"120>" זה לא רק טמפו, זו הצהרת כוונות: במסיבה הזו רוקדים לאט לאט

יש משהו מאלחש בקצב שבו הכל קורה לאחרונה. ימים שלמים חולפים כמו פיד: גלילה, קפיצה, כיבוי, הדלקה, עוד סיבוב. המוח מתרגל לדפדף, אבל הגוף זוכר קצב אחר. קצב של תנועה מעגלית, ארוכה, של רגליים שמתניעות לאט, לוקחות את הגוף קדימה ואחורה, ימינה ושמאלה, מתחממות ואז מגבירות את הקצה. של תחושת שותפות וחיבור על הרחבה. של שיחה שמתחילה ליד הבר ונמשכת בלי שתכננת. של מבט ארוך וחיוך עם מישהו או מישהי שלא פגשת מעולם.

זאת הסיבה שהתחלנו את “120>”. זה לא רק הטמפו (אם כי כן, אנחנו מנגנים רק מתחת ל-120 BPM), זו הצהרת כוונות. אנחנו בונים חלל שבו לא צריך להתנפל. מותר להיכנס בהדרגה, להתחמם לאט, לשהות ולתת לטעמים להתמוסס בפה בקצב שלהם. לאפשר לעצמך את ההתענגות, כמו מקלחת ארוכה מדי בשישי בצהריים.

אנחנו לא מנסים להרשים אף אחד. אין VIP, אין “מי עלה מתי” או “למה לא צילמת?”. יש מוזיקה שבחרנו בקפידה, קהל שמביא איתו לב פתוח ותחושת שייכות שצומחת מעצמה. עם אנרגיה שמצטברת לאט, כמו סיר שמונח על אש קטנה.

אחרי הפסקה לא קצרה, אנחנו חוזרים. ויותר מתמיד, זה מרגיש הכרחי. לא כי חסרה לנו עוד מסיבה בלו”ז, אלא כי חסר לנו מקום להרגיש ביחד, בלי לחץ. ערב שבו לא צריך לשכנע אף אחד בכלום. מספיק להגיע, לנשום, לזוז.

המסיבה האחרונה שלנו השאירה לנו טעם כל כך טוב בפה, והיתה התגשמות של כל מה שחשבנו כשיצאנו לדרך עם החזון הזה, ששוחה במעלה הזרם של מה שמקובל כיום בעולם המועדונים והמוזיקה האלקטרונית.

זה לא רטרו ולא נוסטלגיה. רוב החומרים המנוגנים במסיבה שלנו יצאו בשנה-שנתיים האחרונות. אבל לפעמים צריך לחזור אחורה כדי לסלול נתיב חדש קדימה, כי הרבה דברים טובים יכולים לקרות כשנזכרים שלא צריך למהר לשום מקום.

כמו תמיד — נתחיל מוקדם. דן ואני מתחלפים כל שעה על העמדה מעשר בלילה עד שנרגיש שהגיע הזמן לשלוח את כולם הביתה עם שיר מתוק בלב, וננסה לייצר שוב את הקסם ההוא שהבאתן והבאתם בפעם הקודמת.

כבונוס, לאורך הכתבה הזו מפוזרים שמונה קטעים שיצאו בשנה האחרונה ומייצגים את הקו המוזיקלי שלנו במסיבה, מהרגעים הראשונים שלה ועד השיא.
>> מסיבת "120>" תתקיים במועדון "המרץ2" ביום ב-9.5 (ו'), אחרי הפסקה של כמעט שנה, וינגנו בה נדב רביד ולוטננט דן כל הלילה, בקצב שלהם.
>> לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים