הכל התחיל בהתגלות אלוהית: פסטיבל Day Zero מגיע לישראל
פסטיבל המוזיקה האקולוגי יוצא השנה לראשונה מגבולות מקסיקו ונוחת במצדה. המייסד דמיאן לזרוס מספר איך זה התחיל ומה דעתו על הישראלים
בדרך כלל עולים למצדה בטיול בית ספר או לאיזה מופע זריחה. אך ביום שישי (27.9) יגיעו לשם אנשי מסיבות לכבוד Day Zero – פסטיבל אלקטרוני שהתחיל במקסיקו ב־2012 ויתקיים לראשונה בארץ בהשתתפות אמנים כמו Monolink, Marco Carola ו־Jamie Jones. "זו אינה חגיגה של יהודים או של גזע או תרבות כלשהם", מבהיר דמיאן לזרוס, מקים הפסטיבל, די.ג'יי ובעל הלייבל Crosstwon Rebels. "הסיפור של מצדה הוא סיפור של סבל גדול ומלחמה היסטורית וקרבות ומוות. אז אנחנו מנסים ליצור סביבה של אהבה ואושר וקרבה וחום ולחבר בין כל בני האדם. יש באירוע אמנים מכל העולם. ניסיתי להזמין די.ג'יי פלסטיני להצטרף אלינו, אך לצערי הוא סירב".
לזרוס (48) מתראיין בסקייפ מהחווה שלו בטוסקנה, שם הוא מתגורר עם בת זוגו ושני ילדיהם. "בדיוק יצאתי לקטוף חצילים", הוא מתגאה במבטא לונדוני, "יש לנו פה חמורים, תרנגולים, ברווזים וינשופים". חיידק המוזיקה נכנס לו למערכת בגיל צעיר. בגיל 14 הוא רכש שני פטיפונים ומיקסר, וכשהיה בן 16 כבר הפך לרזידנט במועדון במזרח לונדון. אך בגיל 18 הוא נאלץ לעשות הפסקה. "בת זוגי נכנסה להיריון עם הבת הראשונה שלנו כשהייתי צעיר מאוד והייתי צריך למצוא עבודה אמיתית כדי לתמוך במשפחה. באותה תקופה די.ג'יי לא היה מקצוע אלא יותר כמו תחביב". לזרוס נהפך לעיתונאי ואף מונה לעורך מוזיקלי במגזין התרבות Dazed & Confused, וכעבור שלוש שנים חזר לעשייה המוזיקלית, אם כי לטענתו נדרש לו זמן להבשיל. "רק בשנת 2001, כשהתחלתי את הלייבל City Rockers, נהייתי די.ג'יי על אמת".
לזרוס מפיק אירועים זה שנים, אך מה שהזניק את דיי זירו היה חוויה מיסטית בטולום, מקסיקו. זהו אתר עם הריסות של תרבות המאיה, מקום שלזרוס נהג לבקר ולנגן בו. "היה לי תור לפגישה עם שאמאן באותו היום. הוא הסתכל עליי ואמר: דמיאן, אני מרגיש שמשהו לא בסדר איתך, אני לא בטוח אם כדאי לי לטפל בך. הוא שאל אם משהו לא בסדר איתי, ואמרתי ששבועיים לפני כן עברתי ניתוח. הוא אמר שהוא לא יכול לטפל בי כדי לא להפריע לזרימה של ההחלמה. ממש התרשמתי, הוא ידע את כל זה רק לפי התחושה שלו, הוא אפילו לא נגע בגוף שלי".
לזרוס התאכזב ושאל את השאמאן אם יש משהו אחר שאפשר לעשות. השאמאן הציע לו ללכת לחוף הים בשעת לילה, להסתכל על עבר הירח המלא, להרים את הידיים – והיקום כבר ידאג לו. "ואני חשבתי – כן, ווטאבר!", צוחק לזרוס. אלא שבאותו לילה, כשהיה על החוף עם חברים, החליט ללכת על זה. "פשוט קמתי בלי לספר לאף אחד לאן אני הולך או מה אני עושה, התרקחתי קצת מהחברים ועשיתי את מה שאמר השאמאן. כמעט מיידית נכנסתי לאיזה שדה כוח חשמלי. הרגשתי מחובר לגמרי לירח, והיה סוג של חשמל שזרם מקצות האצבעות שלי דרך הזרועות והגוף עד לרגליים. מעולם לא הרגשתי דבר כזה. בהתחלה קצת פחדתי, אבל הבנתי שאני לא יכול לשחרר את זה. זה לא הכאיב לי זה היה פשוט מאוד מוזר".
כעבור עשר דקות אחד החברים בא לבדוק מה קורה, אבל לזרוס עוד היה תקוע עם הידיים באוויר. הוא הסביר את המצב ההזוי וביקש מהחבר לא לגעת, אלא לשים יד אחת לפני הבטן שלו ואת השנייה מאחורי הגב. "הוא התכופף, וכשהוא עשה את זה גם הוא נתקע באותה אנרגיה, בלי לגעת בי. אז שנינו נתקענו בתוך זה. אחרי חמש דקות אמרתי לעצמי שאני חייב לשחרר את זה. הורדתי את הידיים ונפלתי על הברכיים. ישבנו וניסינו להבין מה לעזאזל קרה שם. יכולתי רק לחשוב על כך שזה היה סימן, כי היו לי בעיות עם החבר'ה מפסטיבל BPM בפורטוגל. עבדתי איתם בזמנו ולא אהבתי את הדרך שבה הם הפיקו אירועים, הם היו קצת קמצנים. אז חשבתי שאני צריך לעזוב אותם ולהתחיל משהו משלי, והרגשתי שהיקום עוזר לי להבין שאוכל לעשות משהו חיובי לתרבות ולסביבה שלי וזה היה סימן שאני צריך לעשות משהו מיוחד פה במקום הזה, ואז הבנתי שעומד להגיע תאריך חשוב בלוח השנה של המאיה, ה־21 בדצמבר 2012 – מה שבני המאיה ראו בתור סוף לוח השנה שלהם ובעולם בתור סימן לאפוקליפסה וסוף העולם, אבל אני ראיתי את זה בתור הזדמנות להתחלה חדשה ופתיחת פרק חדש, ולכן זה נקרא Day Zero"
.הפסטיבל שנערך כבר זה שבע שנים בטולום יצא לראשונה מחוץ לגבולות מקסיקו ויגיע להיכל מצדה. לזרוס יתקלט שם וכך גם Bedouin, Chaim, Damian Lazarus, Gorgon City, Jamie Jones, Marco Carola ו-Magit Cacoon ויופיעו לייב Ae:ther, DAVÍ, Monolink ו־Satori. כמו כן, יתקיימו באירוע מייצגים, הרצאות וסדנאות.
אחד הנושאים המרכזיים שדיי זירו מקדם הוא איכות הסביבה. "דיברנו עם כמה אקטיביסטים וארגונים העוסקים בים המלח, יהיה מידע מה קורה שם באירוע", משתף לזרוס. "אנחנו גם מודאגים מכך שבמדינת ישראל היקפי המיחזור מהנמוכים בעולם, רק כעשירית מהזבל ממוחזר. שמעתי שלאחרונה ניסתה הממשלה לבקש מהאנשים לשנות את זה (צוחק), אבל אני חושב שזה האחריות שלנו לוודא שהדור הצעיר יהיה מחויב לגמרי למיחזור וניתן דוגמה לכך".
דיי זירו דוגל בעיקרון "לא להשאיר עקבות", ממש כמו הברן. לא יהיה באירוע פלסטיק חד פעמי, יחלקו למעשנים מאפרות אישיות וימחזרו את כל מה שאפשר. הפקת האירוע אף תקזז את הפחמן שנוצר בעקבות טיסות הצוות מחו"ל ונסיעות האוטובוסים של הקהל למצדה. "אני מקווה שהאנשים בארץ יעזרו לנו לשמור על מצדה נקייה ללא רבב במסע שלנו לקיים אירוע ידידותי לסביבה".
גם אני מקווה – הישראלים נוטים להשאיר מקומות עם מלא בלגן וזבל.
"אתה לא מצייר פה תמונה יפה – לטענתך כל הישראלים דוחפים ובלגניסטים!"
לא כולם.
"הייתי רזידנט בבלוק בארבע־חמש שנים האחרונות. הפעם הראשונה שניגנתי בארץ הייתה באומן 17 לפני הרבה שנים. ניגנתי בחתול והכלב, בברקפסט ובעוד הרבה מקומות. הכרתי הרבה ישראלים, יש לי שם מלא חברים טובים ואני באמת מאמין שאנחנו הולכים ליצור משהו מיוחד מאוד במצדה, אני מקווה שזה יהיה משהו שנוכל לחזור אליו גם בעוד הרבה שנים".
← דיי זירו, היכל מצדה, משישי (27.9) 16:00 עד שבת (28.9) 8:00, 320־450 ש"ח