לקראת כיפור: העירייה מפוצצת את השקר על "איסור תפילות בעיר"

מי רוצה לתקוע אצבע בעין למי? העימותים ערב יום כיפור בכיכר דיזנגוף, 2023 (צילום: שאול גרינפלד)
מי רוצה לתקוע אצבע בעין למי? העימותים ערב יום כיפור בכיכר דיזנגוף, 2023 (צילום: שאול גרינפלד)

על רקע ניסיונות פרובוקציה הולכים וגוברים של ארגוני ימין קיצוני-משיחי, מפרסמת עיריית תל אביב-יפו נייר עמדה רשמי לקראת יום כיפור ומבהירה: "האמירה שהעירייה לא מאפשר תפילות היא פייק. כל אחד יכול להתפלל היכן שירצה, ללא הפרדה מגדרית פיזית וללא השתלטות על כיכרות סואנות"

1 באוקטובר 2024

יום כיפור מתקרב ובא לתל אביב, ואיתו הטראומה של אירועי השנה שעברה ובמרכזם ניסיונה של עמותת "ראש יהודי" הקיצונית לכפות תפילה בהפרדה על הציבור בכיכר דיזנגוף, ניסיון שנתקל בהתנגדות קשה של תושבי העיר והוביל לעימותים חסרי תקדים במספר מוקדים שבהם ניסו חברי גרעינים תורניים וישיבות (כולל לא מעטים שהגיעו מחוץ לעיר) להשתלט על המרחב הציבורי ולכפות הפרדה מגדרית, כל זאת על רקע ניסיון ההפיכה המשטרית.

>> חולדאי, איך אתה מאפשר לפנאטים מ"ראש יהודי" לייצר כאוס בעיר? // טור דעה
>> האיסור על תפילות בהפרדה בציבור: זה לא על דת ואמונה. זה על ערכים // טור דעה

גם השנה הולכות ומתגעשות הרוחות לקראת היום החשוב הזה, כולל הפצה מסיבית של השקר לפיו "אסור להתפלל בתל אביב", בעוד המציאות היא שיום כיפור היה בעבר אחד מהימים היפים בשנה עבור הציבור התל אביבי ובו היו יוצאים כולם לבושים לבן אל הרחובות, ילדים על אופניים היו משתלטים על הכיכרות ומי שהיה חפץ בכך היה מתפלל בבתי הכנסת או מחוצה להם. בתקופת הקורונה אף הצטרפו תושבי העיר בהמוניהם לתפילות מעורבות במרחב הציבורי הפתוח, כשבתי הכנסת נחשבו למדגרת נגיפים ויצאו אל הרחוב.

 

"האמירה ש'עיריית תל אביב לא מאפשרת תפילות' היא פשוט פייק – מאז ומתמיד אנשים התפללו, אם ב-530 בתי הכנסת הרבים בעיר, באוהלי תפילה שהעירייה מקימה ביום כיפור במרחב הציבורי ועוד. כך גם יהיה תמיד עבור כל מי שיחפוץ בכך"

 

במהלך החודשיים האחרונים ניסו אנשי הימין המשיחי לאתגר משפטית את חוק העזר העירוני האוסר על אירועים בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי ונכשלו בכך, ואף ארגנו מספר אירועים דווקא בכיכר דיזנגוף שבהם הגיעו פרובוקטורים מחוץ לעיר כדי לכפות הפרדה מגדרית על תושבי העיר. לפחות במקרה אחד, עמדה משטרת בן גביר לצדם וסייעה להם להפר את החוק, כשהיא מאיימת לעצור אזרחית שהתקרבה אל מתחם ההפרדה ומפנה אותה בכוח. כדי לעשות סדר בעובדות, ובתקווה שיום כיפור ישוב להיות היום היפה והאהוב שהיה בעבר, פרסמה השבוע עיריית תל אביב-יפו נייר עמדה המבהיר את המציאות בשטח, ואנחנו מביאים אותו כאן במלואו:

"בתל אביב-יפו כל אחת ואחד יכולים להתפלל היכן שירצו – בביתם, בבתי הכנסת ובמרחב הציבורי.  יש פה קהילה מסורתית ודתית מפוארת שחיה בחופש דת מוחלט ונהנית מתמיכה של העירייה בכל ימות השנה, ונדאג לשמור על כך. האמירה ש'עיריית תל אביב לא מאפשרת תפילות' היא פשוט פייק – מאז ומתמיד אנשים התפללו, אם ב-530 בתי הכנסת הרבים בעיר, באוהלי תפילה שהעירייה מקימה ביום כיפור במרחב הציבורי ועוד. כך גם יהיה תמיד עבור כל מי שיחפוץ בכך. 

בחגי ישראל, ובפרט ביום הכיפורים, העירייה מתגברת את בתי הכנסת בהתאם לצרכי הקהילות, ואף מקימה אוהלי תפילה ענקיים מחוץ לבתי הכנסת. למעט בתקופת הקורונה, מעולם לא שימשו מרחבים ציבוריים בעיר כבתי תפילה או כמקום התכנסות לאירועים פרטיים – זאת במטרה לאפשר לכלל הציבור להשתמש במרחב הציבורי, על אחת כמה וכמה במרחבים ציבוריים אינטנסיביים כמו כיכרות העיר או גנים.

אפשר גם כך. תפילת יום כיפור ללא הפרדה מגדרית. כיכר דיזנגוף, 2022 (צילום: ליאור ברקוביץ'/ מתוך עמוד הפייסבוק "ראש יהודי")
אפשר גם כך. תפילת יום כיפור ללא הפרדה מגדרית. כיכר דיזנגוף, 2022 (צילום: ליאור ברקוביץ'/ מתוך עמוד הפייסבוק "ראש יהודי")

יש דבר שהעירייה לא מאפשרת וזה הפרדה מגדרית פיזית (כלומר, הפרדה שנוצרת באמצעות מחיצה כלשהי) במרחב הציבורי שלה. זה תקף לכל אירוע ציבורי וזה תקף גם לתפילות. לא יהיו אירועים עם הפרדה מגדרית פיזית באופן שתקף לכולם, ללא הבדל דת וגזע. העירייה לא איפשרה למוסלמים להתפלל בהפרדה מגדרית – התפילה שהתקיימה נעשתה שלא באישורה.

לא מדובר בגחמה, לא מדובר בפוליטיקה, מדובר בנוהל עירוני, שאושר על ידי בית המשפט, שעומד תחת הערכים שהעיר הזאת שמה לעצמה. ערכים ועקרונות שרוב התושבות והתושבים מאמינים בהם. אנחנו חייבים לשאול את עצמנו שאלה קשה – אם נאפשר הפרדה מגדרית פיזית במרחב הציבורי האם זה לא מדרון חלקלק שיאפשר הפרדה גם למשל באוטובוסים? איפה עובר הגבול?

יום כיפור של ימי הכיפור. כיכר דיזנגוף, 2023 (צילום: שאול גרינפלד)
יום כיפור של ימי הכיפור. כיכר דיזנגוף, 2023 (צילום: שאול גרינפלד)

רוצים להתפלל יחד במרחב הציבורי? בשמחה. וכמובן שכל אחד יכול לעמוד היכן שהוא או היא רוצים. צריך להבין: אם חבורה של גברים ונשים מתפללים במרחב הציבורי ובוחרים לעמוד בנפרד אלו מאלה, הם יכולים לעשות זאת. פשוט בלי מחיצה שמפרידה בין המינים. אנחנו קוראים לזה בעירייה 'הפרדה וולונטרית'. רוצים לעשות אירוע המוני במרחב הציבורי? גם כן בשמחה. אבל צריך להבין: אחריות העירייה היא לשמור על המרחב הציבורי כשטח פתוח ובטוח ככל האפשר לתושבים, במיוחד כשמדובר בכיכרות קטנות ומאוד מאוד צפופות, סואנות ומרכזיות. 

העיר שלנו מלאה בשטחי ציבור מרווחים, בטוחים ונעימים שהם לא כיכר עירונית סואנת ופעילה, שבהם יהיה לנו קל הרבה יותר לאשר ולקיים אירועים מכל סוג. תל אביב-יפו תמשיך להיות עיר פלורליסטית ושוויונית – כלפי כל הקהילות בעיר".