אחרי שלוש שנים, זו כבר הפכה למסורת – יום העצמאות מגיע, ואיתו גם פרק ספיישל של סדרת הקאלט של התאגיד, "קופה ראשית". זה קורה בערך מאז העונה החמישית והאחרונה של הסדרה, וכשברקע הדיבורים הגדולים על סרט שייווצר ממנה – ואמור (אינשאללה) להגיע לאקרנים בקיץ – אתמול (רביעי) קיבלנו טעימה קטנה ממעללי הסופר "שפע יששכר", שניסתה גם להביע דרך המיקרוקוסמוס שלה גם משהו עמוק יותר על החברה שלנו. רוצה לומר, אם בפרק הקודם ראמזי וטיטינסקי גמרו במשטרה והשאלה הדומיננטית היתה "מי פה האחראי?", הפעם המסר נגע ליחסים שבתוך החברה הישראלית.
>>

המטאפורה היא פשוטה יותר – שירה שטיינבוך מנסה לארגן מסיבת יום העצמאות לעובדי החברה, אבל נתקלת במישהי שרואה את המסיבה אחרת לגמרי – כוכבה שמש. שירה מעוניינת במסיבה נוסח ארץ ישראל הישנה והטובה, כוכבה הביאה רמקולים ובאה לנגן ים תיכוני. איך זה מתיישב? זה לא, כי במהרה שתיהן מוצאות את עצמן מקימות מסיבות נפרדות. הן כל כך לא יכלו להסתדר, שהן פנו כל אחת למסיבה שלה, נפרדת והפוכה לחלוטין מהמסיבה השנייה. נשמע מוכר?

וזה הטייק המעניין של "קופה ראשית" לגבי הפילוג בחברה שלנו – כי כל יתר העובדים (ניסים, אנטולי וחבריהם) לא בחרו, לא במסיבה האחת ולא באחרת; אלא סתם פתחו רמקולים ויצאו לרקוד בחוץ. סוג של סטייטמנט למי שמנסה לגרור אותנו לשיח של "אנחנו והם": למרות מה שנראה במראה העקומה של הרשת החברתית, רוב האנשים לא מוצאים את עצמם בקבוצה סגורה כזו או אחרת. לא בהכרח רוצים לשמוע רק חוה אלברשטיין או את שיקו הזמיר – אלא גם וגם. וחלקם בעיקר רוצים ליהנות ביום העצמאות, ולא לריב כל הזמן. המיקס הישראלי הייחודי הוא זה שחי את האזור, סופג מהכל ולא רוצה להתחייב ל"מחנה" מאוד ספציפי.

כך שהפרק, בסך הכל, הוא טוב בתובנה היסודית שלו – והצליח לזקק משהו נכון. גם קו העלילה המצחיק יותר, של טיטינסקי רב עם ילדה בת תשע, מבורך ומוציא מדב נבון את הנוירוטיות הרגילה והמשעשעת. גם אפי נצר, שקפץ להופעת אורח חמודה, היה מאוד מרענן ומגניב. ועדיין, היה דבר אחד שקצת הפריע לי – וזו הופעת האורח של נציגנו באירוויזיון, נועם בתן. ושלא תבינו לא נכון, אחלה נועם ו"מישל" שיר מצוין – אבל הנוכחות שלו בפרק הרגישה כמו רצון לסמן וי על הופעת אורח בומבסטית, ולא על משהו ששירת את העלילה. בתן מופיע בכל הפרק בסך הכל בשתי סצנות (כולל אחת שמגיעה בקרדיטים), והוא מעין פרופ של כוכבה במסיבה שלה.

והבאסה היא שלא היה ממש צריך את זה.קצת כמו בדיחות ה-AI בספיישל "רק בישראל"– זה שיש נציג באירוויזיון, לא אומר שחייבים לדחוף אותו לפרק, כשהתרומה העלילתית שלו היא די שולית. רוצים את בתן? כבר השגתם אותו ליום צילום? תנו לו קו עלילה. חברו אותו לסיפור של "קופה ראשית". תדביקו לו רומן עם כוכבה, תנו לו לריב עם שירה על סולואים, תנו לו לשיר את "מישל" עם ראמזי. הכל חוץ משתי הסצנות המוזרות שבחרתם להכניס לפרק.

זה היה מעין סטייטמנט – להראות את עוצמתה של הסדרה, ולחבר אותה למותג אהוב אחר של התאגיד (האירוויזיון). והרצון בהצהרה שכזו מובן, אבל בעיניי הערך העליון צריך להיות הסדרה, ועד כמה זה טוב בתור חלק מהסיפור. והפעם, זה הרגיש קצת מאולץ – ובעיקר חבל, כי "קופה ראשית" יודעת בהחלט לכתוב את עצמה כשהיא רוצה. הפעם, הצד השיווקי יחצ"ני ניצח, וזה אולי נתן כמה כותרות יפות, אבל קצת פגם בפרק די מוצלח של אחת הסדרות האהובות בישראל.

• המסך
• כאן 11
• קופה ראשית
• יום העצמאות