"ב-7.10 הייתי בבית עם המשפחה. התעוררנו לאזעקות ובהתחלה חשבנו שזו טעות. לאט לאט התחלנו להבין את ממדי האסון ובאותו היום נשארנו כל היום בבית בלי לצאת בכלל", מספר איתן ששון, שף רשת גוצ'ה והדיינר איטלו-אמריקנו. לאחר שהתאושש מעט הוא החל לקדם את סגירת שלוש מסעדות הקבוצה, כאשר המזון שנותר בושל ונתרם לחיילים. בתום כמה ימים הוחזרו המסעדות לפעילות במתכונת טייק אוויי ומשלוחים. "במקביל המשכנו לבשל לתרומות לחיילים ומפונים בשיתוף פעולה עם חמ"ל האחים. אני ביסודי אדם אופטימי ומקווה שיהיה טוב בקרוב. בכל מקרה אני חושב שחייבים להחזיר את החטופים כמה שיותר מהר וזה הדבר הכי דחוף כרגע. כל השאר מתגמד לעומת זה".

>> העיר שלהם: טל ואלון בר השתלטו על קפה 51 ומתפשטים צפונה
>> המשקפיים של פוליקר והתפריט הסיני השחור // העיר של דור דטנר

1. בננה ביץ'

אני אוהב את הים ומנסה להגיע אליו לפחות כמה פעמים בשבוע. בבננה ביץ' תמיד יש שם מוזיקה טובה ואווירה רגועה, ובעיקר באמצע השבוע בבוקר זו פשוט חוויה.

2. באן מי נונג

תמיד טעים שם, לא משנה מה לוקחים. הפייבוריט שלי הוא הבון: קערת אטריות אורז ותערובת חסות עם כוסברה, בזיל תאילנדי עם טעם אניסי, נענע, גזר וקולורבי מוחמצים, בוטנים, שאלוט פריך, וחלבון לבחירה – משחק כיפי של חם וקר, בדיוק מה שצריך לקיץ התל-אביבי המהביל.
החשמל 33

3. עזרא גבאי

אני נוהג לעשות את הקניות לסדנאות שלי בשוק לוינסקי בכלל ובחנות של עזרא גבאי בפרט. זוהי החנות האהובה עלי בגלל המגוון, האיכות והיחס של מאיר, אכרם ושאר הצוות נהדר.
נחלת בנימין 101

4. לה מעלה

המקסיקנית הכי טובה בעיר בעיניי וסוג של מסעדת הבית שלנו כמשפחה. אוכל מקסיקני נהדר שעבר התאמה לחיך הישראלי במחירים לא קורעי כיס והמרגריטה ״טקי פאפי״ מושלמת.
שביל המרץ 5

5. קפה שפירא

קפה שפירא הוא הרבה מעבר לבית קפה שכונתי. זה מקום שהוקם מתוך חזון של מקום מפגש לקהילה וליזמות, אירועים ודיאלוג, ואפשר גם ריקודים ומוזיקה. בפעם הראשונה כשהגעתי לשכונה, לפני חמש שנים, תהיתי לגבי ההיתכנות של המקום, אבל עם הזמן הבנתי שזהו המרכז הקהילתי של השכונה שכל הזמן מחדש ומתרענן – משבוע הספר דרך מכירות שכונתיות ועד מסיבת די.ג'יי מדי יום שלישי.
רלב"ג 15

מקום לא אהוב בעיר

עבודות הרכבת הקלה הפכו את אבן גבירול, שהיה מרחובות הדגל של העיר, למקום מאובק ושומם. אין מדרכות, בקושי יש שביל אופניים, הכביש משובש כל הזמן. העסקים ברחוב סובלים וכנראה ימשיכו לסבול עוד כמה שנים טובות והתחלופה גבוהה. אני מבין את חשיבות הפרויקט ומעודד נסיעה בתחבורה ציבורים אבל העיתוי גרוע (למה לא התחילו לפני 30 שנה?), והתזמונים והעיכובים בלתי הגיוניים בעליל (קראתי שמדברים על סיום הקו הירוק רק ב-2030!!).

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסטנד אפ של אלי חביב. אחרי ניסיון על הקווים כמופע חימום של אודי כגן ואסי כהן, אלי חביב כובש את הבמה. מבדיחות על אמא ועד אלוהים – הוא מרענן, חדש, מצחיק ואמיתי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
במעט הזמן הפנוי שיש לי אני דווקא מחפש לברוח מהחדשות ומהאירועים שרודפים אותנו לאורך כל היום. ובשבילי ספרים הם האסקפיזם המושלם. לאחרונה קראתי את "ים השלווה" של אמילי סנט ג'ון מנדל – רומן שנודד בין מקומות, קיומים וזמנים שונים. במרכזו של הרומן, המתרחש לאורך מאות שנים ועל פני מקומות שונים בכדור הארץ ומחוץ לו, עומדות דמויות שונות שהיו כולן עדות, בזמנים ומקומות שונים, להתרחשות מסתורית ובלתי מוסברת אותה מנסה לפענח צעיר מלנכולי.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
נושא החקלאות וייצור המזון המקומי מאד קרוב לליבי. כל מקום שאפשר לעזור בו לחקלאים מקומיים, לקנות תוצרת מקומית ולחזק את החקלאות ותעשיית המזון המקומית הוא מבורך.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לקולגות שלי – המסעדנים והשפים בעיר, שלמרות המצב והקשיים הנלווים לו ממשיכים בימים טרופים אלה להציע למעוניינים בכך מפלט לנשמה (ולבטן). התושבים בעיר הזאת מוכיחים לנו בכל פעם מחדש כמה נכון המשפט של ג'ורג' ברנרד שואו: "אין אהבה כנה יותר מאשר אהבה לאוכל".

מה יהיה?
באמת שאין לי מושג. אני מקווה שיהיה טוב כי כבר היה מספיק רע. מגיע לנו קצת נחת, לא? אין לי מושג איך או מה צריך לקרות כדי שזה יהיה, אבל אני ממש רוצה להאמין שהמצב ישתפר בהקדם ונוכל להרים ראש ולחזור לחייך.

• העיר שלי
• גוצ'ה
• בננה ביץ'
• באן מי
• שוק לוינסקי
• לה מעלה
• קפה שפירא