לקראת חצי הגמר ניסינו להבין – מה הקטע עם "נינג'ה ישראל"?

בשנת 2011 עלה בערוץ 10 שעשועון בשם "ווייפאאוט", שעיקרו היה האנשים קופצים על כדורים ומחליקים על מצופים. הוא התבסס על פורמט אמריקאי וכלל מסלול מכשולים ענק עם בריכות מים ומתקנים מצחיקים. כמה שנים קודם, כדי להעביר את הזמן בין משחקי היורו 2008, הופיע באותו הערוץ "ראש בקיר", גרסה ישראלית לשעשועון יפני, שבו המתחרים מנסים לעבור דרך חורים בתוך קירות צבעוניים. שני הפורמטים שודרו למשך מספר עונות בהצלחה מסוימת אבל לא מאוד מרשימה.

פאסט פורווד לעכשיו – סתיו 2018 והתוכנית הכי אהובה בטלוויזיה הישראלית היא "נינג'ה ישראל", תוכנית לפי פורמט יפני, שבה אנשים רצים וקופצים במסלול מכשולים צבעוני ונופלים על הפרצוף. "נינג'ה" עלתה לשידור בקשת 12 בקיץ ובשבת הקרובה (6.10) היא תגיע לחצי הגמר שלה, אחרי למעלה מחודשיים של נתוני צפייה נאים וכיבושים חוזרים של טבלת הרייטינג. כבר בערב הפתיחה שלה היא עקפה ברייטינג את "האח הגדול" של רשת 13 והקרב בין השתיים נותר צמוד ורב תהפוכות, שהסתיים לא פעם בניצחון של "נינג'ה" על "האח".

זוכרים וויפאאוט? (צילום מסך: "וויפאאוט")

ההבדל העיקרי בין "נינג'ה" לקודמותיה בגזרת המצופים הצבעוניים היא הז'אנר – "נינג'ה ישראל" היא שעשועון שמתעקש שהוא בכלל תחרות ספורט. הפרשנים שמלווים את המתחרים במסלול, רותם ישראל וניב רסקין, הגיעו מתחום הספורט, והם מתבלים כל נפילה מצחיקה בהסברים על "חומצות חלב" ו"אחיזה לא נכונה". המתחרים אינם דמויות היתוליות או קבוצות של חברים, אלא בעיקר ספורטאים שענף הספורט המועדף עליהם זוכה להבלטה בצילומים שלפני המסלול. רוב המתחרים לוקחים את האתגר מאוד ברצינות, עם ז'רגון של קואצ'רים, מדברים על "הסיפור שלהם", "הדרך שלהם", "המקום שהם באים ממנו" ולמה דווקא אותם "שום דבר לא יוכל לעצור". מבנה העונה מזכיר ריאליטי, עם "שלב המוקדמות" על תקן אודישנים ארוכים מאוד ואחריו חצאי גמרים וגמר, שיהפכו את המסלול לאפילו יותר קשה ובלתי עביר. אף אחד לא הלך ל"וויפאאוט" כי הוא תמיד חלם לסיים את המסלול בלי להחליק על הרצפה, אבל כאן המתחרים כבר מכירים את הפורמט מגרסתו האמריקאי ומפנטזים על "תואר הנינג'ה הראשון של ישראל" כאילו שהמנצח יזכה למלוך על ממלכת וואקנדה.

עצה טובה. (צילום מסך: נינג'ה ישראל)

התפקיד של אסי עזר ורותם סלע הוא בעצם להיות האחים הדעתנים של מדינה שלמה. גדולים וטובים ממני כבר הזכירו שהצמד הזה נמצא בעודף חשיפה שהיה אמור כבר להמאיס אותם על כל אדם סביר, אבל הם כאן ואין להם הרבה מה לעשות. בזמן שישראל ורסקין מפרשנים את הצד הספורטיבי, אסי ורותם מפרשנים את המועמדים עצמם – מי חתיך ומי מהממת, מי "הפתיע", כלומר היה לא חתיך קלאסי ובכל זאת הצליח, מי לובש בגד מוזר (רמז – כל בגד שהוא לא חולצה ומכנס ספורט הוא מוזר ו"הלם"). מתחרים שמגלים נטיות היפיות תמיד יזכו לקצת זלזול, אבל אם יגיעו מספיק רחוק במסלול יסלחו להם. בכל הנוגע למסלול עצמו אין להם הרבה מה לתרום חוץ מהקאץ' פרייז "ואוווו, איזה באסה".

עוד כתבות שיעניינו אותך:
"האקסית המטורפת" חוזרת: ראיון עם רייצ'ל בלום
אהובה אלפרון תשתתף בעונת ה-VIP של האח הגדול
העיר שלא ישנה נרדמת בשמירה

הדבר הכי מוזר בגרסה הישראלית של נינג'ה היא הדיסוננס בין היותה התוכנית הכי Wholesome בטלוויזיה לבין הנושא שלה. לא, לא ספורט, אנשים שנופלים על הפרצוף. אסור לה בשום שלב ללכת עד הסוף עם הקומיות בסיטואציה, היא הרי חייבת להילקח ברצינות, אבל זו עדיין תוכנית שרואים בשביל לחזות באנשים נופלים ומדי פעם במישהו שכמעט נופל אבל בסוף לא.

פסיכים לגמרי. (צילום מסך: "נינג'ה ישראל")

יש לכל מתחרה צ'אנס אחד בלבד להצליח לפני שהוא עף הביתה. ההקדמה המצולמת מראש היא לפעמים ארוכה יותר מהמסלול עצמו, וקשה לא לצחוק כשמישהו משוויץ במשך דקות ארוכות ביכולותיו העילאיות ואז מחליק מגשר המטבעות בשפריץ ענק. אבל "נינג'ה" זאת תוכנית משפחתית ובמשפחה כמו במשפחה – גם הנפילה הכי מביכה תזכה את הנופל בהפגזה של אהבה ופרגונים מארבעת המנחים-פרשנים. הם אולי יצחקו על בחירות החיים שלך, החברים שלך, הדעות, התזונה והבגדים שלך, אבל כשאתה נכשל ועובר השפלה מול כל חבריך, הם יגידו שדווקא היית מצוין ושהיה לך מלא פוטנציאל.

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד