הסדרה הזו של נטפליקס היא כל מה שלא ציפיתם מסדרת התבגרות

במהלך השנים ראינו המון סדרות וסרטים המבוססים על ספרים מצליחים. פעם, בימים בהם עוד קראו ספרים, היה להרגל הזה פאסון מסוים, אבל נראה שכיום "מבוסס על ספרו של" הפך לתוספת יוקרתית שאף אחד לא ממש שם לב אליה. אם הסרט מצליח, ההצלחה לרוב נובעת מהבחירה לעבד ספרים מצליחים. אם זה לא מצליח, נו טוב, זה כנראה פשוט לא היה מספיק. לא זה המקרה עם "ילד בולע יקום" של נטפליקס, עיבוד של ג'ון קולי ("מלון מומבאי", 2018) ליצירה ספרותית שמצליח להפתיע גם מי שמורגל כבר. 

>>

"ילד בולע יקום" היא סדרה שלוקחת אתכם למסע התבגרותו של איליי בל (פליקס קמרון בתפקיד הילד, זאק בורגס בתפקיד הנער), ילד שגדל אצל אם מכורה להרואין לשעבר, ואב חורג סוחר סמים בהווה. אח של איליי, גאס (לי טייגר האלי), לא הוציא מילה בעקבות תאונה מהילדות, אבל הוא מאיית באוויר את המילים שהוא רוצה להגיד, רובן עטופות במין ערפל נבואי. ואולי כדאי להזהיר מראש שהסדרה עצמה לא תיתן לכם את כל התשובות, ולא כל התשובות צריכות להינתן. כי זו בין הסדרות היחידות שגם מספרות סיפור שלם ומלא, עם התחלה, אמצע וסוף, וגם משאירות לצופה מקום לפרשנות.

בדרך כלל כשיש דמות ראשית של ילד על המסך, אנחנו יודעים מה מצפה לנו – סיפור התבגרות במהלכו הילד יגלה כל מיני צדדים של החיים, עד שיהפוך לנער בוגר שהפיק לקח מכל הסיפור. נחייה קצת עם הילד הקטן, נכיר את החוויות שהוא חווה, ומיד אחר כך נקפוץ לשחקן אחר שמגלם את אותה הדמות עשור וקצת אחר כך. ולמרות שהסדרה הולכת במסלול הזה, היא לא דומה לשום סיפור התבגרות שאתם מכירים. לפי טרנט דלטון, שכתב את הספר, הספר מורכב מחמישים אחוז דמיון וחמישים אחוז מציאות, אבל אם אפילו עשרה אחוזים ממה שנראה על המסך נכון, זה עדיין די מזעזע. 

הליהוק של פליקס קמרון לתפקיד איליי הילד היא בחירה מדהימה. אין הרבה ילדים שחקנים שמצליחים להגיע לעומק רגשי כמו קמרון. תוך כדי הצפיה ניסיתי לחשוב על העבודה שהבמאים עשו עם הילד, על איך הצליחו להוציא ממנו מנעד רגשי כל כך רחב, ולייצר דמות שכל כך קל להתחבר אליה, בעיקר בזכות הבגרות שבה. איליי הוא לא ילד טיפוסי – הוא מקלל ומסתכל לחיים בעיניים, מין ילד-גבר שהחיים הכריחו אותו להתבגר בטרם עת. כשהוא הולך לעזור לאביו החורג בעסקאות סמים, הוא מבין את הפוטנציאל ואת היתרון בכך שהוא ילד. לייל, סוחר הסמים הרגיש שהוא גם אביו החורג של הילד, המקסים בדרכו שלו, ועושה את מה שהוא צריך כדי לתת למשפחה שלו כמה שיותר. החיים מכים בפנים של איליי בכל פעם, וזה תמיד כואב – בין אם מדובר בבריונים שמתנכלים אליו בילדותו, ובין זה לחזות באבא שלו נחטף תוך כדי שכורתים לו את האצבע. רגע, מה? זו היתה הנקודה שבה הבנתי שלסדרה הזאת אין מעצורים. 

גם אם היא מעט גרנדיוזית, "ילד בולע יקום" היא סדרה שלא חוסכת מהצופה את הכאב והצער שבחיים, וזאת הפעם הראשונה שאני רואה בטלוויזיה פגיעות כל כך מפורשות  ובטות בילד על המסך. עד אותו הרגע לא עלה בדעתי שאראה סצינה כזאת בסדרה, ופה אני מבין – זה הולך להיות מסע לא פשוט. המסע של איליי עובר דרך המון נקודות לא ממש נוחות לצפייה. לא פעם מצאתי את עצמי מתכווץ בחוסר נוחות בספה, אבל זו גם סדרה מאד מתגמלת ומספקת, שמצד אחד לא מאכילה את הצופה בכפית, ומצד שני מצליחה לגרום לו לצאת מסופק, ועם רעב קטן לעוד.

אני לא יודע אם "ילד בולע יקום" תקבל את הבמה הראויה לה. זו בכל זאת סדרה אוסטרלית. ולמרות שהיא מבוססת על ספר ללא המשך, יש בי רצון כלשהו לראות איך חייו של איליי בל ממשיכים. הסך הכל שבעה פרקים אורכה, אבל היא מכילה המון, ומצליחה לא להרגיש עמוסה מדי בפרטים. ואין בטלוויזיה המון סדרות כמותה – עונה אחת בלבד שמציגה סיפור מהודק ואחיד שלא מתפזר לכל מקום, ועדיין מצליח לגרום לצופה להפעיל את גלגלי השיניים. ובסיום, אף לתת לצופה תגמול הולם על ששרד את החלקים היותר מזעזעים. החיים הלא פשוטים של איליי בל יכולים לייצר חוויית צפייה לא נעימה לפעמים, אבל כך נולדים דברים שלא ציפיתם לראות בסדרת התבגרות. אני כבר הזמנתי את הספר, ואתם?
"ילד בולע יקום", עכשיו בנטפליקס