סוד הקסם הלילי: מקום קטן. תפריט קטן. מנות קטנות. להיט גדול
השף אבישי בן ארוש, כמעט בלי נסיון קודם, החליט לבשל את האוכל של אמא שלו, במקום שנראה כמו הבית של סבתא שלכם. התוצאה היא לא באמת מסעדה, אבל מקום נהדר לאכול ולשתות בו עם אירוח לבבי ומקצועיות בלתי מתפשרת // עודד קרמר התאהב ב"לה סיטה"
הדבר הכי חשוב לדעת לגבי לה סיטה היא שלמרות שהכתובת של המסעדה היא הכרמל 4, היא לא נמצאת בשוק הכרמל. וזה חשוב פעמיים. גם כי המידע הזה יכול לחסוך מכם לא מעט חיפושים מיותרים (לא משנה איך גיליתי) וגם כי בואו נודה על האמת – אין הרבה מקומות בתל אביב שהם כל כך אטרקטיבים בשעות היום, וכל כך לא נעימים בשעות הלילה כמו אזור השוק ברחוב הכרמל.
לא ברור למה, אבל דווקא הרגעים שבהם מנסים לנקות את השוק הם הרגעים שבהם הג'יפה שלו באמת נחשפת. אולי זה השקט מסביב שגורם לך להסתכל למקומות שאדם לא אמור להסתכל עליהם. אולי מי הג'יף שנקווים בחורים שבאספלט. אבל, כמו שלמדנו מסרטי טבע של דיוויד אטנבורו, גם במקומות עם תנאי מחייה קיצוניים, החיים מוצאים דרך. ובשוק הכרמל בלילה הם מצאו את השוליים.
הלילה הוא הזמן של הרחובות הקטנים שיוצאים מהשוק ובשנה האחרונה מי שמוביל את הטרנד את הם המקומות ששולטים באזור כבר שנים: M25 פתחו את שפוי, בר אוכל מקסים לא רחוק מהמסעדה. פיתה פנדה פתחו חצר יין בשם רומיה. הבסטה הופכים כל ערב את "שווארמה רמב"ם" לשיפודיה משודרגת עם בשרים מעולים ועם מנת תירס ששווה לעמוד חצי שעה בתור בשבילה. לה סיטה, שממוקמת בהמשך רחוב הכרמל מול גן הכובשים, היא הילדה החדשה בשכונה.
השף אבישי בן ארוש, כמעט בלי נסיון קודם, החליט לבשל את האוכל של אמא שלו והעיצוב מסביב מעביר לחלוטין את המסר. כלומר, אחרי שאתה פותח את הדלת. מבחוץ, לרגע, אפשר עוד לטעות ולחשוב שמדובר באיזו חנות מפונפנת אבל ברגע שהעיניים מתרגלות לתאורה, אתה מבין שנכנסת לעולם אחר, או יותר נכון לבית אחר, רחוק מהרעש והלכלוך של הרחוב. ואם השטיחים הרקומים על הרצפה לא גורמים לך להרגיש שאתה בבית של סבתא, כל מה שצריך זה לקפוץ ולראות את הטרנזיסטור בשירותים. זה כבר יעשה את העבודה.
וזה עוד לפני שהגענו לשירות. או ליתר דיוק לאירוח. בהתחלה כל ה"לאבי דאבי" של המלצר הרגיש קצת לוחץ. אבל ככל שנמשך הערב זה לגמרי גדל עליך. ומה שהכי כיף הוא שכל הנעימות הבאמת חביבה הזו לא באה על חשבון מקצועיות בלתי מתפשרת, משליטה בכל מרכיב ומרכיב ועד זיהוי של דברים שהיה בא לנו עליהם אם היינו יודעים שהם אפשריים. יש רגעים שזה לגמרי מרגיש כמו אירוח ביתי במיטבו, למשל כשסלסלת הלחם הגיעה עם לחם של פעם, שלידו מטבוחה נהדרת ופלפלים חריפים מוחמצים שאי אפשר להפסיק לאכול.
שתי המנות הבאות היו גם הן מבוססות לחם, אבל מכיוון אחר. הפן קון טומט אנשובי היה חגיגה של טעמים ומרקמים. יש כאן לחם קלוי, עם עגבניות ואנשובי. קודם כל בואו נוריד את הכובע בפני האיש שחתך את העגבניות בדיוק של כירורג מוח, אבל מעבר לזה, יש כאן ביס קטן ומדויק. זה רך וקשה. זה קר וחם. זה מתוק ומלוח. וזה מפוצץ באוממי. בדיוק הדבר שאתה רוצה ליד היין (עוד המלצה מעולה של המלצר). הברוסקטה עם הטונה המעושנת והאבוקדו הייתה עוד ביס נהדר. מבחינת מרקמים המשחק די מוכר, אבל משהו בשילוב בין האבוקדו לטונה המעושנת שיחרר בחלל הפה איזה קסם שגרם לנו לחייך בלי הפסקה.
מנת פילה הדג בקרם עגבניות הייתה הפתעה כפולה. קודם כל כי הזמנתי מנת דג וזה אף פעם לא צפוי, אבל אפילו יותר חשוב – כי כל המחמאות שהמלצר נתן למנה התגלו כמדוייקות להפליא. שתבינו, העובדה שהדג היה עשוי מושלם (והוא היה), היא לא הדבר הכי גדול במנה. ככה זה שיש לך רוטב כל כך עשיר וקרמי, מהסוג שאתה רק רוצה לבקבק ולקחת איתך הביתה. הרבה אחרי שהדג נגמר עוד ניסינו לדוג כל טיפת רוטב מהצלחת. מזל שהמלצר קלט אותנו, וכמו בבית, פשוט הביא עוד חתיכת לחם לניגוב.
השומר הממולא היה עוד צלחת מוצלחת. השומר עצמו בושל לרכות נעימה שעידנה מאוד את טעמי האניס והשאירה רק הדהוד רחוק שלהם. כל הכיף הזה עטף את אחת מקציצות הבשר היותר מוצלחות שאכלנו בעיר לאחרונה. היא הייתה עסיסית, מלאת טעם וציר העוף שבו הוגשה המנה רק הפך אותה לעשירה עוד יותר.
תבשיל הסיר היומי המשיך את הקו המוצלח של הערב. גם כאן מדובר בברוסקטה, הפעם עם תבשיל לחי ושקדי עגל. ותאמינו לי שהתיאור הזה לא מתחיל לעשות צדק עם המנה הזו. בעיקר כי התבשיל הוא לא פחות מ"וואו". הבשר, שהתבשל שעות בשומן של עצמו קיבל טעם עשיר במיוחד, כל כך מתקתק עד שאפשר היה לחשוב שהוא בושל בחמאה (בדקנו, הוא לא). שקדי העגל והמרקם שלהם היו רק הדובדבן על הקצפת של ביס העושר והאושר הזה.
אגף הקינוחים בתפריט כלל שתי מנות, מה שהפך את הבחירה לקלה במיוחד. צלחת העוגיות הייתה חביבה למדי. היו שם שלוש עוגיות, אחת מהן, די בוודאות, הייתה סיגר רחת לאקום, אחרת הייתה משהו עם מרציפן. השלישית לא השאירה יותר מידי רושם. יכול להיות שזה בגלל שטרין השוקולד בשמן זית היה כל כך הרבה יותר מוצלח. לא כבד מדי, לא מתוק מדי, פשוט מוס שוקולדי טעים שהשמן זית והמלח הגס הקפיצו שתי דרגות למעלה.
לה סיטה היא אולי לא באמת מסעדה אבל היא מקום נהדר לאכול בו. מקום נהדר לבוא ולשתות בו ואז לאכול משהו ליד. זה מקום קטן עם שולחנות קטנים וחצר עישון קטנה. ויש לו תפריט קטן של מנות קטנות. אבל הכל כל טעים והמסביב כל כך נעים, שאין ספק שהוא עומד להיט גדול.
★★★★ 4 כוכבים
לה סיטה, הכרמל 4, שני-חמישי, 17:00-23:00, שישי 11:00-16:00; שבת וראשון סגור; הזמנות כאן
ברוסקטה טונה 34
פן קון טומט אנשובי 25
לברק 55
שומר ממולא 48
ברוסקטה לחי 48
טרין שוקולד 28
צלחת עוגיות 25