האיום האיראני: "טהרן" הפכה לעוד סדרת אקשן אמריקאית
מדד אמינות נמוך כמו בסרט של מייקל ביי, מכניקה עלילתית שבאה על חשבון הדרמה ועונה שאנחנו רק יכולים לקוות שגלן קלוז תוכל להציל - העונה השנייה של טהרן התחילה עם סימני אזהרה לא קטנים בנוגע להמשך הדרך
הביקורת עלתה לראשונה באתר הטלוויזיה שלנו, "הספוילר". תראו תראו
ואז תמר מתיישבת בעמדת מחשב איפשהו בטהרן, גורמת להפסקת חשמל בכלא ובבית חולים אחד, ומשתלטת על המחשב של בית חולים אחר, אליו היא מזינה דימות CT מזויפת, וגם פותחת ונועלת דלתות בשלט רחוק, תוך כדי שהיא מנחה את סוכני המוסד שמבריחים במסדרונות טייס שנפל בשבי, ואז היא עוזבת את המחשב ומגיעה לאותם מסדרונות כדי לחבוט בשוטרים איראנים שרודפים אחרי הסוכנים, ורגע לפני שהיא נלכדת מתגלה בפניה גלן קלוז בתפקיד מלאך מושיע, שאומרת לה ללכת במסדרון לעבר אור ירוק, שם תמצא דלת. "לאן היא תוביל אותי?", שואלת תמר. "לאן שתרצי שהיא תוביל אותך", עונה האישה המסתורית, כאילו היתה מורפיאוס מ"המטריקס". רק ש"טהרן" אינה פנטזיית מד"ב, לכאורה.
הפרק הראשון בעונה השנייה של "טהרן" מגביר את הקצב, הופך את האקרית המחשבים הישראלית למעין גרסה של ניאו (גם הוא, כזכור, התחיל כאיש מחשבים), ובוטש את רמצי האמינות שנותרו מהעונה הראשונה. גם בפרק השני מדד האמינות נמוך כמו בסרט של מייקל ביי (אם כי האקשן מבוים יותר טוב). כשתמר (ניב סולטן) ואהובה האיראני מילאד (שרבין אלנאבי) מוברחים לדירת מסתור של המוסד – שם מובטח להם שיהיו בטוחים – הם מיד מזמינים לדירה לקוח לעסקת סמים, וכך חושפים את כתובתה בפני כל דכפין וסוחר סמים.
>>אור הירח: 8 שאלות שנשארו לנו עם סיום העונה של "מון נייט"
העונה הראשונה, שזכתה בפרס האמי הבינלאומי, התמקדה בניסיון להפציץ את הכור האטומי באיראן. בעוד התוכנית כשלה, הסדרה הצליחה, מה שהביא להזמנתה של עונה שנייה עם תקציב מוגדל, כי אפל TV הצטרפה להפקה. לשם כך היה צריך להמציא סיבות להשאיר את תמר בטהרן, והמכניקה העלילתית באה על חשבון הדרמה – בערך כמו ההחלטה להפריד בין קרי ברדשו למיסטר ביג כל פעם מחדש בשביל להמשיך את הסיפור. המשימה הראשונה של תמר היא לשחרר את הטייס שנפל בשבי, והיא, כאמור, עושה את זה בהצלחה לא סבירה כבר בפרק הראשון. אז בפרק השני מספקים לה מטרה חדשה – להרוג את המפקד של משמרות המהפכה. למיטב הבנתי המשימה הזאת נטולה כל היגיון ביטחוני או מדיני או בכלל, אך בשל תזמון השידור היא מהדהדת את הקריאות לחסל את יחיא סינוואר.
כדי לתת הצדקה עלילתית לחוסר הפרגמטיות של המשימה, למוסד מונתה ראשה חדשה, שעוצבה בדמותם של שלל מפקדי סי.איי.איי שחרגו מתפקידם וזממו מיני מזימות מזיקות בשלל סרטים. שרה פון שוורצה מגלמת אותה ככלבתה תחמנית, שאי אפשר להאמין לאף מילה שלה, ונדמה שהאחרונה שיכולה לסמוך עליה היא תמר. אבל הרעיון בכלל מגיע מתמר, שרוצה לנקום את דמם של קרוביה שהוצאו להורג. כזכור, היא זו שסיבכה אותם כשפנתה אליהם בעונה הראשונה בבקשה שיסתירו אותה. רק שבעונה השנייה מתברר שטהרן שורצת סוכני מוסד המגיחים במפתיע מפה ומשם, ולכן לא ברור איפה הם היו קודם.
>>גאווה לאומית: 10 הסדרות הישראליות הכי טובות בטלוויזיה כרגע
גלן קלוז, הידועה גם כפ**ינג גלן קלוז(!), למדה פרסית לצורך גילום פסיכואנליטיקאית – אחת הבכירות באיראן לטענת מנהל בית החולים – שעובדת עם המוסד. הצנחתה לסדרה הישראלית בהחלט מעוררת ציפייה ואני מקווה שהתפקיד יצדיק את גיוסה. אבל בשלב זה הדמות הכי מגובשת, אנושית ומעניינת בסדרה היא עדיין זו של פראז כמאלי (שון טאוב המצוין), מי שהיה ראש אגף חקירות פנים של משמרות המהפכה, וממשיך לחפש את תמר גם אחרי השעייתו. הוא גם היחידי שמוצג כאיש משפחה, שאוהב את אשתו, ולכן דמותו מעוררת הזדהות. סיפור האהבה של תמר ומילאד פחות משכנע ופחות נוגע – הם בעיקר צעירים ויפים. הבנתי שבהמשך העונה תמר אמורה להוריד את החג'אב ולנסות להשתלב בחברה הגבוהה של טהרן (לא ברור לי איך זה משתלב עם החזרתו של פראז חד החושים למשמרות המהפכה). אני מקווה שזה יוסיף רבדים לדרמה, שבינתיים, כאמור מוקרבת לטובת האקשן. "הומלנד" ו"פאודה" הראו שאפשר גם וגם.
טהרן, כאן 11 ואפל TV+. פרקים חדשים מדי יום חמישי