גדול, מוגזם, מושקע: שגיא קריב לא מתגעגע לימים שלא הורידו חולצה

שגיא קריב. צילום: גיל חיון
שגיא קריב. צילום: גיל חיון

"טיים אאוט\טיון אין", מדור ובו אנחנו מעלים לעמדה די-ג'יי מקומי שיספר על הדרך שעשה, האהבות המוזיקליות שלו והשפעות השנה האחרונה. והפעם: הרזידנט של 'פוראבר' שמספר על ההכנות הקדחתניות למסיבות הגאווה בשנים קודמות, על שיתופי הפעולה עם נטע ברזילי וגם על כך שהשנה הוא בכלל ינגן בסן פרנסיסקו (ויחמיץ את המצעד המקומי לראשונה)

10 ביוני 2021

טיון אין עם שגיא קריב \\ חופשי ומאושר

תעודת זהות

שגיא קריב (46), בזוגיות ארוכת שנים + תאומות בנות 10. הוא מספר לנו על הימים שבנים לא הורידו חולצה בקלאב והלכו הביתה ב-5, על מסיבות הגאווה הענקיות בביתן 1 בגני התערוכה וגם על הרמיקס שעשה לנטע ברזילי. הוא חוזה שמצעד הגאווה הקרוב יהיה אינטימי יותר, עם פוקוס על מה שבאמת חשוב וקסום. הוא אגב, בכלל יהיה בסן פרנסיסקו במסיבת הפרייד המרכזית שם. לא רע.

"אני מוזיקאי מגיל צעיר. מאז שאני זוכר את עצמי התעסקתי במוזיקה. התחלתי על הפסנתר. רוב החיים ניגנתי משמיעה ובגיל יחסית מאוחר למדתי באופן יותר מסודר. מוזיקה אלקטרונית והפקה משכו אותי במשך הרבה זמן אבל לא היו לי את האמצעים בזמנו לעסוק בזה כי זה דרש אולפנים גדולים ומקצועיים. ברגע שזה התאפשר לי, והייתה את האופציה להקים אולפן ביתי – התמקדתי בזה".

ויוה פוראבר

"בהתחלה ראיתי את עצמי כמפיק מוזיקלי ובערך ב-2010 הגיעה הצעה מחבר לנגן בליין בשם 'ביף ג׳רקי'. הייתי הדיג'יי הראשון בליין הזה שקיים עד היום. באותה תקופה, המוזיקה שניגנתי הייתה יותר דארקית, פרוגרסיב וטכנו ואז עברתי בהדרגה להיות רזידנט של הליין שאני מנגן בו עד היום – פוראבר תל אביב. הקו המוזיקלי בפוראבר הוא יותר שמח, ווקלי וככה גם אני התפתחתי לכיוון קצת שונה".

"המסיבות של פוראבר התפתחו לנגד עינינו בצורה מטורפת. בסביבות 2015 התחלתי להסתובב ולנגן בעולם. ראיתי מסיבות באירופה, מקסיקו וברזיל, והקהל שם היה שונה ממה שהכרנו בארץ. אלו היו מסיבות שנמשכו שעות רבות והקהל היה מרים וקופץ לעומת מה שהיה אז בתל אביב, כשמסיבות היו נגמרות ב-4-5 לפנות בוקר עם אווירה אחרת. בנים לא היו מורידים חולצות. בשנים האחרונות, המסיבות הלכו וגדלו, הביאו המון קהל צעיר מכל מיני מקומות, הגיעו ערבים למסיבות שפעם פחות היו יוצאים – וגם משהו באנרגיות השתנה. המסיבה היום היא חופשית, מאפשרת וכיפית, אנשים באים לשמוח ולהרים".

איך אפשר לראות את התמונה הזאת בלי לבכות. פוראבר TLV (צילום: יחסי ציבור)
איך אפשר לראות את התמונה הזאת בלי לבכות. פוראבר TLV (צילום: יחסי ציבור)

גאווה עם אנה זק (זה חזק)

"את בן הזוג שלי הכרתי במצעד הראשון שהיה בתל אביב ומאז בכל שנה, גם כשהיינו רק שנינו וגם מאז שיש לנו את הילדות, אנחנו לא מפספסים. השנה, לצערי, בגלל שדחו את הגאווה, לא אהיה בארץ אלא בסן פרנסיסקו. הפעם המצעד יהיה אחרת: אחרי הקורונה הולך להיות פה סופ״ש מאוד מקומי ואני חושב שיש בזה קסם. כמויות התיירים שיש פה בדרך כלל, כמו בשנים שהיו, מוציאות את הפוקוס ממה שחשוב לפעמים ואני חושב שזה יחזיר אותנו לעיקר; לכך שתל אביבים יוכלו להיות ביחד, לחגוג ולחבק אחרי השנה הזו שעברנו. כיף שזה בכלל מתאפשר. אני חושב שיש משהו מאוד נחמד בקונסטלציה הזו ויהיו לנו מספיק פריידים שתיירים יגיעו אליהם בהמשך".

"מסיבת הגאווה היא תמיד ההיילייט, כמובן. בדרך כלל הן היו באומן 17 אבל בשנתיים האחרונות עשינו אותן בביתן 1 כדי להכיל את השואו. יש במה ענקית וההתייחסות שלי לזה בתור דיג׳יי היא אחרת. נאמבר הפתיחה הוא מאוד מושקע: הרבה מאמצים, מחשבה ואנרגיה באים לידי ביטוי על הבמה למשהו ייחודי וחד פעמי שדורש הכנה של חודשים. בשנה שלפני הקורונה, הבאנו את נטע ברזילי שזכתה באירוויזיון להופיע בליין ואני עשיתי לה את הרמיקס הרשמי. זו הייתה חוויה מדהימה והפקה מוצלחת. כמות האנשים והתיירים מאפשרת להגדיל את האירועים אבל השנה, גם בגלל שאני לא אהיה, הקדמנו את האירוע ל-12.6 וזה יהיה במועדון בראשון לציון שהוא קצת יותר גדול מהאומן. במסיבה נשיק את שיר הגאווה שלנו יחד עם אנה זק שתופיע על הבמה וגם הכנו עוד הפתעות".

נטע ברזילי (צילום: דניאל קמינסקי)
נטע ברזילי (צילום: דניאל קמינסקי)

מפתח תוכנה ביום, דיג'יי בלילה 

"כל נושא של המוזיקה היה תחביב. למדתי בכלל מדעי המחשב ועבדתי בתור מפתח תוכנה. כשהתחלתי לעבוד כדיג׳יי, ירדתי קצת באחוזי המשרה ומאז אני עושה את שניהם במקביל. הדיי ג׳וב הציל אותי בקורונה, כשלא היה לנו את חיי הלילה. אני בנאדם של שילובים, אני אוהב שיש לי את העבודה ואת המוזיקה וכמובן את המשפחה שמאזנת את כל הדבר הזה. מאוד קל ללכת לאיבוד בתחום היצירה בכלל ובחיי הלילה בפרט אז באיזשהו מקום, אני יצרתי לעצמי את המסגרות האלו שנוחות לי כדי להישאר בתוך המסגרת".

5 טראקים נבחרים

1. בגיל 15 יצאתי בפעם הראשונה למועדון ונחשפתי למערכת סאונד עוצמתית. הקטע הזה בדיוק השתחרר ונגנו אותו כמה פעמים במהלך הערב. כשהקיק נכנס זה הרגע שבו התאהבתי בחיי הלילה

2. אחד מהשירים שאני הכי אוהב בעולם. התאהבות משמיעה ראשונה

3. השיר הזה פוגש אותי בכל תחנה בחיי בה אני מביט אחורה לתקופות צעירות יותר ומבין עד כמה ראיתי דברים אחרת

4. השיר אולי הכי יפה בעברית. כשהכרתי את בן הזוג שרתי לו למשיבון בליווי פסנתר

5. אם צריך לבחור טרק אלקטרוני אחד שאהוב עליי במיוחד, זה זה. המלודיה הפשוטה מרגשת אותי בכל פעם מחדש