קראתי אתהכתבה על דעיכת הטבעונות בתל אביב, ונעצתי מבט בכותרת לכמה רגעים. היה בה משהו כמעט נוסטלגי, כאילו אנחנו עומדים ומסתכלים על מהפכה שחלפה. אבל כשאני יוצאת החוצה, הולכת ברחובות, מבשלת במסעדה שלי, פוגשת אנשים – אני מרגישה בדיוק את ההפך: הטבעונות לא נעלמה. היא פשוט השתנתה. הפכה פחות מוחצנת ויותר יומיומית, פחות סיסמה ויותר בחירה טבעית.
>>טבע נאות: 10 המסעדות הטבעוניות הכי טובות בתל אביב

בתחילת הדרך, כשהקמתי את משק ברזילי, לא היה "שוק טבעוני". היה חלום, הייתה תשוקה, הייתה אמונה שאוכל מהצומח יכול להיות שמח, צבעוני ומלא בנשמה. עשינו הכול בידיים – בישלנו, גידלנו, אפינו, טחנו וחלמנו. זה היה מטבח שהיה צריך להסביר את עצמו. הטבעונות הייתה אז הצהרה, כמעט אקט של מחאה. והיום? ההפך. היא כבר לא מחאה, היא מציאות.

אין פינה שלא תמצאו אותם. כריך רוסטביף, הבראנץ החדש במשק ברזילי. (צילום: דימיטרי פוגוסוב)

אנשים לא צריכים להכריז “אני טבעוני” כדי להזמין מנה צמחית. הם עושים את זה כי זה טעים להם, כי זה מרגיש להם טוב בגוף, כי זו שפה קולינרית שהם מבינים, וכי יש היום מגוון עצום של חומרי גלם מן הצומח שלא היו כאן פעם. זו בדיוק הנקודה שהרבה מפספסים: ברגע שתרבות אוכל הופכת למיינסטרים, היא מאבדת את היָחַד הבומבסטי שלה, אבל לא את הכוח שלה.

ארפה גוואקמולי ומקושקשת לצד ציפס שור יוקה . הבראנץ החדש במשק ברזילי. (צילום: דימיטרי פוגוסוב)

מסתכלים על סגירה של מסעדות טבעוניות, וקוראים לזה "סוף תקופה". אני מסתכלת ורואה את המציאות הנוכחית: אלו שנים קשות לענף המסעדנות כולו, תנודות כלכליות, מלחמה, יוקר מחיה. אלה גורמים שמכריעים עסקים מכל סוג, לא רק טבעוניים. מה שכן השתנה הוא שהטבעונות כבר לא צריכה תשתית מגזרית כדי להתקיים. היא חיה בכל מטבח. בכל שכונה. בכל תפריט.

מתוק בלי אשמה. קרפ מתוק מכוסמת מותססת פירות וגנאש שוקולד. הבראנץ החדש במשק ברזילי. (צילום: דימיטרי פוגוסוב)

אני נכנסת למסעדות שלא הייתי מצפה מהן לדבר, ושם – בין קרפצ'יו בקר לדג היום – מופיעה מנה טבעונית מושקעת. לא כלאחר יד, אלא מהלב. קינוח טבעוני כבר נהיה תקן, אופציות חלב צמחי הן כבר לא בקשה חריגה, ואנחנו פשוט לא שמים לב, כי זה הפך רגיל. וזה, מבחינתי, ניצחון. לא השלטים הירוקים אלא השקט. לא המהפכה – אלא השגרה שהיא השיגה. במשק ברזילי אני פוגשת אנשים שלא מגדירים את עצמם כטבעונים ואוכלים אצלנו פעם בשבוע, כי הם אוהבים אוכל שמרגיש להם חי. מרגישים את האדמה. מרגישים את הכוונה. אנשים באים לא כי זה "טבעוני", אלא כי זה טעים ובריא. תבואו לטעום את הבראנץ' החדש שלנו, ותבינו על מה אני מדברת.

מהפיכה עושים בסבלנות, או לא עושים בכלל. מירב ברזילי. (צילום: דימיטרי פוגוסוב)

אז כן, אולי פחות רואים את הדגל, אבל מי שמרים רגע את הראש מהכותרות רואה שהטבעונות נמצאת עמוק בעיר. בבתי הקפה, בשווקים, במסעדות גורמה, במטבח הביתי. היא לא זקוקה למיתוג כדי להיות רלוונטית. היא פשוט רלוונטית. ואם שואלים אותי לאן הולכת הטבעונות בתל אביב – היא לא הולכת. היא ממשיכה ללכת, לצמוח, להסתנכרן עם העיר. לא מגזר. לא טרנד. דרך חיים.
הבראנץ' החדש של משק ברזילי מוגש בכל ימות השבוע בין 10:00-13:00. אחד העם 6, נווה צדק תל אביב.פרטים והזמנות באתר

• אוכלים שותים
• טור אישי
• אוכל טבעוני
• טבעונות
• מסעדות טבעוניות
• משק ברזילי