נפרדנו כך: לילך רווה אורזת את הכריך הכי סקסי בעיר ועוברת דירה
אחרי שהשותפות סביב "באן מי נונג" המצוינת התפרקה ("הייתה פרידה מורכבת"), לילך רווה החליטה לקחת את הבאן מי הוויאטנמי שלה למקום אחר, גם מטאפורית וגם מעשית. לקראת השתתפותה באירוע "נשים יוצרות", ריאיון עם השפית שאוכלת יותר חריף משאי פעם תוכלו
בשבועות האחרונים השפית לילך רווה טרודה למדי. לדאגה הקולקטיבית של המלחמה והחטופים והעתיד מתווסף אלמנט עסקי-אישי הקשור לבאן מי נונג, הספוט הווייטאנמי שלה – הוא בקרוב עובר דירה. "זו תקופה מאתגרת באופן כללי, ובמיוחד לעסקי המסעדנות, אבל זו גם תקופת עשייה שמזריקה אנרגיה ומפיחה תקווה", היא אומרת, ומוסיפה שהלוקיישן החדש נמצא ברחוב הרכבת הסמוך, ברחבה המשופצת שמול בית המכס. "לקראת דברים חדשים תמיד יש חששות אבל גם אנרגיה מתפרצת. היו אילוצים עם החלל הנוכחי, והרגשנו שהוא קטן מדי מכדי לממש בו תוכניות לעתיד".
>> מחירי הטיסות מופקעים, אז מה דעתכם על בית קפה-בייקרי אוסטרי?
באן מי נונג נפתח לפני קצת יותר משנה כסוג של סופרגרופ קולינרי: רווה וגיא רובננקו (רפאל, אקסטרה ברוט/ מקונג) על הקולינריה, ואנשי האלכוהול יובל סופר ודן קרייצר (ג'ין קלאב סופרים, גסט רום, AKA44) על כל השאר. השמועה על הכריכים הווייטנאמיים הסקסיים התפשטה בעיר ואפילו שגריר וייטנאם בא והחמיא.
אך לאחרונה הכל משתנה, הרביעייה התפרקה ורובננקו פרש. "פרידה היא דבר מורכב, כמו תמיד בזוגיות ובחברות קרובה. הבנו שהגישה שלנו קצת שונה ושאנחנו רואים דברים אחרת", משחזרת רווה. היא מספרת שבחרה להישאר בעסק שקרוב ללבה, ושחופש היצירה החדש ממלא אותה. "אני רוצה לעשות דברים כמו שאני מאמינה בהם, מבלי למצוא פשרות עדינות שלא תמיד עובדות".
איך הדינמיקה עובדת כששאר השותפים גברים?
"כולנו הורים מעורבים, וכשילד חולה ובשעות של ההרדמות ברור שזהו זמן שמוקדש למשפחה, אלא אם קורה משהו דחוף. כמובן שהעסק חשוב, אבל יש המון מקום לבית".
ובבית?
"לשמחתי, אחרי כל כך הרבה שנים במקצוע גברי ותחת עין שיפוטית, יצרנו בן זוגי ואני מערכת שנוחה לנו. בתקופות שאני יכולה ויש צורך אני לוקחת יותר על עצמי, וכך גם הוא. זה לא קל בעיקר כלפי חוץ, מול מעגלים קרובים ורחוקים, ויש הרבה שיפוטיות כלפי הבחירות שאני עושה. הרצון לחזור לעבוד בערב ולהיות פחות נוכחת בבית הוא לגמרי מבחירה, ובכל זאת גורם לאנשים להרים גבה ולתת את משנתם – 'את לא צריכה את זה', 'מה עם הילדים' ו'עד שהגעת למקום שאת עם הילדים בערב בבית'. הכוונה ודאי טובה אבל הערה כזו מחזירה לפטריארכליות חזקה שעדיין קיימת. אני אחרי הרבה שנים של ייסורים עצמיים וריבים מרים עם המשפחה והסביבה, אבל אלו הבחירות שלי ואני שמחה שהילדים רואים את אמא שלהם עושה משהו שהיא אוהבת ובטוחה שהיא טובה בו. יש לכך ערך, גם אם אני לא נמצאת כל ערב כדי להשכיב אותם לישון. אנחנו הדור שמרגיש את המעבר בין חלוקה ברורה מאוד בין תפקיד גברי ונשי למצב של חלוקה שוויונית".
בסוף השבוע הקרוב (7-8.3) לוקחת רווה חלק באירוע "נשים יוצרות", לכבוד יום האישה הבינלאומי. כחלק מנבחרת מרשימה של נשים מתחום הקולינריה (אך לא רק) היא מנצלת את הבמה לפופ אפ שייתן הצצה לתפריט של באן מי נונג במקומו החדש – למשל "כיסן כרית" ממולא פרגית בטיגון עמוק, ומרק וונטון עם כיסוני שרימפס ופרגית. "עדיין אוכל רחוב, אבל אני רוצה להגיע לעולמות נוספים, דמפלינגס שבא לי להכין וספיישלים קצת יותר הרפתקנים".
לדעתך יש עדיין צידוק לאירוע שמוקדש למגדר?
"בדיוק היה לי ויכוח על כך עם גיסתי. סיפרתי לה על 'נשים יוצרות' והיא אמרה בכעס שהיא לא מבינה למה צריך פסטיבל ליום האישה ו'מה היית אומרת אם היה יום הגבר'. אבל כל עוד המאבק קיים ונשים אינן זוכות לייצוג שווה, יש לכך מקום. המון נשים עושות עבודה מדהימה ולא בהכרח דוחפות את עצמן לקדמת הבמה, וצריך לעזור להן".
את מרגישה שחל שינוי בתפיסת נשים שעוסקות בבישול כמקצוע?
"מטבחים רבים עדיין גבריים בצורה אבסולוטית, עם דינמיקה ורטוריקה גברית של קרב ויחד ננצח. עם זאת, חל שינוי גדול לעומת התקופה שבה אני התחלתי את דרכי המקצועית, אישה בודדה בצוות גברי. כיום יש הרבה יותר טבחיות ונשים שמובילות מטבחים ורואים יותר מודלים נשיים שאפשר להזדהות איתם, כמו בביטוי 'את יכולה להיות מה שאת רואה'. כשאני מלמדת בדנון, האחוזים אפילו לא חצי-חצי, אבל יש שינוי. אני מניחה שייקח עוד כמה שנים עד שנרגיש אותו ממש".
"נשים יוצרות", קלמן מגן 3 (שרונה מרקט), חמישי 10:00-22:00 שישי 9:00-15:00