אני בת 16, ו"חינוך מיני" ממש לא מתארת את המציאות שלי

"חינוך מיני" הנהדרת מנסה לתקן תפישות לא נכונות לגבי מין, מחלות מין ומערכות יחסים, אבל יש לה בעיה אחת: אי אפשר להזדהות איתה

מתוך "חינוך מיני"
מתוך "חינוך מיני"

הרבה שבחים נאמרו על "חינוך מיני", אבל אפשר להסכים שדבר אחד היא לא באה לעשות: לחנך. זה לא התפקיד של סדרות בנטפליקס (ובכלל), אבל אם כבר רוצים לייחס לה סגולה, הרי שהיא תיקון תפישות לא נכונות. הסדרה אמנם מדורגת כמיועדת לבני 16 ויותר, אבל היא משכה את תשומת ליבם של בני נוער צעירים יותר והיא מאוד פופולרית גם בקרבנו. היא מתארת את חייהם של בני נוער ואת התמודדותם עם סוגיות של מין, מערכות יחסים, הטרדה מינית ויחסים עם ההורים, אבל פה מתחילה הבעיה שלה.

הרבה מהסיטואציות שמתוארות ב"חינוך מיני" מוצגות באופן כמעט סוריאליסטי, ולא ממש משקפות את מה שקורה בבית הספר, בזמן הלימודים ואחריהם. הרבה תרחישים נראים כאילו נשלפו מסרט תיכון אמריקאי, ולא כמו סיטואציה שתתרחש בתיכון אמיתי בבריטניה, או בישראל לצורך העניין. זה לא שהיא לא קולעת בכלל: הסדרה מתארת הרבה מקרים שאכן קורים לבני נוער, כמו הפצת תמונות אינטימיות או הפרעות דיסמורפיות. אלא שהגורמים להם והתגובות בסדרה מאוד לא ריאליים, ולא תואמים למציאות שלנו כבני נוער.

הנה דוגמא מהעונה הראשונה. אדם, בנו של המנהל גרוף, מובך בגלל שכולם מדברים על כך שאיבר מינו גדול במיוחד – דבר שכבר קשה להשהות את אי האמון בפניו, כיוון שזה האידיאל החברתי היום שאליו יש לשאוף. בניסיון להתמודד עם הדיבורים סביבו, אדם נעמד על שולחן בקפיטריה ומוריד את מכנסיו. גם אם נשים בצד את חוסר הריאליות בסצנה הזאת, מדובר בהטרדה מינית לכל דבר ואדם לא נענש על כך בשום צורה.

עוד סיטואציה לא ריאלית קיבלנו בעונה השנייה, עם היסטריית הכלמידיה שפשטה בבית הספר. זה היה קו עלילתי מוגזם שקשה לדמיין אותו קורה במציאות, אבל חשוב מכך: מין ומחלות מין הם לא דבר שבני נוער מדברים עליו שכזאת פתיחות, בטח לא כאשר מדובר בהם עצמם.

על אף שהסדרה מנסה לתקן תפישות שגויות, מדי פעם היא עדיין נופלת לסטריאוטיפים. באחד הפרקים זוג נערות מתייעצות עם אוטיס על חיי המין שלהן. אחת מהם מתלוננת על חוסר הנאה מהאקט, והפתרון שהוא מציע להן הוא תנוחת המספריים – התנוחה הכי סטריאוטיפית וצפויה כאשר מדברים על מין בין נשים, ולא בצדק. במקום זאת, היה עדיף שאוטיס יציע להן לדבר על מה ששתיהן אוהבות באמצעות שיחה אינטימית, ולא דרך קריקטורה של לסביות בבריכה של בית הספר.

"חינוך מיני"
"חינוך מיני"

ובכל זאת…

למרות כל אלה, אני באופן אישי וגם כל בני גילי שהתייעצתי אתם מאוד נהנינו מהסדרה. למה? כי היא קלילה, מצחיקה, כיפית ומתאימה לבינג'. סדרות שעוסקות בנושאים כמו מין מושכות בני נוער מהסיבה הפשוטה שזה נושא שאנחנו עוד מגבשים דעות וגבולות לגביו, וסדרות כאלו נותנות לנו לגיטימציה לדבר על נושאים שכאלה באופן חופשי ופתוח.

עוד משהו ששמחתי לראות בסדרה הוא שבירה של סטריאוטיפים מגדריים. למשל, כבר בתחילת הסדרה מייב היא זו שמציעה את הרעיונות הטכניים והעסקיים לקליניקה, ואוטיס הוא זה שמדבר עם אנשים על הרגשות שלהם.

"חינוך מיני" עוסקת בנושאים חשובים כמו הטרדות מיניות, זהות ופמיניזם, ואולי בזכות זה היא הצליחה לשבור את מחסום הגיל של הצופים. אני צפיתי בה, כל החברים שלי צפו בה, אבל כך גם ההורים שלי והחברים שלהם. אפשר להתווכח על טיב העונה השנייה, שבעיניי הייתה פחות מוצלחת מקודמתה, אבל "חינוך מיני" עושה שירות נהדר בנקודות החוזקה שלה, ולכן יש לקוות שהשמועות נכונות והעונה השלישית כבר בדרך.