לקראת סיום העונה של "הסדרתיים" בכאן חינוכית, המנהל המוזיקלי אמיר לקנר חושף בטור מיוחד איך נולדים השירים של הסדרה: מהלחץ להחליף שיר רגע לפני ההקלטות, דרך הקול החודר של טלי אורן והצחוקים עם אוראל צברי באולפן, ועד הסקיצה המצמררת על הפסנתר ששלח ג׳ימבו ג׳יי, בהשראת אירועי ה-7 באוקטובר
מה עושים כשדמות בסדרה רוצה להגיד משהו חשוב, או להביע רגש, ונגמרו לה המילים? היא פוצחת בשיר! אין כמו מוזיקה, צלילים, ביט וריקוד כדי להעביר רגש וכוונה של דמות. מה יותר כיף מלראות פרק בסדרה מצחיקה וחכמה, ולנסות לנחש מי הדמות שתשיר הפעם ועל מה? כך בדיוק ניגשנו לכתיבת השירים ב״הסדרתיים״, כבר מהעונה הראשונה, ובעיקר בשנייה.
>> רשף שי: "אנחנו חיים במציאות נוחה לסאטירה, אבל לא לשום דבר אחר"
למי שפספס: ״הסדרתיים״, אחת מהסדרות האהובות ביותר של ״כאן חינוכית״, מלווה שני תיכוניסטים, רון וגאיה, שבעקבות תקלה מסתורית מוצאים את עצמם בתוך סדרת הטלוויזיה האהובה עליהם, ״נווה עלומים״. בעונה השנייה הם חוזרים אל הסדרה, רק כדי לגלות שהכול השתנה וששום דבר כבר לא עובד לפי התסריט.
תוך כדי כתיבת התסריט של כל פרק, התכנסנו היוצרים (רשף שי, יגאל שפירא, שירילי דשא ואני) להבין מי הגיבור של הפרק, ועל מה הוא יכול לשיר כדי להגדיל ולהעמיק את הסיפור שלו. בכל פרק אחת הדמויות, ולפעמים כמה ביחד, פוצחת בנאמבר שנובע מתוך העלילה. שתי דקות מרוכזות של מילים, לחן, עיבוד, הפקה וכוריאוגרפיה.
מאחורי כל שתי דקות כאלה יש תהליך ארוך מאוד של חשיבה: ישנו צוות גדול ועשיר של כותבים ומלחינים שכתבו את שירי הסדרה. תפקידי כמנהל המוזיקלי של הסדרה הוא בין השאר להתאים את השיר הנכון ליוצר הנכון. למשל, את השיר של פרומר המנהל (אוראל צברי), שיר ״מחזמרי קלאסי״, כתב אורי אוריין ואני הלחנתי (שנינו יוצרים ותיקים בתיאטרון), ואילו את השיר הפופי, בסגנון של אריאנה גרנדה, של חן בפרק 11, כתבה מאי ספדיה, כותבת להיטי פופ מצליחה.
אז איך נולד שיר בסדרה? מתחילים מהתוכן – על מה שרים, ואיך זה משמעותי ומקדם את הפרק. בפרק הפתיחה, למשל, היה ברור שצריך ללכת על נאמבר סוחף שייתן את הטון של העולם החדש בעונה הזו – הקניון! נאמבר קבוצתי, של הדמויות האהובות מהתיכון של נווה עלומים. כתבנו שיר שמעביר את השינוי הגדול בתרבות וביומיום של הדמויות שלנו – קניות, קניות, קניות.
לאחר כתיבת המילים מחפשים את המתכון המוזיקלי המתאים – שיר פופי עכשווי ומדבק. השיר לא תמיד נולד בניסיון הראשון. מקליטים סקיצה ראשונה, מקשיבים, משפרים, לפעמים מחליפים מילים, לפעמים מחליפים פזמון.
ישנם פרקים שבהם עבדנו על שיר מסוג אחד, ולאחר העבודה הגענו למסקנה שצריך לנסות כיוון אחר. למשל, בפרק 2 היו כבר כמה סקיצות לשיר של ״האחרים״. טל טירנגל ואני ניסינו לכתוב שיר – שמענו אותו ביחד כל הצוות, והרגשנו שהשיר ״מסבירני״ מדי, נותן לקהל בכפית את כל המידע, ושאולי בכלל עדיף לא לחשוף את כל הפרטים על החבורה החדשה, להשאיר סימני שאלה לגבי מי הם ומה הם. עשינו עוד ניסיונות שלא צלחו, והתחלתי להרגיש את לחץ הזמנים, ועוד לא היה לנו פיצוח לשיר של פרק 2. לקראת ההקלטות והצילומים, ממש יום או יומיים לפני ההקלטות, התסריטאי יגאל שפירא הציע בכלל ״להחליף בריף״, וכתב שיר לשי-לי – שיר שחושף את תחילתו של המשולש הרומנטי – שי-לי, רום וגאיה. יגאל גם כתב וגם הלחין, וככה נולד ״מהשמה״.
אחד הנכסים שלנו בסדרה הוא ג׳ימבו ג׳יי, וכמו שכתב את השיר שלו בעונה הראשונה (״נפילת סוכר״), חיפשנו את המקום המדויק לשיר של הדמות שלו, שיסל, בעונה השנייה. הצענו לג׳ימבו לכתוב את השיר בפרק 12, שבו שיסל נמצא בכלא, רחוק מאשתו והתינוקת שלו. ג׳ימבו לקח את האתגר ועלה איתו כמה רמות, וכתב והלחין שיר שגם קשור לעלילה, אבל גם בהשראת אירועי השבעה באוקטובר, ומוקדש לבת הקטנה שלו. אני זוכר את הרגע שלחצתי פליי על הקלטת הפלאפון הפשוטה שהוא שלח לי בווטסאפ, רק הוא והפסנתר. והייתה לי צמרמורת בכל הגוף. העברתי את הסקיצה כמו שהיא לקבוצת היוצרים, וכולם הגיבו מייד בהתרגשות ובדמעות. לעבוד עם ג׳ימבו על העיבוד לשיר הזה היה מרגש מאוד. זה שיר שיישאר מעבר לגבולות הסדרה, אני בטוח (״שיר לשים מתחת לכרית״).
לאחר גיבוש סקיצה סופית לכל השירים, עולים שלב לעיבוד, תזמור והפקה של השירים, הקלטת נגנים באולפן, ומשם להקלטות שירה של השחקנים המשובחים שלנו. אחד הרגעים המרגשים העונה היה להקליט את גאיה שלנו (נעה ריינהולד), ששרה פעם ראשונה בסדרה את השיר ״רגשות״, וביצעה את זה מקסים ונוגע ללב. התגלה כישרון.
אחד הרגעים הקשים ביותר לביצוע בהקלטות היה עם עדי צמח, שהייתה צריכה לשיר את השיר ״שוק״ בקצב כל כך מהיר. היא עבדה על זה קשה ושיחקה אותה בענק! היינו צריכים להוציא כל מילה ומילה כדי שהסיפור יעבור והטקסט יהיה ברור, והכול בטמפו מהיר במיוחד. עוד שיא של צחוק באולפן היה עם אוראל צברי, שהיה צריך במשך כל הסשן להחזיק את ה״פירה בגרון״ של הקול של פרומר.
כשטלי אורן הגיעה לאולפן, הרגשנו שלא צריך מיקרופון, הקול שלה חודר ישירות למיקס. עוצמה ללא גבולות. מקליטים, עורכים, עושים ״מיקס״. והשיר מוכן. ככה עובדים על עשרים שירים ייחודיים ומגוונים.
אחרי שהשירים מוכנים, שירילי דשא, במאית הסדרה, ועוז מורג, הכוריאוגרף ובמאי הנאמברים, חושבים על כל שיר ומפצחים את האופן שבו הוא ייראה. רקדנים, תפאורה, זוויות צילום, אפקטים. כל שיר מקבל טיפול כמו של קליפ מוזיקה.
בתור מי שכותב המון שירים לתיאטרון, והרבה פעמים צריך להתאים את עצמי למגבלות המדיום – שחקן לא יכול להיות בשני מקומות בעת ובעונה אחת – בשירים לסדרה השמיים הם הגבול. הקליפ מאפשר יצירתיות וחופש. כל מה שצריך זה לעוף לאן שרוצים, ולחגוג. אה, וגם בטלוויזיה טלי אורן יכולה לעשות לעצמה קול שני 🙂 ושלישי, ורביעי.
העונה השנייה של ״הסדרתיים״, קומדיית ההרפתקאות המוזיקלית של כאן חינוכית, משודרת בימים א׳-ד׳, ופרק הסיום ישודר ב-18 בנובמבר. הסדרה זמינה בכאן BOX ובדיגיטל.
