חי בסרט אמריקאי: הדיינר של גוצ'ה מפשל בפרטים הקטנים
הקרייב לצלעות שומניות, כנפי עוף פריכות ועסיסיות, המבורגר וכוס בירה הובילו את גילגול לדיינר של גוצ'ה. אם הוא לא היה נוהג בטיפשות, הערב הזה אולי עוד יכול היה להסתיים בטוב
מה מחפש אדם בדיינר? המבורגר עסיסי, כנפיים מתוקות חריפות, צלעות בקר שומניות, צ'יפס כמו שצריך וכוס בירה טובה. הראשון בישראל שהגשים את הפנטזיה האמריקאית היה חיים כהן בדיקסי. דיינר ביי גוצ'ה – סניף הז'אנר האמריקאי של הקבוצה שבנתה את שמה על פירות ים ידידותיים לכיס – מנסה גם הוא ליצור גרסה מקומית לחוויה האמריקאית האיקונית של ישיבה בבוטים והנאה מאוכל מנחם, אבל התוצאה רחוקה מלהיות בוטילישס.
2015. יום חמישי בערב. אבן גבירול תל אביב. מסעדת דיינר מפוצצת עד אחרון הלקוחות, והם נראים מרוצים למדי מהערב שלהם. מכיוון שלא הזמנו מקום נאלצנו להמתין 20 דקות עד שמצאו לנו שולחן. אולי במכוון ואולי לא, המנדפים בדיינר לא עובדים כמו שצריך, כך שבאוויר נישא ריח חזק של טיגון. על הקיר תלוי שלט גדול ובו מנוסחת תמצית המקום: Sea Food, Steaks, Chops. השלט נצנץ עלינו וכאילו ביקש שנזמין קצת מכל דבר.
המלצר המוצלח המליץ על כנפי עוף עטופות מייפל, ברביקיו ובוטנים, ובתור סאקר של כנפיים שמעתי לו מיד. אם יש אמת אחת בעולם, הרי זה שכנפיים טובות חייבות להיות פריכות מבחוץ ועסיסיות מבפנים. אני מניח כי בג'וצה הכנפיים לא עברו הכנה מוקדמת לפני הטיגון אלא רק נעטפו ברוטב לאחר הטיגון, כי המנה לא צלחה – הכנפיים היו פושרות, לא פריכות כלל (כנראה השמן בצ'יפסר לא היה חם מספיק) ונעדרו את הג'וס העסיסי המתבקש. רק הרוטב היה טעים.
בטמטומי הרב הזמנתי גם קראב קייק. חמשת הכדורים, שגם עברו במטגנת, דמו יותר לפלאפל סרטן מאשר לקציצה המפורסמת. למרות הרוטב החמצמץ והחינני שהוגשו איתן, וכמובן בשל הרצון לשמור על תמחור שפוי למנה – קציצות הסרטן מותקנות מחיות ים קפואות, שבשל המסע שעברו אין להן כל סיכוי לשחזר את טעם הים. נוסף לטעמו העז של המקפיא, החלבון הטבעי של בשר הסרטן נעלם עם ההקפאה, כך שאין מה שיקשור את החומרים יחד. התוצאה שקיבלנו היא כדור קצת שרוף מבחוץ (הפעם השמן היה חם מדי), ובפנים מרקם גרגירי עם טעם של קארגו. אך כאמור, רק חמור גרם מזמין מנה כזאת במדינה מזרח תיכונית.
התנחמנו בבירה טובה והתפננו לדבר האמיתי: ספייר ריבס, שני המבורגרים (יש מבצע 1 + 1) ופיש אנד צ'יפס. להפתעתי הרבה דווקא הדג המטוגן (שוב צ'יפסר) היה נקודת האור: דג שפמנון, שהוגש בצורת שניצל ובשל אחוז השומן הגבוה נשאר עסיסי לאורך הטיגון, שהפעם היה ללא רבב. האיולי שהוגש איתו היה חמוץ ונפלא, ואלמלא הצ'יפס הנבול שהגיע איתו עוד היה סיכוי שהייתי חזור בשבילו.
במסעדות BBQ אמריקאיות בדרך כלל צולים את הצלעות במעשנת חמה עד שהן מגיעות לריכוך הרצוי, ורק אז עוטפים ברוטב ומגישים. אני מניח שבדיינר מבשלים את הצלעות בטכניקת סו וויד (אמבט מים המבשל את הבשר לכדי תוצאה אחידה לכל אורכו) לפני שצורבים אותן עם משרה הוי־סין. אמנם הצלעות היו עסיסיות והרוטב בעל הפן האסייתי החמיא להן, אך הן לא הצליחו לשחזר את הפריכות הרצויה והממכרת שמאפיינת מנת ספייר ריבס הגונה. הפירה שהוגש איתן היה קר. עובר בקושי.
גם צמד הבורגרים היה מאכזב למדי – שניהם מתערובת בשר לא עשירה מספיק. הראשון הוגש עם קוביית חמאת שום ועשבי תיבול בגודל של גוש עציון שהייתה גסה מדי, ובמקום ללטף את הקציצה ברכות קיררה אותה, וכך הרגשתי בביס הראשון רק בשר טחון עשוי מדי וחמאה קרה. השני, שהיה עשוי פחות ומוצלח יותר, התהדר בתואר בריסקט. למרות השם המנצנץ וביצת העין אשר שודכה לו, הוא לא דמה במאומה לגרסת המקור – פרוסות חזה הבקר המעושן שאמורות להיעשות במקום בעזרת מעשנת, היו קנויות ומאיכות בינונית, כך שכל העסק קיבל טעם מפוקפק. ואם לא די בכך, ההום פרייז שהוגשו עם הקציצות היו גם הם עייפים ופושרים.
גם גזרת הקינוחים הראתה שבדיינר הזה מעדיפים אווט סורסינג. אני מניח כי גם רוטב התותים של גלידת הסאנדיי וגם הוופל (שהוגש קר) – שעליו הונחו בננות עטופות ברוטב טופי (קרות גם הן) – היו קנויים. מילא לא להכין לבד, אבל למה לא לחמם?
סיימנו עם אספרסו ארוך וסיכמנו כי עדיף שנשמור את חוויית הדיינרים שלנו למומחים. למרות התמחור ההגון ואף שדיינר אינה מתיימרת להיות מסעדת גורמה בשום צורה, עדיין הייתי מצפה ממנה להשתדל קצת יותר בגימור ובפרטים הקטנים. לא סתם הדיקסי של חיים כהן חוגגת עכשיו 21 חורפים. גם אתם יכולים.
המדרג
איכות האוכל: 6
עיצוב ואווירה: 7
שירות: 8
תמורה לכסף: 6
סך הכל: 6
חשבון
שליש לף בראון: 28 שקלים
שליש גולדסטאר: 26 שקלים
שליש קלסברג: 26 שקלים
כנפיים: 49 שקלים
המבורגר דיל (שני בורגרים): 84 שקלים
ספיריבס: 93 שקלים
פיש אנד צ'יפס: 59 שקלים
הום פרייז: 21 שקלים
סלט עלים: 15 שקלים
קולה: 12 שקלים
וופל בננות: 41 שקלים
סנדיי קלאסיק: על חשבון הבית
שני אספרסו ארוך: 20 שקלים
סה"כ: 474 שקלים
לדיינר של גוצ'ה