משוושה, החומוסיה הוותיקה מפינסקר-בוגרשוב שעוד הספיקה לקבל ביקורת מפרגנת מדודו גבע עצמו, שרדה כבר את האינתיפאדה, הקורונה ואת השינויים של תל אביב, אבל עכשיו היא צריכה לשרוד מעבר לרחוב הרכבת בשיאה של מלחמה. עם החומוס הגלילי הייחודי שלה, אין סיבה שהיא לא תישאר איתנו גם עוד 20 שנה
חומוס משוושה נפתח בשנת 2002, ושכן לאורך השנים ברחוב פינסקר, ממש על פינת בוגרשוב. המקום הפך במרוצת השנים למוסד של ממש, הכולל עדת מעריצים קבועה ומושבעת ששמה לה לנוהג קבע לבוא לנגב חומוס אחרי הים, לצד תושבי השכונה, תל אביבים בכלל, וגם תיירים.
מאז נוגב לא מעט חומוס בפיתה עד שהבניין ברחוב פינסקר נהרס, והבעלים עמוס בר מצא מקום חדש למשוושה, ערך בו שיפוץ יפהפה והחל לחנוך אותו במהלך החודשים האחרונים. הוא המתין לאחרי החגים כדי לערוך פתיחה חגיגית, אבל כולנו כבר יודעים מה קרה אחרי החגים. אז איך אומרים? תכניות לחוד ומציאות לחוד, ואך מזל שהחומוס של משוושה עדיין משובח, וגם עדיין פתוח בשבת.
האיום על הריסת הבניין בפינסקר עמד מעל צלחתו של בר במשך מספר שנים, ולקח זמן עד שהעניין יצא לפועל. בר חיפשאחרי לוקיישין חלופי עד שמצא את האחד ברחוב הרכבת, ממש על פינת לבונטין, מאחורי בית המכס הישן. לשמחתו, גם שני העובדים הנאמנים שלו, גובה וסדיק שעובדים אצלו כבר 15 שנה, הגיעו איתו גם ללוקיישן החדש. על אף האתגר שבמעבר, הוא לא חשש, שכן הוא למוד קרבות וניסיון – החל מהפתיחה בתקופת המיתון של האינתיפאדה, דרך מבצעים, מגפה, ועכשיו גם המלחמה. "חלק גדול מהקהל שלי זה תיירים, שהכי אוהבים לאכול חומוס אמיתי של ישראל" הוא מסביר. "כרגע אין תיירים בכלל, ומי יודע מתי תשוב התיירות".
אז תיירים אולי אין כאן בשפע, אבל תל אביביים ומקומיים יש בהחלט, וכולם אוהבים חומוס גלילי שכזה – את מתכון החומוס של משוושה פיצח בר אחרי שביקר בחומוסיות רבות בגליל, ולמד את הטכניקה של כתישה בעבודת יד. על כן החומוס של משוושה אינו משחתי וחלקלק, אלא גרגרי במידה וערב לחיך. הוא ניחן בטריות ומוגש בחמימות, ואם תרצו, זוהי בעצם סוג של טכניקת סלואו פוד של חומוס – נכתש ביד בכמויות קטנות, מעורבב עם טחינה, מיץ לימון שנסחט במקום ושמן זית משובח. המרקם המדובר של החומוס מאפשר לאכול ממנו גם כמעין סלט עם מזלג – מה שבעצם אומר שלא חובה לדחוף לתוכו שלוש פיתות ואז ליפול מיידית לשנ"צ. כמובן שאנחנו לא שופטים, ובהחלט גם אפשר ואף רצוי כן לדחוף לתוכו שלוש פיתות וליפול לשנ"צ.
הבית החדש של משוושה שופץ למשעי ועוצב כהלכה, והוא מזמין, רחב ידיים ומתאים לישיבה נעימה הרבה יותר השאנחנו רגילים. המתכון של החומוס נותר כשהיה, אך המטבח במקום החדש מאפשר שדרוג בדבר מנות נוספות שמכינים בתנור הגדול והחדיש – תפוחי אדמה אפויים, ופלאפל אפוי, כי מטוגן לא תמצאו פה, בשל הרצון לשמור על הטריות וגם הבריאות. ואם כבר בריאות,יש בתפריט גם סלט סלק נהדר, סלט ירקות קצוץ שחותכים במקום לפי הזמנה, חצילים בטחינה, ציזיקי מופלא ורענן (עם נענע במקום שמיר) וגם סלט עונתי של זעתר טרי וריחני שמביא עמוס מוואדי ערה, ומוסיף לו גבינה צפתית, בצל ושמן זית.
כעת בחורף נוספים גם מרקים שמוכנים כל יום מחדש, ומבוססים על ירקות וקטניות: למשל מרק שעועית בובעס עם שומר, עגבניות וקליפת לימון או מרק עדשים מזין ומרפא. לקינוח ישנו מלבי בעבודת יד שאינו חוטא במתיקות יתרה, ורימונדה ביתית שאין אידאלי ממנה לליווי מנת חומוס הגונה. זמן טוב לבקר במקום הוותיק ולהיזכר במקום עליו דודו גבע כתב לפני 21 שנה שהיא נהדרת. מה אתם צריכים יותר?
חומוס משוושה, הרכבת 12, א'-ה' 11:00-21:00, יום ו' 11:00-17:00, יום ש' 12:00-21:00
