העיר שלנו זקוקה לעוד טבע בתוכה. היא תעשייתית, מזהמת ובעיקר רוויה בחרדת אקלים וקורונה. לכן, אנחנו מזמינים אתכם.ן להורדת לחץ יחד עם תנועת "עיר יער" של עמותת "ונטעת", המחזירה את היערות למרחבים העירוניים ברחבי הארץ. אה, ואם תצטרפו תקבלו שקית זרעים בוטיקית כל חודש. אותנו זה קנה
פתרון אקלימי מושלם? צ'ק. יוצר רוגע ושלווה באופן מוכח? צ'ק. מספק מזון איכותי, זמין ואקולוגי? צ'ק. יוצר סביבו קהילות? צ'ק-צ'ק-צ'ק. להפתעתנו ולהפתעתכן לא מדובר בסטארט אפ חדשני לטיפול במשבר הקורונה והאקלים – מדובר בעץ. אפילו לא אחד ספציפי ומפואר במיוחד. כל עץ, וכמעט כל הצמחים שאפשר לגדל באופן עצמאי עונים על כמה וכמה מהקריטריונים ברשימה הזו, שאנחנו זקוקים לה מאוד בעיר האהובה שלנו. והמזהמת. מאוד.
עמותת "ונטעת" הבינה את הפוטנציאל הגלום בגידול הפשוט הזה בשנת 2019. אז, החליטו אנשיה שבעזרת עצים הם הולכים לשנות את תפיסת הרשויות העירוניות ותושביהן לגבי כל מה שקשור לחשיבותו של טבע – אמיתי – בתוך הערים. "אנחנו אוסף של אנשים שבאו מעולמות מאוד מגוונים ולאו דווקא מהמגזר החברתי", מעיד שי אטיאס, מנכ"ל העמותה. "החלטנו ליצור משהו שמעבר להשפעה אקולוגית, הוא גם חברתי. הבנו שזו העת לנטוע, וכמה שיותר. המטרה שלנו היא לקרב בין אדם לאדם ולטבע, ויותר מזה – לקרב בין אנשים בעיר באמצעות הטבע. כשיש גינה קהילתית בשכונה, למשל, האדם מבין שכדי להחזיק אותה תדרש קבוצתיות מסוימת".
כמובן שאי אפשר לנתק מזה את ההשפעה האקולוגית של העצים. "עצים יכולים להוריד טמפרטורה בעיר בעד 4 מעלות, הם יוצרים צל, מזון זמין ואיכותי, ויותר מהכול הם יצרני חמצן וקולטי פחמן", מסביר אטיאס, "אנחנו עומדים היום על 415 חלקיקי פחמן באוויר, כשהגבול העליון היה 350 מיליון. העץ קולט פחמן מהאוויר, ודרך הגזע שלו מעביר את הפחמן לפטריות שצומחות מתחתיו ומשאירות אותו שם למשך עשרות אלפי שנים במקום שייפלט. בנוסף, עצים חייבים אדמה – ואדמה סופחת מים, במקום שיתגלגלו על הבטון, יזדהמו ויחלחלו לקרקע, או חלילה יתנקזו על גביו ויצרו שיטפון".
משבר האקלים מכניס את כולנו לחרדה עזה, ורבים אפילו משתמשים בחרדה הזו כדי לנסות ולהניע אנשים לפעולה כנגד ההתחממות – למרות זאת, ב-"ונטעת" בוחרים אחרת. "אנחנו נדבר תמיד בצורה שמסבירה מה כן לעשות", מדגיש אטיאס, "אני לא כאן בשביל להפחיד אף אחד. אנחנו אופטימיים, ועם האופטימיות הזו מגיעה פחות מחאתיות ויותר רצון להיות בעשייה. זה מה שהוביל אותנו להספיק כל כך הרבה בשנתיים האחרונות".
והרבה זו לא מילה. "התחלנו בפוסט בפייסבוק שהתניע פרויקט שנקרא 'עצים מחפשים אדמה'. הודענו שעל כל שיתוף של הפוסט – ננטע עץ. פתאום שיתפו אותו 4400 איש, והבנו שיש משימה", הוא מספר, "אחר כך הקמנו מטה שמחבר בין אנשים שרוצים לנטוע, לתרום עצים, להוביל אותם ולשמור עליהם. הכשרנו רכזי נטיעות שהפיקו אירועי נטיעה גדולים ובמעין קמפיין ארצי שהיה בהתחלה מתחת לרדאר – נטענו מעל ל-1500 עצים בערים בלבד ברחבי הארץ".
בתל אביב, למשל, הפיקה העמותה אירוע בשם "נטיעות ונטיות" – דראג שואו יחד עם נטיעת עשרה עצים בדרום העיר, ייערה קומפלקס בתי ספר בנווה שאנן, וכרגע מתכננת להרים פרויקט יחד עם הנוער העובד והלומד בו נערים ונערות בסיכון יוכלו לגדל תוצרת חקלאית ולמכור אותה בתוך הקהילה.
"כשהתחילו לפנות אלינו ארגונים עסקיים וחברות הבנו שיש כאן פוטנציאל למשהו ענק. התלבטנו איך לקיים את הדבר הזה שנקרא אקולוגיה וחברה בתוך העיר – והחלטנו ללכת על מוסדות שיקום", משתף מנכ"ל העמותה, "כל מרחב שנותן ריפוי בעיר – גריאטרי, רצף אוטיסטי, נפגעות תקיפה מינית, מתמודדי נפש ועוד – סובל מהרבה מאוד אפור כשמי שנמצא בו צריך את הירוק יותר מכל אחד אחר. אנחנו מיערים את המרכזים – חברות עסקיות מביאות את העובדים שלהן ובתהליך של כמה מפגשים נוצרת להם גינה".
אחרי מעבר להרצאות בנושא ייעור מרחבים עירוניים בתקופת הקורונה, אליהן נרשמו מאות ואלפי משתתפים, יצאה העמותה בקמפיין גיוס ההמונים הראשון שלה – באמצעותו היא נמצאת כעת בתהליכים של הקמת 100 גינות טיפוליות ב-100 מרכזי שיקום ובעשרות ערים בארץ. "יש מחקרים שמראים כמה ירוק עושה לנו טוב, לכן החלטנו לצאת לדרך במודל של גינון טיפולי ומונגש", מסביר אטיאס.
"זה פרויקט דגל שבא להדגים איך אפשר ליצור ערי-יער. בנינו באמצעותו תשתית טכנולוגית שמאפשרת לנו את הקמת הגינות, ובנוסף יצרנו סדנאות זום של Un packaging בהן המשתתפים מקבלים זרעים ולומדים עליהם. הפגשנו 300 מתמודדי נפש עם 700 אנשים מהמגזר העסקי לעבור את הסדנא הזו, בעיריית רמת גן 1,200 אנשים קנו את הערכות. יש לזה ביקוש, אנחנו לא מדמיינים את זה".
השנה, הוקמה מתוך העמותה תנועת "עיר יער", וכעת היא מגייסת 'אזרחים' (כך בכלל וכך לפי הגדרת המתנדבים, ת.ש.) ל-'עיר היער' הראשונה באמצעות קמפיין מימון המונים. "המטרה היא לגייס תמיכה חודשית ממקום יותר ציבורי. רצינו לתת משמעות אמיתית לכל 'אזרח' שיתרום בקביעות, ויצרנו מנוי זרעים. כל חודש אזרח העיר יקבל שקית זרעים הביתה, עם קטע וידאו מוקלט שמסביר איך לעבוד אתם ו'אתגר עיר יער' – שיבקש מהם לגדל חלק מהצמחים ולחלק אותם, למשל, כדי לגרום להתפשטות הירוק בעיר". על פי דרגות התמיכה, יוכלו האזרחים גם לקבל אמצעים נוספים לחקלאות עירונית וביתית: עציץ, את חפירה, כפפות, ואפילו לתרום מנוי זרעים לילדי פנימייה.
![שי אטיאס, מנכ"ל העמותה. "זה יכול לקרות אצלנו ובעוד המון מקומות". צילום: חגי הירשפלד](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2021/08/WhatsApp-Image-2021-08-12-at-09.43.13-750x1125.jpeg "שי אטיאס, מנכ"ל העמותה. "זה יכול לקרות אצלנו ובעוד המון מקומות". צילום: חגי הירשפלד")
"אנחנו רוצים לצאת מתוך הקמפיין הזה ולהבין איך רותמים את הרשויות המקומיות בארץ ובעולם להפוך את הערים שלהן ל'ערי-יער', וזה מגה פרויקט. אבל יזמים מצטרפים, ואם נדחוף מספיק חזק נוכל לראות את הדברים הללו יותר ויותר", משתף אטיאס בחזון העמותה, "זה לא הגיוני שפעם היו יערות ועכשיו יש פחות – היערות צריכים לצמוח בחזרה לתוך העיר. זה קורה בסינגפור שבה יש יער בשדה התעופה, במילאנו בבניינים שנטעו בהם 20,000 צמחים, וזה יכול לקרות אצלנו ובעוד המון מקומות".
"המטרה היא קריאה של 'בואו – אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד'", מסכם אטיאס, "אי אפשר לחכות יותר למנהיג שיוריד את זה עלינו, צריך להעלות את זה למעלה בעצמנו. להצטרף לתנועה במינימום האפשרי עולה 35 שקלים בחודש, זה מנוי נטפליקס וקפה, למה לא לעשות עם זה משהו שקהילות שלמות ייתרמו ממנו?".
להצטרפות ותמיכה
