המסעדנים כועסים עוד יותר. לפחות אלו מהם שמוכנים לדבר מבלי לחשוש שבשירות המשלוחים יתנכלו להם. "הם לוקחים 30 אחוז, איפה הרווח שלי? וברוב חוצפתם הם שולחים מכתבים 'שלום שותף יקר'. והם צודקים - הם גם שותף וגם יקר"
אם מישהו יטרח לבדוק מהי המילה שהכי חזרה על עצמה בתקשורת בימים האחרונים – אחרי "חטופים" ו"מאמן כושר מיבנה" – התשובה תהיה ככל הנראה וולט. ההתייקרות הפתאומית של הבילוי החביב עלינו חורכת את הרשתות החברתיות, ובקבוצות העירוניות כבר מסתמן מרד צרכנים. הרוחות מתלהטות גם בקבוצות השליחים, ומי שחסרים בתמונה הם המסעדנים עצמם – פרט לציוץ זועם של אסף בריט בעלי "התחתית", הצד היצרני במשוואה אינו ממהר להגיב. "מוקדם מדי לתגובה אמיתית אז מעדיפה לחכות ולהבין לאן זה הולך", אומרת המסעדנית עפרה גנור, שמול המזללה האסיאתית שלה "שי-שי" יש פקק קבוע של שליחים ואופנועים. אחרים סירבו להתראיין, בעיקר שפים עם פרופיל גבוה שכנראה חוששים לפתוח חזית ובעלי עסקים בקנה מידה גדול. כמו תמיד – שוב דופקים את הקטנים והחלשים.
>> עצוב: באן מי נונג נסגרה. בתל אביב לא מספיק להיות מסעדה נהדרת
קובי פלשמן, בעלי הפופ אפ "קובי בוריטו" באלנבי, לא פוחד מאף אחד. הוא ובת זוגו טימור כהן הרימו מיני-קמפיין נגד מה שהוא מכנה "החברה הקצת־הרבה חזירית". "וולט גוזרים אוטומטית 30 אחוז, שזה מוגזם לגמרי, ולא משנה אם מכרת ב-40 או ב-400 שקל", הוא אומר. "ולמסעדות אין ברירה. אני לא אומר שהם לא מספקים שירות – הם כן, אבל הוא לא שווה 30 אחוז. ואז הם גוזרים קופון גם מלקוח הקצה ומהשליחים, ועכשיו עוד העלאה כדי להניע אנשים לדיל משתלם כביכול".
"אף אחד לא מרוויח מוולט חוץ מוולט. לא הלקוח ולא בית העסק. אין לי שולי רווח לתת לוולט כי התמחור שלי ממילא נמוך, ואני נגד עוד לפני המהלך ההזוי שהם עשו" (דין שושני, Wabi)
את הדברים הנוקבים פלשמן מבסס על ניסיונו הפרטי. בחודשים האחרונים הוא עוצר את האפליקציה בימי שישי בגלל עומס לקוחות, אך גם מפני שהחזירות מעצבנת אותו. "וולט מוציאים לי כסף מהכיס על משהו שלאו דווקא משתלם לי, והרבה יותר נחמד שבאים אנשים. אני לא מנסה לחנך אף אחד לצאת מהבית אבל אם יש משהו טוב ואין אותו בשליחות, עדיף פשוט להגיע. הרבה יותר כיף להאכיל אנשים ישירות, ובישיבה במקום מקבלים מוצר הרבה יותר טוב".
הסטורי שבישר על המרד הבטיח צ'ופר למי שיסיר את האפליקציה, הפך ויראלי בכלום זמן. אמש (ה') הוא כבר פרסם שמי שמעלה סטורי מהמקום עם ההאשטאג #הכיכיףבליוולט יקבל טאקו חינם. פלשמן מדגיש שהוא אינו מתכוון להשחיר אף אחד, אלא רק להאיר את המצב, ומספר על עשרות לקוחות שהסירו את האפליקציה מטעמי הזדהות בלבד. "אנשים מחקו בלי שום קשר ולא כדי לרכוב על המבצע. אני בטוח שוולט לא בוכים במשרדים שלהם, אבל אני יודע שהם בדקו מי אני ומה אני".

בדיוק כמונו, שמאז הקורונה רגילים לאוכל וקניות עד פתח הבית, גם המסעדנים הפכו תלויים בוולט. מאז ההנפצה האחרונה, היחסים שהחלו באהבה גדולה הצטננו, וליד אחת ההמבורגריות הטובות בעיר ראינו השבוע הרבה יותר שליחים בכתום מאשר בטורקיז. את אלי דוידור, בעלי ספוט הכריכים "סבתא סנדוויץ'", זה לא מרגש במיוחד. בעיניו אין הרבה הבדל בין וולט לסקנד בסט שהם משלוחה ותן ביס. מבחינתו חברות המשלוחים אינן מתחרות זו בזו, ועל תכנית המנויים וולט פלוס יש לו בטן מלאה. "המהלך משפיע על כולם לרעה, חוץ מאשר על וולט", הוא פוסק. "מה ששילמתי באחוזים נשאר, ואליו נוסף תשלום על כך שאנשים מזמינים ממני דרך וולט פלוס. כדי להחזיר את ההוצאה אני צריך להעלות מחירים, ואז אני יקר ומי יזמין ממני".
כבעלי עסק קטן דוידור מרגיש לקוח שבוי. "עסקים גדולים עם גב יכולים לשחק את המשחק כדי לשרוד את ההתייקרות", הוא אומר, "אבל לי אין דרך לפתור את זה". הוא מספר על משלוחים שממתינים לשליח שעה ויותר, ומתבאס מהגזירות החדשות. "וולט פוגעים קודם כל בשליחים ובעסקים, ועכשיו הם פוגעים גם בלקוחות. אנחנו צרכנים גרועים ואין תחרות במדינה, ובסוף הכול מתכנס לפגיעה בלקוח. הפסקת האש שנחתמה אמורה לעודד אנשים לצאת, אבל אני לא רואה אותנו חוזרים למספרים שלפני המלחמה. אנשים לא יפסיקו להשתמש בוולט ויחזרו לאכול במסעדות, אלא פשוט יעברו לתן ביס ומשלוחה".

אורית מושקוביץ, בעלת ספוט הקבב הרומני "מיטש", ניסתה לגייס את איגוד המסעדות בישראל כדי לשפר את תנאי העסקה מול ענקית המשלוחים. היא פנתה ליו"ר הקודם שי ברמן וללא הועיל (גם לפנייתנו לא התקבלה תגובה מהאיגוד ומעמותת "מסעדנים חזקים ביחד"). "הקבוצות הגדולות לא משלמות לוולט את מה שאני כעסק קטן משלמת. פניתי לאיגוד ושאלתי למה אנחנו לא עושים חרם על וולט ולא מפסיקים לעבוד איתם, ולא קיבלתי תשובה", היא אומרת בכעס.
"הם לוקחים 30 אחוז, איפה הרווח שלי? הגדולים משלמים 25-22 אחוז אבל הם לא מוכנים לדבר כי הם כן נהנים. וולט דופקים אותנו הקטנים, ובמקום לעזור לנו הם הולכים יד ביד עם הגדולים ובעצם לא נותנים לנו אפשרות לחיות. וברוב חוצפתם הם שולחים מכתבים 'שלום שותף יקר'. והם צודקים – הם גם שותף וגם יקר". דין שושני בעלי Wabi חוסך לעצמו לבטים. עוד בסיבוב הקודם של הראמנייה הוא הצהיר כי אין בכוונתו להצטרף לשירות המשלוחים של וולט, וכי הוא מוותר מראש על הרווח הזעום ממשלוחים. "אף אחד לא מרוויח מוולט חוץ מוולט. לא הלקוח ולא בית העסק. אין לי שולי רווח לתת לוולט כי התמחור שלי ממילא נמוך, ואני נגד עוד לפני המהלך ההזוי שהם עשו".

בניגוד לדוידור, מושקוביץ ושושני שמביעים התנגדות ברורה, כל אחד ממקומו ומטעמיו, יש מי שמקבל את הצעד שוולט נוקטת בו בהבנה. מ', בעלי המבורגריית בוטיק מצליחה, מסיק משערי המנייה שוולט אינה חברה רווחית ועל כן שינוי המודל מחויב המציאות. הגישה הסלחנית כנראה נעוצה בכך שהמסעדות שלו נהנות מתנועת לקוחות פיזית, שמצמצמת את החשיפה. "מסעדה שנשענת ברובה על וולט לא יכולה להרוויח. אם הייתה לי עכשיו מסעדה שעובדת רק במשלוחים – זה היה גומר אותי. מדובר כאן על עוד 20 אלף ש"ח בחודש, וזו גזירה שיכולה לגמור מקום קטן. כאיש עסקים המהלך הגיוני בעיניי, אבל וולט עשו אותו בצורה אגרסיבית מדי".
לשאלה אם המסעדנים יכולים לעשות משהו כדי להמתיק את רוע הגזירה הוא מניד בראשו לשלילה ומפנה אצבע מאשימה כלפינו, הצרכנים. "אין פיתרון שיכול לרצות את הקהל הישראלי פרט למהירות. מנסיוני הרב במשלוחים, ואני מהלקוחות הראשונים של החברה מיום פתיחתה – כולם יחזרו בסוף לוולט. בוולט יש משהו אירופאי שאין שני לו בנראות, בהנגשה ללקוח, בשירות הלקוחות ובחוכמה של המערכת, שמשאירים את המתחרים הרחק מאחור. הלקוח הישראלי אוהב הכול מהר ופיין ורוצה את המוצר המושלם ולשלם מעט. ואין קסמים. משהו תמיד בא על חשבון משהו אחר".