כולם מקשיבים לקסטות: כך השתלטו החפלות על העיר

מלך הקסטות
מלך הקסטות

אהבה אותנטית לז'אנר או ניכוס תרבותי טבול באירוניה? מה זה משנה - החפלות הפכו למסיבות הכי טובות ושמחות בעיר וכולם בעסק (גם העירייה). תפסנו את מלך הקסטות ועוד כמה נסיכים לשיחה חשובה. "כשאמן כמו תמיר גל אומר לי שיותר כיף לו בתדר מאשר בקיסריה, אני יודע שאנחנו עושים משהו טוב"

9 בדצמבר 2021

נראה שלא משנה להיכן נצא – תהיה שם חפלה. חפלה של בר או מועדון, חפלה בחסות העירייה בדרום תל אביב או חפלה ממוסדת כמו בסדרת האירועים "מלך הקסטות". חפלה למי שאינו מכיר את ההגדרה, היא סעודה או חגיגה שמחה, מלאה במוזיקה, בין אם זה במעגל אינטימי בבית בין חברים או בהופעה גדולה.

עיניי מלאו דמעות של אושר. אהובה עוזרי ז"ל (צילום: פיטר פן סטפנסקי)
עיניי מלאו דמעות של אושר. אהובה עוזרי ז"ל (צילום: פיטר פן סטפנסקי)

לחפלות, איך לא, קשר ישיר לז'אנר המוזיקה הים תיכונית עוד משנות ה-60 של המאה הקודמת, והן היו הפלטפורמה העיקרית לקידום מוזיקה ים תיכונית. בתקופה שבה זמרים ויוצרים מעדות המזרח הודרו מתחנות הרדיו, החפלות היו מקום שבו ניתן להפיץ מוזיקה אותנטית ולא מסחרית. חלק גדול מהזמר הים התיכוני הקלאסי היה מזוהה עם החפלות שהתרחשו בעיקר בכרם התימנים: אהובה עוזרי, דקלון, צלילי הכרם, צלילי העוד, בעז שרעבי והרשימה עוד ארוכה.

בעשור האחרון המוזיקה הים תיכונית הישנה, שאותה תחנות הרדיו הדירו וסירבו להשמיע, עוברת תחייה מחודשת. אותם ילדים שגדלו על ברכיי המוזיקה בשכונות ובשיכונים, גדלו והתברגו בסצנה התל אביבית, וכעת הם מחזירים את הזרקור לאלה שמעולם לא קיבלו אותו. "אני מסרב לקרוא לזה טרנד, זה לא טרנד כי זה משהו שקורה כבר עשור", אומר יבגני צ׳רטקוב, די.ג'יי ושדרן רדיו שהפיק הופעות וחפלות בתחילת העשור הקודם. "זאת המוזיקה שגדלתי עליה. אמנם עליתי לארץ מבלארוס אבל בשכונה זה מה שהכרתי, לא שמענו כוורת או אריק אינשטיין, היינו מוקפים במוזיקה הזאת. לא ידענו איך אנשים יגיבו בהתחלה אבל אנשים עפו בהופעות האלה. מבחינתי זה תיקון עבור האמנים האלה – ששמים אותם במרכז ונותנים להם את הכבוד המגיע להם חשוב בעיני".

סדרת אירועי החפלות המוכרת ביותר בעיר היא ללא ספק "מלך הקסטות" (לא להתבלבל עם השיר של ניסים גרמה). מה שהתחיל משיתוף פעולה בין מפיק אירועי הסטריט אבירם שיקר יחד עם מסעדת "מזנון" של אייל שני ברמת החייל ב-2017, הפך לשותפות עסקית ואמנותית בין שיקר ל"מלך הקסטות" עצמו – אסף לויבל AKA הראפר אייטולה. למרות שלויבל מגיע מעולמות ההיפ הופ והדאנס-הול מוזיקת קסטות היא חלק בלתי נפרד מהחינוך המוזיקלי שלו. "ככה שמעתי מוזיקה כשהייתי ילד, זה לא שפתאום מצאתי קסטות ונדלקתי על זה", משתף לויבל. "יש להן סאונד ייחודי, הטיפול בהן הוא אחר. אין משהו דומה לקסטות. היא מסמלת עבורי עידן בה מוזיקה הופצה בצורה אחרת לגמרי".

"תקלוט קסטות מאוד שונה מתקלוט רגיל", מוסיף שיקר. "אסף חי את הסט יומיים לפני כי תקלוט קסטות כולל שעות של האזנה, סימון על סליל הקסטה את השניות הספציפיות בשיר שהוא רוצה למקסס ודיוק מירבי". הקונספט של "מלך הקסטות" ייחודי: תקלוט קסטות מידיו של לויבל, המשלב בין מוזיקה ים תיכונית ישנה, מוזיקה ערבית ומוזיקה אלקטרונית בשילוב הופעות בלייב של אותם זמרי עבר. מי לא עבר על הבמה של מלך הקסטות? ג'ורג' בר, מרגול, צלילי העוד, תמיר גל והרשימה עוד ארוכה. בקורונה אף קמה יוזמה מתחרה (או מחווה בהשראת הפורמט) של "מלך הקסטות" שנקרא – "מלכת הקסטות", ליין מסיבות ותקלוטים של מוזיקה ים תיכונית ישנה.

"הוויז'ן שלנו היה תקלוט והופעת לייב. פתאום מגיע האמן ומבצע שיר שלו יחד עם פלייבק מקורי", מסביר לויבל. "זה היה ניסוי שהצליח הרבה מעל המצופה". לדבריו, "עצם העובדה שאנשים שבאים להופעות האלה מביאים את ההורים שלהם וסבא וסבתא שלהם, שמעולם לא ראו את האמנים הללו בהופעה מבוססת ועל במה מכבדת – זה מרגש בעיני. לא משנה איזו עדה אתה, כמה אתה מסורתי, זאת מוזיקה ישראלית שמלווה וליוותה את כולנו, את הילד או הילדה הקטנים בשכונה, בין אם זה ביהוד, חולון, צפון תל אביב או בצבא – כולם מכירים את המוזיקה הזאת והיא פגשה אותם בחייהם. אמא שלי לא הבינה במה אני עובד עד שהיא לא הייתה בהופעה שלנו, לא משנה בכמה הופעות או פסטיבלים עבדתי".

מרגול. צילום: גבריאל בהרליה
מרגול. צילום: גבריאל בהרליה

אתם חושבים שזה "נהיה מגניב" לאהוב מוזיקה ים תיכונית ישנה?
שיקר: "כשהגעתי לתל אביב באופן לא מודע הצנעתי את הצד הזה בי. בהופעה של 'מלך הקסטות', כשאתה נמצא שם בקהל עם אנשים שאוהבים את המוזיקה הזאת בדיוק כמוך, פתאום יורד כל הצורך להצניע. פיצחנו איזה משהו כי זה פעם 'לא היה מגניב' להודות שאתה אוהב מוזיקה מזרחית. יש כוח לזה שאתה עומד בתדר, במקום הכי מגניב בעיר, ושאתה קולט שאלפיים איש מגז'דרים כמוך ואוהבים את המוזיקה הזאת כמוך. זה נהיה משהו גדול ממני ומאסף, 'מלך הקסטות' שייך לקהל".

אסף: "אני בוחר את הטיונים לפי מה שמרקיד ונשמע טוב, אני לא בוחר אותה לפי ז'אנרים. כשאנחנו משלבים מוזיקה שלא מכירים יחד עם להיטים מהזמר הים התיכוני – זה נותן לאנשים חוויה מאוד חיובית ומיוחדת. אתה לא חייב להיות מעריץ מושבע של אמן מסוים כדי ליהנות בהופעה שלנו".

פוסטר האיוונט של "מלך הקסטות" בתדר
פוסטר האיוונט של "מלך הקסטות" בתדר

"אני מחובר לתקלוט של אייטולה ברמות, הוא די.ג'יי על ברמה מטורפת. מה הוא עושה עם קסטות כל כך מסובך ומוערך, והוא בונה את הסטים הכי מרימים שיש", מספר יניב, מעריץ מושבע של אירועי "מלך הקסטות", שיש המספרים כי הוא הראשון להגיע והאחרון ללכת. "המוזיקה הישנה שהוא מנגן זה המזרחית שאני מחובר אליה. המוזיקה של פעם לא נמדדה בהצלחה, היא הוקלטה במקלטים והופצה בקסטות בתחנות מרכזיות. הוא מביא טראקים מעניינים ומטורפים, דברים שמעולם לא שמעתי, ומשלב אותם עם האמנים האלה, שפעם ראשונה מקבלים את הבמה המיינסטרימית הזאת. זה מבחינתי כמו שמישהו יגיד למעריץ של אלוויס 'שומע? אלוויס מופיע יחד עם די.ג'יי על הבמה ומבצע חומרים ישנים שלו'".

למרות האהדה הגורפת בקרב הקהל התל אביבי, ישנם כאלה שמבקרים ומצקצקים למראה החפלות המודרניות. המבקרים טוענים שמדובר בניכוס בעל ניחוח אשכנזי של מוזיקה מזרחית, וכי המדכא מנצל את הפופולריות של המדוכא. בנוסף, חלק טוענים על אווירה כמעט-אירונית הנוצרת מאירועים כאלה המטשטשת את הגבול בין אהבה למוזיקה לבין לעג. "תמיד יהיו אנשים שיעשו משהו לא בטעם טוב, אבל צריך להסתכל על הצד החיובי", אומר צ׳רטקוב. "בסופו של דבר, האמנים האלה סופסוף מקבלים את הבמה שמגיעה להם אחרי שנים שלא התייחסו לחלקם הגדול".

"כשאמן כמו תמיר גל אומר לי שיותר כיף לו בתדר מאשר בקיסריה, אני יודע שאנחנו עושים משהו טוב לא רק לקהל, אלא גם לאמנים עצמם. מגיע להם את הטירוף וההערצה שהקהל מביא, ואם יש מבקרים – שיבקרו. אנחנו עושים את זה מאהבה גדולה למוזיקה ולאמנים הללו ששנים המוזיקה שלהם לא נוגנה בלייב".