טיילת להט: כיצד מתמודדים בתל אביב עם משבר האקלים?

במדריד קונסים נהגים, בניו יורק הכריזו על "ניו דיל" ירוקה, אבל מה עושים בתל אביב כדי להתמודד עם משבר האקלים?

דימוי: עודד ברנח
דימוי: עודד ברנח
14 ביולי 2019

כמאה איש התכנסו בתחילת ביום שני האחרון (8.7) במזא"ה 9 למפגש של ארגון Extinction Rebellion, או XR כפי שמכנים אותו הפעילים המקומיים.  מדובר בארגון מתנדבים המוקדש למרד אזרחי במשבר האקלים, ופעילותו במזא"ה 9 נבעה בצורך להבהיר לתל אביבים, באמצעות הקרנת סרט והרצאות קצרות, שיש צורך דחוף בהתגייסותם למטרה.  הקהל, בגילאי 20 – 40, התחלק מיד לקבוצות של כעשרה אנשים, כל אחת מהן מוקדשת לפעולה אסטרטגית אחרת שנועדה לקרוא לממשלה להכריז על מצב חירום. הכל קרה ביעילות ובטבעיות מרשימה, כשלעיני כולם עומד מסר אחד: אין לנו זמן לבזבז. "יש קונצנזוס מדעי שזה מסכן את הקיום שלנו על כדור הארץ", מסביר מייקל רפאל, בן 54 מיפו, פעיל סביבתי שנים רבות וממארגני XR בארץ. "אנחנו מגיעים לנקודת אל חזור, שזה מפחיד", הוא קובע.

איך מתמודדת תל אביב עם משבר האקלים המתקרב? תל אביב אמנם חברה בארגון C40 הבינלאומי, בה חברות הערים הגדולות בעולם, דוגמת ניו יורק, פריז ובייג'ין, אבל בעוד עיריות דוגמת ניו יורק מכריזות על מצב חירום, תל אביב מתמקדת בפעולות מניעה מינוריות יותר. איתן בן עמי, מנהל הרשות לאיכות הסביבה וקיימות בעיריית תל אביב יפו, מסביר: "תל אביב לא מנותקת מישראל, ולא יכולה להכריז לעצמה דברים. המדינה רק לאחרונה העבירה את הרעיון שצריך להיערך לשינויי האקלים, הועדות צריכות לדווח לאו"ם, אבל חלקן בחיתולים. תל אביב מהבחינה הזו, מהמתקדמות בארץ. הממשלה באה אלינו ללמוד".

כנס האקלים במזא"ה 9. צילום: רומי קראוסקופף נרקיס
כנס האקלים במזא"ה 9. צילום: רומי קראוסקופף נרקיס

"הרשויות בישראל הרבה יותר חלשות יחסית לעיריות שאנחנו מכירים בעולם", אומר רן רביב, מומחה בקיימות עירונית. "כשעיריית תל אביב אומרת שהיא לא יכולה, זה כי באמת יש לה פחות כוח מלונדון למשל. עיריית תל אביב עושה המון, בפער גדול מערים אחרות, היא מובילה ומדריכה ערים אחרות ורואה את עצמה כחלק מהמרקם העירוני, ומושכת אחרים אחריה".

בניו יורק הכריז ראש העיר ביל דה בלאזיו על צמצום צריכת בשר הבקר בחמישים אחוז, כחלק מתכנית "הניו דיל הירוקה", במטרה להפחית את פליטות גזי החממה בשלושים אחוז עד לשנת 2030. אצלנו, מסביר בן עמי, אופציה כזו לא נראית לעין. "אנחנו מעודדים מעבר לאוכל טבעוני וצמחוני ולהפחית שימוש בבשר. אבל העיריה לא יכולה בעצמה להחליט על זה, זה חוק לא חוקי. המדינה יכולה לאסור על תנועה של כלי רכב מזהמים למשל, אבל זה בידיים של המשרד לאיכות הסביבה. כל עוד הממשלה לא תחליט, אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. אנחנו מוכנים – משרדי הממשלה חייבים לזוז".

ביונד מיט, הפתרון לכל צרותינו?
ביונד מיט, הפתרון לכל צרותינו?

מחכים לרכבת

במדריד, נהגים נקנסים ב-90 יורו אם הם נוסעים באזור שמוגדר כאזור עם מעט פליטות, כלומר מעט כלי רכב מזהמים. מאז שעבר החוק בנובמבר האחרון, ירדו רמות החנקן הדו חמצני בעיר ב 48 אחוז. "חשוב לתת עדיפות גדולה יותר לדרכי תנועה שהן ללא רכב. בעיר צפופה וחמה, ההתנהלות צריכה להיות עם כמה שפחות רכבים מחממים, ופחות עומס על התשתית העירונית, ללא הפעלת מנוע", מסביר רביב. לפי בן עמי, אצלנו אין צפי כזה, כי העיר עדיין לא ערוכה לכך. "כשאתה אוסר על אנשים לעשות משהו, אתה חייב לספק להם אלטרנטיבה", הוא מסביר. "כשתגמר בניית הרכבת הקלה, יהיה קל יותר. עד אז, מצמצמים נתיבי תנועה, עושים שבילי אופניים, מקימים מדרחובים בשינקין ובהמשך בלוינסקי. מדובר בחלק מהמחשבה של המעטה בכניסה למכוניות לעיר, העיר צריכה ללמוד איך לעשות את זה".

כנס האקלים במזא"ה 9. צילום: רומי קראוסקופף נרקיס
כנס האקלים במזא"ה 9. צילום: רומי קראוסקופף נרקיס

בינתיים, מתקיימות בתל אביב יוזמות רבות של תכנית להסתגלות אקלימית, ובהן התמודדות עם הצפות עירוניות (כהכנה לעלייה הצפויה בגובה פני המים), התייעלות אנרגטית במוסדות, דיווח על פליטות גזי החממה, בניה ירוקה וכן הלאה. ניכר שיש תכניות רבות, יסודיות ומושקעות שמוקדשות להכנה, אבל לא פועלות במתכונת של מצב חירום של ממש. "אנחנו עוד לא בחירום, אבל אם לא נפשיל שרוולים, גם מבחינת המדינה, ונבין שזה מספר אחד באג'נדה, נגיע לחירום", אומר בן עמי. "לפי המומחים שאני מדבר איתם, יש לנו שלוש – ארבע שנים, אבל צריך להתחיל עכשיו לעבוד כדי שזה לא יקרה. אנחנו עוד לא באירועי הקיצון, אבל גם בלעדיהם, תל אביב מבינה שצריך להתכונן".

טבע עירוני מתמעט (צילום: שלומי יוסף)
טבע עירוני מתמעט (צילום: שלומי יוסף)

לפי רביב, לעיריית תל אביב יש גם כמה נקודות עיוורון, ובהן עקירת עצים וייצור אנרגיה. "היום עוקרים עצים בוגרים הרבה יותר מדי בקלות. הצל שהעץ נותן וטיהור האוויר הוא הנכס הגדול ביותר בעשורים הקרובים". בנוסף, "העיר לא יכולה להמשיך רק לצרוך מבחוץ אנרגיה, היא חייבת להתחיל לייצר את האנרגיה של עצמה. העיריה צריכה לעודד ולאפשר לבעלי הבתים לעשות את זה".

עם זאת, האתגר הכי גדול נותר נעוץ בשינוי ההרגלים שלנו. "האתגר הכי גדול הוא שינוי אורחות חיים במשקי הבית: להכין את הבתים שלנו, לאוורר ולהצל אותם, להפוך לפחות בזבזנים ויוצרי חום. זה סט שלם של דברים שהעיריה בהתחלה שלהם, ויכולה לתת בוסט יותר גדול בעניין הזה. כבר הוצאנו את המערכת מאיזון, השינוי כבר קורה והוא ימשיך. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו אליו".