בלש אמיתי עם חייזרים: לנטרנס היא הסדרה הכי מפתיעה של 2026

תראה מה קניתי ביער הפיות בסנטר! (צילום מסך: HBO max)
תראה מה קניתי ביער הפיות בסנטר! (צילום מסך: HBO max)

תשכחו מהסרט משנת 2011 עם ה-CGI המוגזם. "לנטרנס" של HBO משלבת בין שני שוטרי חלל פגומים לתעלומת רצח בלב אמריקה, ומוכיחה שאפשר לקחת ברצינות גם את הגיבורים המגוחכים ביותר של DC

19 באוגוסט 2026

בשנת 2011, חמש שנים לפני סרט הסולו "דדפול", ריאן ריינולדס גילם את "גרין לנטרן", אחד הגיבורים החזקים והמשמעותיים ביותר בארסנל של DC. כן, אני יודע שזה לא נשמע רציני עם הטבעת והפנס, אבל זה נכון. זה כמובן לא אומר שהסרט היה טוב. למעשה, הוא היה די מזעזע. הסרט היה עמוס ב-CGI, כולל החליפה של ריינולדס, עד שנדמה שהפנים שלו הן הדבר האמיתי היחיד על המסך. לצד האפקטים המזעזעים היה גם סיפור בינוני ולא מעניין, והסרט, מן הסתם, נכשל קשות. אז למה אנחנו מדברים על סרט גיבורי-על נשכח שיצא לפני יותר מעשור? ובכן, כי השבוע עלה ב-HBO Max הפרק הראשון של "לנטרנס", שמתמקדת בשוטרי החלל עונדי הטבעות, והאמת? נהניתי.

"לנטרנס" מתמקדת בשני דורות של גרין לנטרן – האל ג'ורדן וג'ון סטיוארט. הסדרה נפתחת ב-2016, עשור לפני ההווה שלה, כשהאל ג'ורדן הוא גרין לנטרן ותיק ומנוסה, אבל הוא כבר נשחק עם הוותק בתפקיד ובעיקר מאמן את סטיוארט, שמסומן לרשת אותו. השניים נוסעים לנברסקה כדי לפתור תעלומת רצח מוזרה בעקבות "תחושת בטן" של ג'ורדן שמדובר באיום חוצני של חייזרים המתחזים לבני אדם. אבל נדמה שיהיה נבל נוסף בדמות וויליאם מאקון, קאובוי מודרני חובב קונספירציות עם נטייה קלה לגזענות שמוביל מיליציה פרטית.

הליהוקים בסדרה הזאת הם הברקה בפני עצמם. את האל ג'ורדן משחק קייל צ'נדלר, שיש לו פנים של בן אדם ממש נחמד שמייצרות ניגודיות מבדרת לשמוק שהוא הפך להיות. מנגד יש לנו את ארון פייר בתפקיד ג'ון סטיוארט. הוא מחושב, חכם ורוצה כבר לסיים את האימונים אצל ג'ורדן כדי להפוך בעצמו לגרין לנטרן. העניין הוא שלכל כוכב יש רק גרין לנטרן אחד, ולכן סטיוארט צריך לחכות שקודמו בתפקיד יהיה מוכן למסור את התואר, מה שהוא מתעקש לא לעשות. כל זה עטוף באווירה של תוכנית אחרת מהרפרטואר של HBO – "בלש אמיתי".

תדליקו פה אור. "לנטרנים". צילום: יח"צ HBO Max
תדליקו פה אור. "לנטרנים". צילום: יח"צ HBO Max

ההשוואה כמעט בלתי נמנעת. שני בלשים המשמשים כהפכים משלימים מנסים לפענח פשע מוזר בלב ארה"ב, ושילוב הז'אנרים הזה עובד באופן מפתיע, במיוחד כשמדובר באחד מגיבורי-העל היותר מגוחכים של DC. בדרך כלל, כשלוקחים גיבורים שיש להם כוחות מגוחכים, הנטייה היא להגחיך אותם עוד יותר (ע"ע בדיחת ה"אקוומן שוכב עם דגים" שאפילו השתמשו בה ב"פיסמייקר", או איש נקודות הפולקה מ"יחידת המתאבדים"). אבל מסתבר שאם מתייחסים לדמויות ברצינות תהומית, תוך כדי שבונים סיפור בוגר ומעניין עם רקע מספיק חזק שישמש כבסיס פסיכולוגי עבור הדמויות, אפשר ליצור פתיחת סדרה ממש טובה. אבל אני רק שאלה. באמת, שאלה קטנטונת – זה לא קצת חוזר על עצמו?

הנושא של חייזרים שיכולים להתחזות לבני אדם הופיע מספר פעמים בשנים האחרונות. אם מתעלמים לרגע מסרטי "גברים בשחור" ודומיהם, היה את "קפטן מארוול" (2019), שם הגיבורה הכי חזקה ביקום הקולנועי של מארוול פגשה את הסקראלים, חייזרים שמתחזים לבני אדם. הם חזרו גם ב"פלישה סודית" (2023), שם חלקם אפילו קיבלו כוחות של גיבורי-על. עם זאת, מארוול לא היחידים שהציגו את אותו הקונספט. ב"ליגת הצדק" של זאק סניידר (כן, בגרסה שלוקחת ארבע שעות צפייה) יש רגע קטן ולא כל כך משמעותי (כמו רוב הסרט) שבו זה קורה, וזה אפילו חוזר על עצמו בעונה הראשונה של "פיסמייקר", שם הוא נלחם בגזע חייזרי של פרפרים שמשתלטים על גופים אנושיים. אז כן, זה חוזר על עצמו, אבל מה שמפריד את זה ממארוול זה שלשם שינוי מדובר בדמויות אנושיות. הן אפילו מזדיינות, רחמנא ליצלן.

בניגוד ליקום הקולנועי של מארוול, אנחנו מקבלים כאן דמויות שלא מתעסקות רק בהצלת העולם, אלא יש להן חיים משל עצמן – יצרים, פחדים, משפחה, אגו – והן רחוקות מלהיות מושלמות. אם בדרך כלל גיבורי-על נכתבים כדמויות שהצופים רוצים לפגוש, כמו סופרמן או קפטן אמריקה, הפעם מדובר באנשים פגומים, מצולקים ולא מאוד נחמדים. ג'ון סטיוארט, לדוגמה, הוא אדם שאומן במשך שנים למלא אחר פקודות. הוא חייל יותר מאשר גיבור. האל ג'ורדן הוא אדם שהמערכת שברה עד שלא נשאר לו דבר מלבד הטבעת הירוקה. זה הופך אותם לדמויות מעניינות, שמקבלות החלטות לא פשוטות ולא צפויות. אני לא אגזים אם אומר שזאת פתיחת הסדרה הכי מפתיעה של 2026 עד כה.

זה CGI או שאתה שמח לראות אותנו? ריאן ריינולדס ב"גרין לנטרן"
זה CGI או שאתה שמח לראות אותנו? ריאן ריינולדס ב"גרין לנטרן"

הפרק הראשון של "לנטרנס" מצליח להפתיע מכמה סיבות. הוא מאוד רציני ביחס לעובדה שמדובר בשוטרי חלל עם טבעת קסומה, הוא מתחבר באופן אורגני ולא מאולץ ליקום הקולנועי הרחב יותר של DC, והוא מספר סיפור שסופר כבר מספר פעמים (כמה פעמים השורש ס.פ.ר מופיע פה, השם יספור) באופן חדש ומעניין, עם שילוב ז'אנרים מפתיע. הכל תחת הניצוח המבריק של דיימון לינדלוף, כריס מונדי וטום קינג, יוצרי הסדרה, שמשכנעים את הצופה לקחת ברצינות את הגיבורים הכי מגוחכים בארסנל של DC.

הם לא עשו את זה באמצעות טונות של אפקטים ו-CGI כמו ב-2011. למען האמת, ביחס לכותרים אחרים מהז'אנר, יש פה די מעט מזה – פשוט תסריט כתוב היטב וקאסט מושקע ואיכותי. רק אתמול דיברנו על מכבש הלחצים שמופעל על גאן אחרי הכישלון של "סופרגירל", אבל אם כל פרויקט ייראה ככה, לא תהיה לו שום בעיה. רק שייתן ללינדלוף יד חופשית ועוד כמה פרויקטים.