על צמצום נזקים והגברת הביטחון האישי בחיי הלילה מדברים כבר עשורים. הדיבור הוא שאפשר לחגוג בביטחה אם יודעים מה לעשות, מה לא לעשות, ממה להיזהר, ממה ממש להיזהר ואיך לחזור הביתה בשלום. זה הרבה לבקש מציבור שרק רוצה להידפק ולהישבר, ולכן למרות יוזמות שונות וברוכות לאורך השנים, לא הרבה השתנה ויש שיאמרו שהמצב אף החמיר. כל זה הולך אולי להשתנות עכשיו בזכות מיזם תל אביבי שמביא את מהפכת צמצום הנזקים לחיי הלילה של ישראל.

>> נולדו בשבעה באוקטובר: "אנרגיה שלא פגשתי ב-20 שנות תקלוטים"
>> ברלין בלוז: אייל שני סוגר את הסניף הגרמני של מסעדת "גילה וננסי"

מיזם Party Keepers מייסודו של ד"ר רועי צוקר (כן, הוא כתב עליו כאן בשלב מימון ההמונים), מבכירי שירותי בריאות כללית וביה"ח איכילוב ומפורצי הדרך בתחומו, פותח את פעילותו בישראל באירוע חגיגי שייערך בחודש הבא (14.5) ב-The George ומכריז על סט כלים טכנולוגיים ורפואיים ייחודי למזעור נזקים (Harm Reduction) בחיי הלילה ובעולמות הפנאי. המיזם הוא הראשון מסוגו ששם לו למטרה לגשר על הפער בין תרבות הפנאי בעולם המודרני לבין שמירה על בריאות המבלים.

"המסר שלי כרופא הוא שהדרך הנכונה ביותר לשמירה על ביטחון אישי היא הימנעות מכל שימוש באלכוהול, חומרים או פעילות מינית סיכונית", מסביר ד"ר צוקר. "אך אנו חיים בעולם בו אנשים – ולא רק צעירים – אלא ממש כמעט כל אדם במדינה, יצרכו חומרים ויהנו מחיי לילה בין אם נמליץ כך או אחרת. פארטי קיפרס שמה לה למטרה לעסוק בנושא השימוש בזמן אמת של משתמשים ולאפשר להם סט של כלים שיחזירו במידת האפשר את השליטה לחייהם, בעולם שבו אי הוודאות הוא גורם מכריע שלעתים עולה בחיי אדם".

במרכז ההשקה עומדים מוצרי הדגל של החברה, המותאמים אישית לקהלים השונים, ובראשם ערכות לבדיקת חומרים מעורבבים באבקות ונוזלים בשיתוף אפליקציית AI ייחודית למתן מידע נוסף על סיכונים מוגברים; מדבקות דיסקרטיות לזיהוי סם GHB במשקאות: פתרון הגנה ממוקד לנשים וגברים כאחד; מסנני רעשים מעוצבים לסינון רעשים במסיבות תוך שמירה על איכות השמע; בדיקות סקר ייחודיות המאפשרות למשתמשים להכיר את גופם לעומק ובהתאם להבין את הסכנות הספציפיות להם משימוש בחומרים מסוימים; תוספים מותאמים שמטרתם להגן מפני הנזקים החריפים האפשריים כתוצאה משימוש בחומרים; ואפליקציית Web מתקדמת הכוללת אזור אישי למשתמש, אינטליגנציה רפואית אנונימית ולחצן מצוקה ייעודי למצבי משבר.

באירוע ההשקה לגרסת ה-Beta של מוצרי החברה צפויה פארטי קיפרס להכריז על שיתופי פעולה ראשוניים להנגשת המוצרים עם רשת Israel Body בסניפי דיזנגוף תל אביב והבורסה ברמת גן, ועם הוועד למלחמה באיידס באמצעות כל מרכזי פעילותו, וכןבהפצה ישירה באתר החברה, כשבמקביל מכינים שם את השטח לפעילות בינלאומית. "אנחנו כבר מקבלים פניות להפצה רחבה של הפעילות באירופה וצפויים להציג את הפעילות במסגרת האירועים הרשמיים של מצעד הגאווה בברלין השנה, אך חשוב לנו להתחיל בפעילות עבור הקהל הישראלי שתמך בעשייה הציבורית שאני מוביל זה למעלה מעשור", אמר ד"ר צוקר.

• חיי לילה
• לילה בתל אביב
• סמים
• מסיבות

החל מיום רביעי הבא (22.1), במרחב הייחודי של המטמון יתקיים רצף מפגשים לחובבי המועדון. "Club Reaearch Program" תעסוק בתרבות הקלאבינג במסגרת 4 מפגשים חינמיים (!), ואם השם מזכיר טראומות אקדמאיות, זה רק כי יעבירו אותה דוקטורים מהתחום – שזה מפיקים, די.ג'יים ואושיות לילה מקומיות (אבל יש גם דוקטורית אחת, הישארו עימנו!).

>>הבית הרועש של אבא ופינה טובה לגדול בה. העיר של איתי תורן

את הסדרה אוצרים מטמון עם המפיקים המוזיקליים מורי מילר וגל טבת, שהגו את הרעיון כבר לפני שנה במקור ל"רפי", וכעת בגלגולו הנוכחי מפציע בשיתוף עם מטמון לארבעה מפגשים שונים זה מזה בקונספט, כאשר כל אחד נשמע סופר מעניין בפני עצמו. המפגשים מיועדים לכל חובבי הז'אנר האלקטרוני, באיזו רמת היכרות ומקצועיות שתהיו בה, "החל מדי.ג'יים ותיקים ועוד למפיקים צעירים וקלאברים שרוצים להעמיק בתוך החוויה הלא מוגדרת הזאת, ולשים אותה במסגרת", כפי שמסביר מילר, אבל טבת מוסיף ש"זה מיועד גם לאנשים שאומרים 'בשביל מה לי לצאת, אני יכול לרקוד בבית'. אנחנו רוצים להגיש את ההבדל, ויש כמובן הבדל, שלא רק מסתכם בזוג רמקולים טובים".

המפגש הראשון ייקרא "אבלטון סאונד קלאש" – מעין ערב אילתורים של מפיקים ודי ג'יים מקומיים כמו ביטפוט, מולי לולן, דן אורבך וזיו, שבו כל מפיק יקבל בהגרלה סאמפל פאק – כלומר חבילת סאונדים מוכנים מראש – ובמשך רבע שעה, כל אחד מהם בתורו, ייצור איתם טראק מול הקהל ויספקו הצצה לתהליך העבודה שלהם, עליו גם ידברו לאחר מכן.

המפגש השני יעסוק במה קורה בפנים, או כפי שטבת מסביר את זה, "שם רצינו לגשת לחוויה של מה קורה לקהל בסיטואציה של קלאבינג". במפגש זה תסבירד"ר נטע מימון, חוקרת קוגניציה מוזיקלית שמנסה לעזור לחולי אלצהיימר ופרקינסון באמצעות מוזיקה. היא גם מנכ"לית Neuro-Fi, חברה שמנסה לרתום כל סאונד לגירוי מוחי מרגיע, וגם הצ'לנית של דודו טסה – מאי גאד איזה רקורד. מה שאומר שיש לה את כל האסמכתאות כדי להסביר איך מוזיקה משפיעה על המוח והגוף בצורה מדעית. אחריה יעלהתאי רונה, היוצר של "השתרעות", אירועים בהם הקהל שכוב על מזרנים ומאזין למוזיקה, שידבר על הפן הרוחני, והדי ג'יי הותיק טל כהן יסגור את המפגש עם הפן הרגשי של חוויית הקלאב.

האירוע השלישי נקרא "דיגרז" ובו יביאו את החפרנים, המיוזיק הדז, האספנים, אלה שנוברים בין תקליטים או קבצים של מוזיקה עד אינסוף. יתארחו בואנה הלטה, דן אורבך, לאבה דום ועמיחי מטיאס, לשיחה על התופעה והערך שלה."בסוף הדבר הזה שנקרא סלקטה, או די.ג'יי שיודע להביא ערך מוסף, זו עבודה שלא כל כך מדוברת – אבל זה שעות על גבי שעות של האזנה וחפירהבתקליטים, בשירים ובטרקים", מסביר טבת. "זהמפגש שהכי מכוון לאנשים שבדרכם להיות די.ג'יים,כי זה כרוך בהרבה טכניקה לא כל כך מדוברת. למשל – איך אני עכשיו נכנס לחנות שיש בה שמונת אלפים תקליטים, עשרים אלף תקליטים, ומוצא את הדבר הנכון להביא לרחבה כדי ליצור איזשהו רגע".

המפגש הסוגר, לבינתיים, הוא "טראק איי די", מעין חידון טריוויה נושא פרסים שבו ינגנו 20 קטעים מהקל אל הכבד, והמשתתפים יצטרכו למלא כמה שיותר פרטים שהם יודעים על כל טראק. אנחנו גם ככה לא מפסיקים לדבר על קלאבים מחוץ לשעות הפעילות, אז לפחות נעשה את זה רשמי.
החל מה-22.1, יום רביעי במטמון. בית רומנו קומה ראשונה, דרך יפו 9. כניסה חופשית

• ❤ תרבות
• מסיבות
• קלאב
• חיי לילה
• מטמון
• תדר

קלאב חדש ייפתח בעיר עם תחילת השנה האזרחית החדשה, וזו כמובן סיבה למסיבה, כאילו שאנחנו צריכים תירוץ. רק שהפעם זה קורה במיקום לא פחות ממיתולוגי במונחים של העיר – בין כותלי הבארבי הישן בקיבוץ גלויות, אחרי חצי שנה של שיפוץ ועם דם חדש-ישן בגזרת הבעלים: איתי פז, איש חיי לילה בדימוס שעושה קאמבק לרגל הצמא הקשה בעיר לעוד רחבות הגונות לפזז בהן.

>>פודי סורפרייז: 6 מקומות חדשים לאוכל שהפתיעו אותנו לגמרי

המקום החדש ייקראTHE PLACE (או"המקום"), כשליין הדגל שלו יהיה טכנו מדי חמישי, עם הבטחה לפיה שבוע אחרי שבוע יעלו לרגל די ג'יים מחו"ל – למרות שפז מסרב לחשוף את שמם בשלב הזה – עטופים בשורה של אמנים מקומיים ודי ג'יים מתחילים. למרות שהיו כמה הבלחות מעולות של אמנים מחו"ל בשנה האחרונה,סוללת די.ג'יים שמגיעה לפה מעבר לים זה לא דבר של מה בכך, בטח לא לפה, בטח לא בזמן מלחמה, בטח לא בהתחייבות לכל שבוע. ואם זה נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי, היינו חייבות להבין מה ניש.

"היינו צריכים להסביר לאמנים את המצב האמיתי – שבצפון החזית הסתיימה ומאז האיומים הם מאוד קטנים, ושבסוף יש פה קהל גדול, וצמא לתרבות הזאת", אומר פז, הבעלים-שותף של המקום. "ישראל הייתה נחשבת עד לפני שנה לאיביזה של המזרח התיכון. יש פה תרבות קלאבינג שהיא מטורפת, גם הייצוא שלה כלפי חוץ וגם כמובן הייבוא. כל הגדולים היו פה. השנה הזאת גרמה לרעב מאוד מאוד גדול, וזה משהו שנדרש לאוכלוסייה".

וזה עבד?
"בסוף, כל הדיג'ים מדברים על זה שהרעיון הוא להיות לחלוטין א-פוליטיים, ומוזיקה זה משהו שהכוונה שלו היא לאחד ולחבר ולקרב לבבות. ההצבעה ברגליים או הפחד שלהם, או מה שזה לא יהיה, זה לא משהו שתורם לאג'נדה הזאת. צריך לזכור שגם הם מתמודדים עם הרבה מאוד רעל – גם אמנים שרצו לבוא לפה בעבר ביטלו, התחילו לקבל כל מיני איומים אצלם בדפי האינסטגרם, הפגינו להם מחוץ למועדונים. שכנענו אותם שלהגיע לפה זה לשדר שהם מעל הפוליטיקה, ושלא יתנו לאויבים שלנו לשאוב אותם לתוך זה".

בארבי בוי

ההחלטה לפתוח מועדון במבנה של הבארבי הם מגלגלים כשנה, מאז ששאול מזרחי פינה את המתחם. מבחינתם זה לא רק סטייטמנט על חיי הלילה, זו פשוט גם בחירה פרקטית. "הבעלים של המבנה רמי ורד הוא שותף שלי. כשהבארבי יצא מפה עמידר ביקשו לפנות את כל שוכרי המשנה, ורק הבעלים יכולים לעשות פה עסק. אבל בסוף, בתוך הקירות פה יש נשמה מטורפת, וכשאתה נכנס לתוך המקום, אתה סופג את זה.הרעיון הוא להפוך את זה קודם כל לקלאב, קלאב רציני. מה שחסר בעיר היום", אומר פז עם קורטוב ביקורת על הסצינה בנקודת הזמן הנוכחית.

"כבליין כבד שנמצא בהרבה מאוד מקומות, אני מרגיש שאני בא רוב הפעמים לסוג של מינגלינג. זה יותר שיחות על הרחבה, שיחות בצדדים. הקטעים או הרגעים האלה שאנחנו תופסים את כל הקהל עם הידיים למעלה ואת הטירוף שלשמו באנו, לבוא ולהשתחרר ולרקוד ולהתפרק עד הסוף, פחות מורגש היום בתוך העיר. כשבנינו את הקונספט של המועדון חשבנו איך אנחנו מביאים את אווירת הקלאבינג והמסיבות חזרה לישראל בצורה אמיתית. הרעיון שלנו בסוף היה ליצור היכל מוזיקה, מקדש מוזיקה וסאונד. מקום שאתה בא אליו וכל מה שקורה לך – קורה ברגליים".

ואם השם מזכיר את, והלוגו נראה בהשראת, וליין הבית מתקבע על ימי חמישי, והבעלים משתמש במונח "מקדש סאונד" – אז כנראה שהמקום מכוון למלא את החלל של. "אין כרגע איזשהו קלאב שמתפקד על הבסיס של הבלוק", מסביר פז את היעד שלהם. "בזמנו, בליין ידע שיש ליין קבוע עם 50 אמנים מחו"ל כל שבוע, עם מערכת סאונד עוצמתית טובה. היום העיר בנויה מהרבה מקומות שהם או מרתפים, או האנגרים מאוד גדולים".

וכאן אולי המקום לומר בזהירות שיש מצב שכבר היינו בסרט הזה. לא מעט קלאבים שואבים השראה מחוויית הבליינות ההיא של הבלוק, ומנסים להיכנס בנעליה. נגיד, בערך בתקופה הזאת לפני שנה, נפתח הקווסטבקול תרועה רמה על חורבות של החלל של הבלוק, ועם הבטחות לעמוד בסטנדרט שקודמו הציב. אבל הבטחות לחוד ובמציאות – מאז הקווסט די התפייד למסיבות פה ושם, והשאיר אותנו בעיקר עם ההבנה שלא מספיק להיכנס לאותו החלל שהיה אמון על ערבים מעולים בעיר – וללחוץ פליי.

אז מה יהיה שונה הפעם? לדברי פז, הניסיון שלו הן כבליין והן כמפיק שלפני למעלה מעשור צבר כעשר שנות ניסיון באירועי לילה וגם יום. "בלי להצטנע, הייתי אחד הגדולים בישראל. היו לי ליינים בכל המועדונים המובילים בזמנו, באומן, ה-TLV, ווקס, אומנים מחו"ל, פארקים, ימי סטודנט". מאז הוא פרש מהתחום לטובת חיים נורמטיביים, עם שותפות ב"מיקסזון", חברת מדיה שמתמחה בספורט. את החזרה למסיבות עשה בשנה האחרונה עם לייןהסיבורד–מסיבות שקיעה על החוף בשבתות שנדדו בין מכמורת ליפו בלוקיישנים שונים – ועם ליין ה"טראסט" שניסה להרים בלילה, וקיים שלוש מסיבות שפתחו לו את התיאבון פשוט להרים קלאב. ואז הגיע החלל של הבארבי.

במסגרת המהפך שלו לקלאב, ועם השראה מפתיעה מה-04 בחיפה, הקטינו את חלל הבארבי והפכו את התאורה והבמה של הדי ג'יי למודולריים, כך שבהתאם לקונספט של המסיבה, לפני או אפילו תוך כדי, יוכלו לשנע את עמדת הדי ג'יי למרכז הרחבה ולהפוך את הווייב לבוילר רום. "החלל הוא מתחם ללא עמודים, ועם כל הגובה שלו, יש לו איזושהי עוצמה מאוד גדולה, כולל הגלריה למעלה. יצרנו מן ריבוע מאוד עוצמתי של רחבה אחת". הוא מסביר.

מבחינת הקהל, המקום מכוון לגילאי 30 פלוס, ולא פחות חשוב – במחירים הכוונות נשמעות כיס-פרנדלי. "אנחנו מאוד עדינים יחסית לקלאב שמביא אמנים מחו"ל", פז מתאר את האג'נדה. "המחיר לכרטיסים ינוע בין 90 ל-150 שקלים. גם במדיניות המחירים בברים, אנחנו רוצים לבוא שונים. אני מרגיש את זה כבליין; אני וחבר'ה שלי באים לבר של מועדון, דרינק של ג'ין טוניק, וודקה רד בול או וואטאבר, עולה 79 או 89 שקלים. כל מיני מחירים כאלה. ב'מקום' אנחנו מדברים על מחירים של 55 שקלים לדרינקים, ובירות בין 25 ל-27 שקלים. המחירים יהיו 25% פחות ממה שעובד בעיר כדי שכבליין תוכל לסיים במאה ומשהו שקל את כל הסיפור כולל הכרטיסים". א-מן.

ועכשיו לסיבה שלשמה התכנסנו – מסיבת הפתיחה, שלה הסכים פז לספר לנו איזה די.ג'יי מגיע מחול –BOgמצרפת שיתן את הספתח, כשבגזרה המקומית יגיע ה-A ליסטר המקומי שאף מקום לא יכול להרשות לעצמו שלא להביא אותו לעמדה כיום – קדוש, שיגיע עם חיזוק מצד לוניה קובל וטי-פוס. בתקופה כזו דלולו, כל קלאב שמצטרף מבוכך, וגם אם המקום לא יעמוד ברף הבלתי אפשרי של הבלוק, קשה שלא להחזיק תקווה קטנה בלב שכל מה שפז מבטיח – התמחור, האווירה, סוללת הדי.ג'יים – אכן יתקיימו.
The Place//המקום, קיבוץ גלויות 52, מסיבת פתיחה תתקיים ביום חמישי, ה-2.1.25.כאן מתכרטסים

• חיי לילה
• מסיבות
• מועדון
• מסיבה