היא הכוכבת הגדולה בעולם. והוא עומד לגלות את עוצמתה הפוליטית
השמועות אמרו שטיילור סוויפט תופיע בכנס הוועידה הדמוקרטית ותכתיר את קאמלה האריס כמועמדת לנשיאות, מה שבהחלט לא קרה הלילה, אבל ההשפעה שלה תמשיך לרחף מעל המרוץ לבית הלבן והתמיכה הרשמית שלה עשויה להיות משמעותית. עידו דמבין, פרשן לענייני פוליטיקה אמריקאית וסוויפטי חובב, מסביר איך כל זה קרה
בשבועות שחלפו מאז פרש הנשיא ג׳ו ביידן מהמרוץ לנשיאות ארה"ב, בין סקר לעצרת, בין ראיון למסיבת עיתונאים, הביצה הפוליטית האמריקאית עוסקת ללא הרף באפשרות שטיילור סוויפט בת ה-34 תודיע רשמית על תמיכתה בקמאלה האריס לנשיאות. על פניו, לא סיפור רציני: סוויפט היא אמנם סיפור הצלחה פנומנלי, אבל מוזיקאית, ולא פוליטיקאית או אינטלקטואלית ציבורית. אלא שכשמדובר בטיילור סוויפט לקחי העבר לא רלוונטיים כמעט. אז למה, בעצם, תמיכה (endorsement) שכזה היא סיפור כה גדול? והאם באמת יש לה פוטנציאל השפעה על המרוץ?
>> מאדאם פרזידנט: 13 הנשיאות הכי טובות של ארצות הברית
>> זה נגמר: ביונסה נתנה לקאמלה האריס שיר בחירות מנצח
מבלי להיכנס לסקירה שטחית של סוויפט והקריירה שלה – מהחווה בפנסילבניה לחיי אמנית צעירה בנשוויל ועד הדירה המפוארת בניו יורק, מהמבטא הדרומי-למשמע של העבר למבטא הכל-אמריקאי העכשווי, מהתלתלים לשיער החלק ומחבר מפורסם אחד למשנהו (מה שמותר לפיט דיווידסון מותר גם לטיי טיי, חברים. אפשר לשחרר ולעבור הלאה), מנסיכה אהובה בדרום האמריקאי לכוכבת פופ גלובלית – אפשר לומר בזהירות את הדברים הבאים:
סוויפט היא אחת האמניות המצליחות בכל הזמנים, עם למעלה מ-200 מיליון אלבומים שנמכרו, שבעה מהם עברו את המיליון בשבוע; היא הופיעה על שער כל מגזין נחשב, מ"פורבס" דרך "רולינג סטון" ועד "טיים"; זכתה בכמות מפלצתית של פרסים, כולל 14 פרסי גראמי, 40 פרסי המוזיקה האמריקאית, אמי אחד ועוד; וסיבוב ההופעות הנוכחי שלה – the Eras Tour – שיסתיים בדצמבר 24' אחרי 149 הופעות בסך הכל על פני חמש יבשות, הוא המכניס בהיסטוריה עם למעלה ממיליארד דולר בהכנסות מ-60 המופעים הראשונים (!). ועוד לא התחלתי לדבר על סגנונה המוזיקלי המגוון, הכתיבה שלה שנחשבת יוצאת דופן ביחס לקולגות, הסגנון המרהיב או סתם עובדות זוטות כמו הופעתה עם שיר באורך למעלה מעשר דקות ב-SNL או זה שבאפריל הפכה לאמנית הראשונה בהיסטוריה שתופסת את כל 14 (!) המקומות הראשונים במצעד הבילבורד האמריקאי *בעת ובעונה אחת*. כן, הכותב הוא סוויפטי חובב.
הפוליטיקה של טיילור סוויפט יצאה מהארון
כל זה לא מסביר למה הצהרה פוליטית שלה, אם תבוא, היא משהו שצריך להעסיק רבים כל כך. כדי להבין את זה, צריך להבין שההצלחות, הפרסים וההכנסות האדירות (סוויפט שווה כ-1.1 מיליארד דולר, לפי פורבס) נובעות מהיותה של סוויפט תופעה תרבותית של ממש: מהמוזיקה, דרך המראה, הביקורת השוביניסטית (והמענה הפמיניסטי), הדימוי של הנערה מהבית השכן בתחילת הקריירה שהומר בפרסונה גדולה-מהחיים אך גם אינטימית ואישית דרך שיריה.
ויש גם את עניין ההופעות, הסגנון והיחס לצוות – סוויפט העסיקה עובדים מקומיים בכל תחנה של סיבוב ההופעות הנוכחי והעניקה לעובדיה בונוסים בסך מצטבר של 55 מיליון דולר; תרומותיה הפילנתרופיות כוללות בין היתר מיליון דולר לסיוע אחרי ההצפות בלואיזיאנה ב-2016, מיליון דולר לסיוע אחרי הטורנדו בטנסי, 100 אלף לצלב האדום, וסכומים דומים למען מלחמה בסרטן, למשפחתה של אישה שנהרגה באסון שהתרחש במסגרת חגיגות הזכייה בסופרבול של קבוצתו של בן זוגה טראוויס קלסי, ולא פחות מארבעה מיליון דולר לטובת אגף חדש במוזיאון היכל התהילה של הקאנטרי בנאשוויל (אגב, מומלץ בחום).
בנוסף לכל זה, סוויפט אינה זרה לפוליטיקה. מי שהתחילה את הקריירה כדמות א-פוליטית (נמנעה ממנה כלקח מהפגיעה בהצלחה של להקת הדיקסי צ'יקס ב-2003, ואולי כאימוץ של תיאורית "גם רפובליקנים קונים נעליים" של מייקל ג׳ורדן), ובצעירותה "אומצה" על ידי ניאו נאצים כ"נסיכה ארית" מבלי שרצתה בכך, החליטה לצאת פומבית נגד הנשיא דאז דונאלד טראמפ בבחירות האמצע של 2018 והודיעה על תמיכה במועמד הדמוקרטי לסנאט בטנסי (מומלץ: הסרט התיעודי "מיס אמריקנה" אודותיה בנטפליקס).
היא הוקיעה את טראמפ כמי שנשיאותו עודדה גזענות ואלימות, יצאה נגד ביטול רו נ׳ וייד ויצאה מן הארון הפוליטי כליברלית, פמינסטית, פרו-בחירה (הזכות להפלה), בת ברית של קהילת הלהט״ב ותומכת ברגולציה על נשק. ב-2020 הודיעה רשמית שתצביע לביידן והאריס בבחירות. בהתאם, מעמדה בקרב הימין הקיצוני השתנה מאז ב-180 מעלות, ולפתע צצו תיאוריות קונספירציה שמציגות אותה כ"מבצע השפעה של הפנטגון", כליברלית מסוכנת וכחסידת "ווק". סביב הסופרבול האחרון נפוצו שמועות אינסופיות (ושגויות בדיעבד) כאילו תודיע על תמיכה בביידן לנשיאות מיד עם זכיית בן זוגה בסופרבול.
אפקט סוויפט: מילה של טיילור זו מילה
יותר מבכל רגע עד כה, לרבות בחירות 2018 ו-2020, סוויפט נמצאת בשיא השפעתה. בין אם זה סיבוב ההופעות שובר השיאים, החשיפה התקשורתית חסרת התקדים או העובדה שבדעת הקהל האמריקאית היא נהנית מחיבה גדולה מאי פעם (54% מהציבור מחזיק בדעה חיובית עליה, לעומת 46% לפני 5-6 שנים) שחוצה מגזרים, או העובדה שציבור מעריציה ומעריצותיה – ה"סוויפטיז" – נחשב לקהילה בפני עצמה, עם ערכים, תרבות וחשיבה משותפת על שלל נושאים (כולל זהות הזוכה ב"נעל הזהב"!) – מילה של טיילור סוויפט היא משמעותית כיום באופן מיוחד.
לפי סקר של מכון סופולק (סוקר מוכר למדי), תשעה אחוז מהאמריקאים יושפעו לחיוב מתמיכה שלה, לרבות אחת מכל עשר נשים, צעירים מתחת לגיל 35 ועצמאים. בנוסף, כבר עכשיו, עוד לפני שפצתה פיה, קבוצות בשם "סוויפטיז עבור קמאלה" מתחזקות קהילות של עשרות אלפים ברשת (59 אלף עוקבים בטוויטר/X, ועוד כ-39 אלף באינסטגרם). לפי הניו יורק טיימס, סוויפט כבר הראיתה בעבר השפעה משמעותית, בעיקר על מצביעים צעירים (ג׳ן זי ומילניאלז) בעידוד הצבעה (בעיקר בקרב מי שיודע למי יצביע אך זקוק למוטיבציה לעשות כן), והצליחה להביא לשינוי בכמות הנרשמים להצביע – תופעה שהוכתרה מיידית כ"אפקט טיילור סוויפט" – יותר מ-35 אלף איש נרשמו להצביע ב"יום ההצבעה הלאומי" ב-2023 אחרי שכתבה על כך באינסטגרם, עלייה של 23 אחוז מ-2022.
בנוסף, למרות הזיהוי השמאלי שלה, היא נחשבת נחשקת אלקטורלית גם עבור הימין, וממילא היא נהנית מתמיכה יותר חוצת מחנות מטראמפ או האריס. גם ראשי מדינות בהווה ובעבר ברחבי תבל אישרו שבעיניהם היא דמות רלוונטית וחיובית – כולל ג'סטין טרודו, קיר סטארמר, רישי סונאק ועוד. ואם הייתם צריכים הוכחה כלשהי לכוחה האפשרי, חפשו את ההאשטאג "סוויפטיז למען טראמפ". עובדה: מרגע שנפוצו מחדש השמועות כאילו סוויפט תודיע על תמיכה בהאריס – החל מטה טראמפ להפיץ תמונות מהונדסות ב-AI של סוויפט כשהיא קוראת לציבור להצביע טראמפ כביכול. הנשיא לשעבר אף הגדיל לעשות כשצייץ מחדש אוסף תמונות כאלה וכתב "אני מקבל", כאילו קיבל רשמית את ההמלצה של הזמרת.
השמועה גרסה שסוויפט תופיע בוועידה הלאומית הדמוקרטית שהתקיימה השבוע. זה היה אפשרי, בתיאוריה: ההופעה האחרונה של ה-Eras Tour בלונדון התקיימה ב-20 בחודש, בדיוק בזמן כדי להגיע לנעילת הוועידה בלי ג'ט לג. בסופו של דבר זה לא קרה, אבל ההשפעה של סוויפט מרחפת מעל המרוץ כך או כך, והיא נוטה כמובן לצד של קמאלה האריס. אגב, במאי 2024 חתם מושל מינסוטה טים וולץ – סגנה המיועד של האריס – על חוק שכונה "חוק טיילור סוויפט", שמחייב מוכרי כרטיסים לציין את כל התעריפים הנלווים (עמלות וכו') מראש ואסר על מכירה-מחדש של יותר מכרטיס אחד.
אפשר לסכם את זה במילותיה שלה: "כמוזיקאית קאנטרי, נאמר לי שעדיף שאשאר מחוץ לפוליטיקה. הנשיאות של טראמפ הכריחה אותי לחנך את עצמי וללמוד. מצאתי את עצמי מדברת על ממשל ועל הנשיאות ומדיניות עם החבר שלי דאז, שתמך בי. התחלתי לדבר עם המשפחה וחברים על פוליטיקה וללמוד ככל שיכולתי. אני גאה להגיד שהשתחררתי מפחד וספק עצמי, ואני תומכת במנהיגות שתוציא אותנו מהרגע המפלג ושובר הלב הזה".
בקיצור, סוויפט אמנם שרה "לאהוב אותך היה אדום", אבל נדמה שליבה דווקא כחול. ואם הקורא הוא דונאלד טראמפ, אפשר לומר לו בזהירות שזו היא, היי, היא הבעיה. זו היא. ואני לעולם, לעולם, לעולם לא חוזר למשחקי מילים על שירים שלה. שלא יהיה בינינו דם רע.
>> עידו דמבין הוא עיתונאי ופרשן מומחה לפוליטיקה אמריקאית. אם הבחירות בארצות הברית מעניינות אתכם, כדאי לעקוב אחר העדכונים שלו בעמוד "מר דמבין הולך לוושינגטון", ואם הן לא מעניינות אתכם אז תעקבו בכל זאת ותגלו שהן כן מעניינות אתכם.