בירת האימפריה: מקדש הבירות של תל אביב משתדרג בדרך ללב שלכם

מי שיזדמן לכיכר גבעון בסוף יום עבודה באמצע השבוע עלול להתבלבל ולחשוב שלוח השנה מתקדם לאחור והנה הגענו שוב לאוקטוברפסט. בפינה הצפון־מערבית הקרובה לסינמטק מסודרים בשורות שולחנות וספסלי עץ ארוכים, כמעט כמו בחג הבירה בגרמניה. ככל שהשעות נוקפות מתחילים לזרום למקום עובדי הייטק מהמשרדים הסמוכים, שלא צריכים לשלוף את הסיבוס כדי לנצל את הההפי האוור השווה מאוד – 50 אחוזי הנחה על כל הבירה. לאט לאט השולחנות מתמלאים, כוס רודפת כוס והאורחים צחקניים ושמחים יותר. הכי בירגארדן מקומי שאפשר לבקש, מינוס המעלות הנמוכות.

>> איי איי איי: יובל בן נריה חוגג 3 שנים ל-a ופסימי לעתיד הפיין דיינינג
>> 27 ארוחות סילבסטר ונובי גוד שתוכלו לחגוג בהן עד השנה הבאה

למעשה, הפינה הזו בכיכר גבעון מוקדשת כולה לבירה בלא פחות משלושה עסקים שונים: האב המייסד פורטר אנד סאנס, בר הבירה שניט ולאוטר, שילוב של בר וחנות לבירות, מוזרות ומשוגעות בעיקר. שניט יפו, שלוחה נפרדת ומרוחקת, מביאה את הבשורה יחד עם פיצה נהדרת לבאי בלומפילד ולתושבי הסביבה, שנחסך מהם להתגלגל למרכז.

לבעלים יש רומן ארוך עם המשקה האלכוהולי המסורתי: יואב עלון ואמיר נוימן החלו את דרכם בנורמן בשוק הכרמל ומשם התגלגלו לנורמה ג'ין זצ"ל. מאוחר יותר הצטרף אליהם איתי לייפר וכך נולדה לה קבוצה חדשה בעיר, שמונעת מתשוקה לבירה. "לא היינו יכולים לעשות זאת אם העולם הזה לא היה מרתק אותנו ומתפתח כל הזמן. כשרק פתחנו אנשים ביקשו בעיקר גולדסטאר. היום מתעניינים גם בבירות שלנו", אומר לייפר.

בישראל של סוף 2024, בירה היא כבר מזמן הרבה יותר מאשר מכבי או גינס. כל שתיין ממוצע יודע לגלגל על הלשון מונחים כמו סטאוט ו-IPA ולהבדיל בין בלגית לצ'כית. בשניט/לאוטר/פורטר (למען הנוחות נכניס את הקומפלקס מעכשיו תחת כותרת אחת) לא באים לחנך, רק לעשות לכם שמח בבטן ולא כואב מדי בכיס. איך? על ידי ייצור בירה טרייה במבשלה שבמקום (חמישה סוגים בכל פעם מתוך בך הכל כ-200 סוגי בירה), מבחר גדול של בירות ישראליות ומיובאות למי שמוכן לפתוח את הראש לנושא, תמחור נגיש, אווירת איזי גואינג והמון חמידות מצד כל הנוגעים בדבר.

פריצת הדרך אירעה לפני שלוש שנים בסוקטוברפסט, פסטיבל בירה המוני שמתרחש במקום במקביל לחג סוכות. מה שהחל כאירוע מחתרתי הפך לנהר של אנשים, שבעקבות משחק שהושק השנה נדדו בין הסניפים, החתימו כרטיסייה וגרפו צ'ופרים (וגם כוסות בירה כמובן). בשבעה באוקטובר עסקי הקבוצה נסגרו. כדי לא לעצור את קו הייצור בישול הבירה נמשך, ובעזרת לקוחות שהתגייסו למשימה נשלחו מארזי בירה למפונים. בתוך זמן קצר השותפים התעשתו והחליטו לפתוח במתכונת מצומצמת. "לבר יש חובה להיות פתוח גם ברגעים קשים. בסוף יש מישהו לבד בבית שהוא לקוח והבר הוא המפלט שלו, לפגוש אנשים ולשבת לקשקש על כוס בירה. האורחים חיבקו אותנו ותמכו בנו, וכיום אנחנו כבר במספרים שלפני המלחמה".

קפיצת מדרגה התרחשה כשסניף ג'פניקה כיכר גבעון נסגר. עלון, נוימן ולאופר קפצו על המציאה ופתחו צמוד לשניט את לאוטר, בית לבירות קראפט. בכך תל אביב מדביקה סוף סוף ערים ברחבי העולם שבהן מתקיימת סצנת בירות תוססת. "הלאוטר נולד כשילוב של חנות בירה עם הכי הרבה סוגים שאנחנו יכולים לגעת בהם וחושבים שהם מעניינים ושכדאי לטעום. הגשמנו בו פנטזיה לגעת בהרבה יותר בירות מכפי שאנחנו מסוגלים לייצר. יש סצנת בירות קראפט נהדרת שמגיעה אלינו מכל העולם, ואנחנו חלק קטן ממנה. היא מעניינת, צבעונית וחדשנית, ואלה דברים שאנחנו חווים כל הזמן ורוצים לחלוק עם הקהל".

כדי להרחיב עוד יותר את המנעד ולגעת בעולמות משיקים הוצבו על המדפים יינות טבעיים, מגוון נאה של סאקה, ויסקי ממזקקת מילק אנד האני שמתיישן במקום ("מי שיטעם לאורך החודש יוכל להרגיש אותו מתפתח בחבית"), תזקיקים ממזקקת יוליוס ועוד ועוד. אגף הבירות החמוצות מעניין במיוחד, טרנד למתקדמים בעלי חך מפלדה. אלו בירות שמיוצרות באזור ספציפי בבלגיה בתסיסה טבעית בעזרת שמרי בר, שמייצרים כמות גבוהה של חומצה לקטית. הן נשמרות במקרר בטמפרטורה גבוהה מהמקובל, ובטעימה ראשונה הראש הולך לכל מקום חוץ מאשר לבירה.

עוד תוכלו למצוא כאן "בירות מזוודה" מחתרתיות מחו"ל, ברז cask – בירה טרייה שנמזגת באמצעות משאבה ללא חנקן והיא מוגשת חמה יותר ומוגזת פחות, וברזים צ'כיים מסורתיים בזווית של 90 מעלות. בקיצור, לונה פארק לבירה שמטרתו לפתח סקרנות בקרב הלקוחות. "לאגר צ'כי הוא הפופולרי ביותר בישראל ובעולם כולו, וזוהי אחת הדרכים שנוח להנגיש דרכן מקצועיות וייחודיות. הקצף סמיך והברז נראה שונה ונוצרת סקרנות טבעית, שאנחנו מקווים שתלך ותתפתח, אבל מבלי לשנות ולהוכיח שום דבר לאף אחד. רק להראות עד כמה העולם הזה צבעוני, מעניין וכיפי, ואלה הדברים שגרמו לנו להימשך אליו ולהתאהב בו. בסוף אנחנו מוכרים בירה בכיכר גבעון כבר 15 שנה".

שניט, לאוטר ופורטר אנד סאנס מציעים חוויות בירה שונות ומשלימים זה את זה. פורטר אנד סאנס הוותיק מעט יותר פורמלי, בשעה ששניט ולאוטר יוצרים יחד את מה שלאוטר קורא לו "חצר בירה אורבנית. בילוי זול, פשוט ולא מחייב, אין צורך להזמין מקום ולאף אחד לא אכפת כמה זמן אתה תופס כיסא. אפשר לשבת על בירה וצ'יפס ואין צורך לחכות למלצר. הכל נורא קז'ואל, והאווירה המאפשרת הזאת עושה טוב לאנשים".

במקביל ממשיכים השותפים לחפש את הדבר הבא. הם יצרו תפריט אוכל ב-24 ש"ח ("מנות קטנות שאינן מיועדות להשביע, אבל אם אוכלים שלוש כן יוצאים שבעים והמחיר עדיין סביר. אנחנו מאמינים ברוח התקופה ובכמות אנשים שתפצה בהכנסות"), כמו גם פופ-אפים קולינריים (בסופ"ש שעבר בישל לייפר אוכל פרסי מילדותו) והחלו לייצר בירה בפחיות, שיטת אחסון נכונה יותר מאשר בבקבוק. בין לבין הם מנסים לעשות את את הכי טוב שאפשר ולהדביק את הלקוחות בהתלהבות. "אין לנו סוד, רק הפשטות שבה אפשר לשבת ולשתות בירה טרייה וטובה שמיוצרת במקום. האמנו שזה יכול להביא אנשים, ומרגש לראות את זה קורה".
>> לאוטר, גבעון 5 / שניט, הארבעה 12 / פורטר אנד סאנס, הארבעה 14