Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

"דרעי" היא לא רק דוקו מעולה, אלא תמרור אזהרה בוהק למחנה השינוי

אריה דרעי בכניסתו לכלא במעשיהו לאחר שהורשע ע"י בית המשפט על קבלת שוחד ומירמה (צילום: משה מילנר/לע״מ)
אריה דרעי בכניסתו לכלא במעשיהו לאחר שהורשע ע"י בית המשפט על קבלת שוחד ומירמה (צילום: משה מילנר/לע״מ)

סדרת הדוקו של עמרי אסנהיים וגלעד טוקטלי בכאן 11 מפרקת לגורמים את עלייתו ונפילתו של אריה דרעי. מעבר לסיפור הפלילי המרתק, היא חושפת איך השמאל והתקשורת נפלו בקסמיו בעיוורון מוחלט - ואיך עוד הרבה לפני נתניהו, הוא המציא את מכונת הרעל המקורית נגד מערכת המשפט

17 בנובמבר 2026

לבחירות 2026, שנגמרו לא מזמן, היו הרבה מנצחים – תלוי בעיני המתבונן. הקול הערבי, שתבע נוכחות בחברה הישראלית. גוש השינוי, שבצירוף המפלגות הערביות מחזיק על הנייר ב-67 מנדטים. ויהיו כאלה שיגידו שהיה גם ניצחון אישי גדול לבנימין נתניהו, שהליכוד בראשותו, כנגד כל הסיכויים (וההיגיון), סיים כמפלגה הגדולה ביותר. הדעות על תוצאות הבחירות שונות, אבל נדמה שיש בן אדם אחד שכולם מסכימים שהפסיד בענק. קוראים לו אריה דרעי.

הפוליטיקאי בן ה-67, שמלווה אותנו כבר ארבעה עשורים, חווה מפלה ניצחת כשמפלגתו, ש"ס, ירדה לשישה מנדטים – מספר מושבים בכנסת שהיא לא ידעה מאז 1992. דרעי הספיק מאז לפרוש מהכנסת, ולראשונה מאז שחזר להנהגת המפלגה ב-2013 לא הושבע כחבר כנסת עם כינונה. הוא אמנם ממשיך לעמוד בראש ש"ס, אבל הקריירה הפוליטית המשגשגת של האיש שידו בכל ויד כל בו מתקרבת, כך נראה, לסיומה הדרמטי.

ובמקביל, בעיתוי ספק מקרי וספק לא, עולה בימים אלה סדרה דוקומנטרית על האיש. "דרעי" היא סדרת דוקו מקיפה על חייו הסוערים של אחד האנשים הכי מעניינים בזירה הפוליטית הישראלית מאז סוף שנות השמונים. שלושה פרקים יש לסדרה, שעלתה אתמול (שני) בכאן 11.

האיש שכבר ראה הכל. דרעי עם שמעון פרס (צילום מסך: כאן 11)
האיש שכבר ראה הכל. דרעי עם שמעון פרס (צילום מסך: כאן 11)

מאחורי הסדרה עומדים עמרי אסנהיים וגלעד טוקטלי, שכבר שיתפו פעולה ב"המו"לים", סדרת הדוקו המצוינת על תולדות העיתונות הישראלית דרך העיניים של הבוסים שלה. עכשיו, אחרי שעסקו באנשים ששלטו בתקשורת, הם עוברים לאחד האנשים החזקים בפוליטיקה הישראלית. אמנותית, במובנים רבים "דרעי" מזכירה את "המו"לים". בקצב שלה, בראיונות המתחלפים עם שורה של גורמים מעורבים, ובעיקר בתחושה שמתחת לסיפור הגדול מסתתרים תמיד סיפורים קטנים, חתיכות שעוזרות בסופו של דבר להשלים את הפאזל.

לב הסדרה הוא הפרשה הפלילית שדרעי עמד במרכזה. פרשה שהסעירה את הפוליטיקה הישראלית של שנות השמונים והתשעים, טלטלה ממשלות והוציאה מרבצם את השדים העדתיים, עד להכרעת הדין הדרמטית ב-1999, שבה נגזרו על דרעי ארבע שנות מאסר – עונש שהופחת בערעור לשלוש שנים.

הסדרה אמנם מתחילה בסיפור האישי של דרעי, כפוליטיקאי מהפכני ששינה את מהות הפוליטיקה החרדית – לא עוד רצון לכיבודים ולשמירה על השקט, אלא מטרה ברורה לאתגר את ההגמוניה. אבל זו הייתה רק ההכנה לסיפור הפלילי שלו ולשיטה שהוביל, זו שעזרה לו לצבור המון כוח, אבל בסופו של דבר גם תרמה לנפילתו המהדהדת מהפסגה.

ממציא מכונת הרעל המקורית. אריה דרעי (צילום מסך: כאן 11)
ממציא מכונת הרעל המקורית. אריה דרעי (צילום מסך: כאן 11)

ואת העבודה הזאת היא עושה בצורה מושלמת: הסדרה מצליחה לפרק לגורמים את הפרשה הסבוכה, לתאר אותה בפשטות ובעיקר להסביר מה היה כל כך מעוות בה. היא עושה זאת בעיקר דרך מוטי גילת, העיתונאי שחשף את פרשת דרעי ב"ידיעות אחרונות", והופך בעצם לגיבור משני של הסדרה. הוא מספר הסיפור, לא פחות מאשר אסנהיים, והוא בהחלט דמות מרתקת להקשיב לה.

אבל יש סאבטקסט נוסף ומעניין לסדרה הזו, שדווקא לא קשור לענייניו האישיים של דרעי. הוא נוגע ליחסיו של הפוליטיקאי הערמומי עם החברה החילונית בכלל, ועם השמאל הפוליטי בפרט. אסנהיים, בשנים האחרונות, לא מהסס לאתגר את המחנה הליברלי. לא פעם הוא גם חטף ביקורת מהמחנה שאיתו הוא דווקא מזוהה פוליטית, על הראיונות שקיים ברשת 13 או על יצירות דוקומנטריות שלו בעבר. וגם כאן יש סוג של ביקורת ברורה כלפי המחנה הזה, וכלפי החיבוק שניתן לדרעי בשנותיו הראשונות.

כן, כמו בשיר שכתבה פעם לאה גולדברג, הם אהבו אותו מאוד, את דרעי. הפוליטיקאים מהשמאל (כולל יוסי ביילין, שמודה על כך בפני המצלמה) ראו בו "גשר", "חרדי, אבל בסדר", מישהו שמחזיק לכאורה בדעות הנכונות ויוכל לחבר את השמאל מחדש, לראשונה מאז 1977, לציבור החרדי. ודרעי בהחלט שיחק את המשחק הזה, בעיקר בסיפור המדהים של פרשת "התרגיל המסריח" (שלדעתי עוד לא סופר כך ביצירה דוקומנטרית ישראלית). גם התקשורת מתה עליו, על האופי הערמומי שלו ועל היכולת לגנוב איתו סוסים. עיתונאים שיחרו לפתחו, ו"העולם הזה" הקדיש לו כתבת פרופיל ענקית.

הפגנה ביום כניסתו של דרעי לכלא (צילום: משה מילנר/לע״מ)
הפגנה ביום כניסתו של דרעי לכלא (צילום: משה מילנר/לע״מ)

אבל האמת היא שדרעי השתמש בדיוק ברצון הזה של השמאל והתקשורת נגדם. הוא שיחק בהם והשתמש בהם כרצונו, בזמן שכמעט מעולם לא עזב את הימין. באופן סמוי, הסדרה גם אומרת משהו על מי שהמחנה הליברלי רואה בו היום סוג של משיח, ומציעה לקחת בזהירות שחקנים שאי אפשר לדעת לאן הם יילכו באמת. מישהו אמר אביגדור ליברמן?

חיסרון אחד מובהק יש לסדרה, והאמת היא שהוא לא באשמת היוצרים. הקול של דרעי עצמו קצת חסר, מאחר שהוא לא התראיין לסדרה. התחושה היא שחסר כאן גם המניע האישי שלו, שאותו קצת קשה להבין מהמרואיינים, שלרוב הם מתבוננים חיצוניים (חוקרים, פוליטיקאים יריבים). ויש גם את הח"כ לשעבר יגאל גואטה, שהוא מרואיין מאוד אמוציונלי, אבל לא מאוד קרוב לדרעי בזמן אמת.

ולצד כל אלה, הערת האזהרה הגדולה ביותר קשורה לשיטת דרעי החשובה באמת, והיא השיטה של ערעור האמון במערכת המשפט. כי נתניהו לא המציא שום דבר. עוד בשנות התשעים, דרעי הוביל את מכונת הרעל המקורית, שנועדה לשכנע את ציבור מעריציו שבשפתו של נתניהו, "לא היה כלום כי אין כלום" (או, כפי ששר בני אלבז, "הוא זכאי"). שמי שאשם (או נאשם) בבית משפט הוא בעצם צח כשלג, ושהכול מזימה אחת גדולה של מערכת המשפט והשמאלנים להפיל את המנהיג הכריזמטי שהם לא יכולים לנצח פוליטית.

ביבי לא המציא כלום. דרעי ונתניהו (צילום: אבי אוחיון/לע״מ)
ביבי לא המציא כלום. דרעי ונתניהו (צילום: אבי אוחיון/לע״מ)

כמו במקרה של "המו"לים", הסדרה של אסנהיים וטוקטלי היא לא רק מסמך היסטורי-פוליטי. היא, במידה רבה, מתייחסת גם לכשלים שמלווים אותנו היום. באמצעות הסיפור ההיסטורי והסיפורים הפוליטיים העסיסיים, היא נועדה לסמן לנו דגלים אדומים לגבי המצב העכשווי. כל מה שצריך זה רק לחבר את הנקודות.

"דרעי" מסתמנת כעוד הצלחה של אסנהיים וטוקטלי. אסנהיים שוב מקבע את מקומו כסטוריטלר הטוב ביותר בעיתונות הישראלית. מראיין חד, אדם שיודע לפרוס סיפור על פני כמה וכמה פרקים, להשאיר אותך מרותק וגם להגיד משהו עמוק יותר. עכברי פוליטיקה יכרסמו אותה בהנאה, אבל האמת היא שכל ישראלי צריך לראות אותה, בעיקר כדי להיזהר מאוד. כי דרעי הספציפי אולי מסיים קריירה, אבל סביבנו יש לא מעט דרעים חדשים שרק מחכים למסך אותנו בעשן המקטרת.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!