הסרט על טליה מ"האח הגדול" הבהיר – זו אשה שלא עוברת מבחן בכדל
הפילר הטלוויזיוני של רשת 13 היה גרוע מספיק גם מבלי להפוך לחגיגה של שוביניזם מיושן, אבל כשמתמקדים בדמות כמו טליה מ"האח הגדול" (ובעיקר, באנשים שסביבה) כנראה שזה בלתי נמנע. מתמודדת האח הכי אהובה? יותר כמו דמות שנכתבה על ידי גבר כדי לכבוש את המיינסטרים הישראלי
אתמול (א') שודרה ברשת 13 הצצה לחייה של טליה עובדיה, במסגרת "האח הגדול – חושפים את הכול", שסיפקה מפתח להבנה של הדמות האהובה מהבית בנווה אילן. הריאיונות בפרק היוו תיבת תהודה למסרים השוביניסטים והתובנות החלולות של טליה כלפיי עצמה.
המסר העיקרי של טליה לגבי עצמה העונה הוא "יש דיסוננס בין איך שאני נראית למי שאני". המנטרה הזו חוזרת כל כך הרבה עד ששאר הדיירים בבית החלו לקבל אותה כאמת צרופה, ולשנן אותה חזרה. נשאלת השאלה – איזה דיסוננס? האם נשים רזות לא יכולות להיות טובות לב? אולי נשים עם איילינר לא יכולות להיות אינטליגנטיות? לא ממש ברור על אילו סטיגמות ההורים של טליה מתבססים כשהם שולפים את הטענה הזו בביטחון. עליה כך הוסיפו סיפור מזוויע על אמא של בן זוג לשעבר של טליה, שנפרדה ממנה בשמו (!) בזמן שהוא יושב בחדר ושותק (!!).
ההורים של טליה כואבים את העובדה שאמהות של אקסים לא אהבו אותה, וכמו טליה גם הם מתחילים להאשים את ה"נראות" המדומיינת הזו. האם אין אמהות שאוהבות פרחות מראשון ככלות פוטנציאליות? וזה לא שאין נשים, אפילו בעונה הזו של האח, שהדימוי שלהן נמצא בקונפליקט עם האופי – אילנה ודיאנה, למשל, שונות ב-180 מעלות מהמצופה מדמויות ריאליטי עטורות ניתוחים, נוכחות נשית גדולה וסמי-מינית. אפילו דיאן שוורץ שברה תקרות זכוכית של דוגמניות צעירות בטיפוס הקליל שלה לפסגה בתור הדמות הדומיננטית והאגרסיבית ביותר של העונה, ואולי של האח בכלל. בצל הדמויות האלו, הקביעה של טליה לגבי הסטיגמה שיש עליה רק נהיית תמוהה יותר.
כשמראיינים את חברותיה של טליה המצב לא משתפר וככל שעובר הפרק יותר ויותר אמירות שוביניסטיות אגביות נזרקות לאוויר. הן אומרות, למשל, שאין לה חברות כי "בנות הן קנאיות". ככה – בנות הן קנאיות כמו שהשמש זורחת במזרח. אז עולה קטע של טליה מהבית, בו היא צועקת בחצר שאין לה חברות שהיא בקשר איתן, שהיא לרוב לבד ושהיא לא אדם אהוב. אין שמץ אירוניה בפיהן של הבנות שבעצמן מתראיינות כרגע לסנגר על עובדיה, חביבת הקהל והמועמדת המובילה לניצחון. אם לא הייתי יודעת טוב יותר, הייתי מאמינה על סמך הסרט הזה בלבד שלכוסיות אין חברות.
בסופו של דבר, דמותה של טליה כפי שמשתקפת מהצפייה באח פשוט מכמירת לב. במהלך הדוקומנטרי הקצר אודותיה כמעט ולא שומעים עליה שום דבר שלא קשור בגברים. אשה שלא עוברת מבחן בכדל. היא מתעקשת להגיד שהיא מתחברת יותר טוב עם בנים כי "צורת החשיבה שלהם דומה", ובאותה נשימה נמצאת בתת תזונה ולא מוכנה להיות בלי איפור, גם אם זה אומר לקום לפני כולם ולישון אחריהם. היא מייצרת בקרב הקהל המון אמפתיה. הפאן-בייס שלה הוא צבא כמעט אובססיבי שגורם לי לפחד גם מפרסום שורות אלו.
הסיבה להייפ על טליה היא לפני הכל, העובדה שהיא הייתה על הכוונת של דיאן, והבאקלש נגד שוורץ יצר באופן אורגני סימפתיה כלפיה. אבל מעבר לכך, היא סוג של האישה המושלמת. עד שאשה מזרחית נמצאת בקונצנזוס של "האח הגדול", היא מעין דמות שנכתבה על ידי גבר לקהל הישראלי – שומרת מסורת אבל לא נגיעה, מתלבשת חשוף אבל לא מינית, אובססיבית למראה אבל טוענת שהיא מתחברת רק לבנים. היא מכילה בתוכה את כל הפרדוקסים בלהיות אשה.
טליה אוהבת להגיד שפעם היא הייתה אוכלת שווארמה שלוש פעמים בשבוע, והייתה יותר רזה מהיום. זה בדיוק האבטיפוס המדומיין של משוררים מזן אליסיף עזרא. אישה שלא דופקת חשבון ואוכלת המבורגר בשתיים בלילה, אבל נראית בדיוק כמו שמצופה ממנה. לא מערערת על הפטריארכיה, מתקפת את העליונות של הגברים.
ניכר שלמרות שעובדיה לא בחורה טיפשה או רעה, דף המסרים המופרך שלה מוכתב גם על ידי סביבתה, שכן אין מי שמאתגר אותה על הנחות היסוד השגויות והסקסיסטיות שלה, וככה היא מעבירה את חייה בחוץ ובבית. האהבה שמורעפת עליה מעידה על העיוורון קשה של הצופים שמהללים אותה על הערכים שלה (aka להכין עוגות) ומתעלמים מהנקמות הסולידיות שלה, דוגמת הגאזלייטינג לאופק או פירוק מערכת יחסים כי שחף קרא לבר "חיים שלי". זו התקרבנות הזו שעולה על נס גורמת לי להתגעגע ל"כל האמת בפרצוף"