מדובר באחת התופעות הטלוויזיוניות השכיחות ביותר בשנים האחרונות. ראינו אותה ב"שעת אפס" ו"חוליגנים" של התאגיד, ב"אור ראשון" "ושחר אדום" שהתייחסה ל-7.10, ועכשיו זה מגיע לשיא עם "הבת", שמסתמנת כלהיט הדרמה הגדול של אביב 2026. המשותף לכולן הוא משפט אחד: "מבוסס על סיפור אמיתי".לא תמיד הם יספרו לכם שזה מבוסס על סיפור אמיתי (לפעמים הם גם יספרו ש"כל קשר למציאות מקרי בהחלט", אז אם ראיתם צעירה שנעצרה ברוסיה כי תפסו אצלה חשיש וחשבתם על נעמה יששכר – זו בעיה שלכם), אבל הנראטיב ברור – לקחת אירוע מציאותי מטלטל ומשמעותי, ולהפוך אותו למוצר טלוויזיוני שמושך צופים.אז מה יהיה הסיפור האמיתי הישראלי הבא שלנו שיהפוך לסדרה? יש לנו המלצות.

>> "הבת": כל קשר למציאות מקרי בהחלט? יפה, הצחקתם את פוטין
>> אומרים ישנה: 10 הרגעים הטובים ביותר מהעונה של "ארץ נהדרת"

פרשת הולילנד (שם זמני: "קודש הקודשים")

אחת מפרשיות השחיתות הגדולות בתולדות המדינה, ששלחה ראש ממשלה – אהוד אולמרט – לכלא. מקרה שבו יזמים של פרויקט נדל"ן שאפתני בירושלים העבירו תשלומי שוחד לאולמרט, שהיה אז ראש עיר, כדי שיקדם את הפרויקט המחריד. קלאסי לדרמת פשע/פוליטית נוסח "בית הקלפים", כולל סצנות כוח אדירות, תככים ואינטריגות שיהפכו ללהיט בינג' קלאסי. אולי אפילו אפשר לגייס את קווין ספייסי לשחק את אולמרט. כן, הוא אמנם קונסל, אבל אצלנו אוהבים כאלה. גם את אולמרט היו צריכים לקנסל בבושת פנים, וזה לא ממש הפריע לאולפנים לארח אותו על בסיס די קבוע.

פרשת דודו טופז (שם זמני: "הראשון בבידור")

הסיפור של דודו טופז כבר תועד בעבר בכמה דרכים – כולל בסרט הדוקומנטרי "מלך הרייטינג" של דורון צברי, ובסדרה שהייתה אמורה להיות מופקת על ידי אסף הראל ("דודולנד") עד שהוא בחר בקריירה פוליטית בתל אביב. ועדיין, הנושא הזה גדול ודורש את הסדרה שלו, פשוט כי זה סיפור שאין כמוהו בעולם. על אדם אחד, רב עוצמה וכישרון, שבמשך עשור היה האיש הכי משפיע בישראל וחצי מדינה פתחה טלוויזיה כדי לראות אותו. ויום אחד, כשהוא יירד מכס הכתר, הוא נשבע לנקום בכולם. יש פה פשע, יש פה סמים, יש פה רייטינג, אהבה ושנאה – כל הקוקטייל לסדרה ממכרת, שמזכירה קצת את "הזאב מוול סטריט" וקצת את "מלך הקומדיה" של סקורסזה. ליאור אשכנזי בתפקיד חייו כדמות המעורערת של טופז יהפוך את הסדרה למשהו שלא נשכח. כמו את סיפור חייו של האיש שהיה ונמחק.

מכבי תל אביב של הסבנטיז (שם זמני: "ניצחון מעל הכל")

סיפורו של מיתוס לאומי – אבל גם סיפור ספורטיבי יוצא דופן – על קבוצת כדורסל ישראלית ממגרש קטן ליד קולנוע אוריון, שארבע שנים אחרי קריסת המעמד של צה"ל במלחמת יום כיפור הפכה לגיבורה הישראלית החדשה. "ווינינג טיים" של HBO רק בכחול לבן. מאור שווייצר הוא מיקי ברקוביץ' הצנוע, צחי גראד מבריק בתור רלף קליין האגדי והמחוספס ומייקל לואיס שמפתיע לטובה בתור לו סילבר והשפם, כולל כל הסיפורים המופרעים על אולסי פרי, ארל וויליאמס, הסמים והדוגמניות (כל קשר למציאות למקרי בהחלט! פוס נגענו באדום!), על רקע השנים הכי מטורפות שעברו על מדינת ישראל. יש גם פוטנציאל לעונה שנייה סביב מכבי ת"א של שנות האלפיים, עם שאראס, פארקר ופיני "מוקה" גרשון.

ירדנה נגד עפרה (שם זמני: "גורל אחד")

גם הסיפור הזה כבר תועד, בסרט תיעודי שנקרא "זמרת השנה" ושודר ב"קשת" לפני שמונה שנים (אורי סלעי ביים). אבל יריבות גדולה מהחיים כמו של ירדנה ארזי תבדל"א ועפרה חזה ז"ל – שווה הרבה יותר מדוקו נשכח. זו צריכה להיות סדרת הקאלט של הקיץ – עם מגי אזרזר בתפקיד עפרה חזה הצנועה והמנומסת ויובל שרף בתפקיד ארזי העצומה והדרמטית. דרמה קומית מוזיקלית לוהטת וגרובית על היריבות שקרעה את המעריצות בשנות ה-80' – כולל תפקידי אורח מגניבים לערן זרחוביץ' (בתור גברי מזור של ירדנה) וציון ברוך (בתפקיד בצלאל אלוני). בחייאת רבאק, הקלט כסדרה.

"מחכים למשיח" (שם זמני: "תאונה למדינה")

לאמריקאים יש את "רפסודיה בוהמית", הסרט הגדול והפנטסטי שתיעד את סיפורה של "קווין". לנו יש אלבום מופת אחר שראוי לאותו הכבוד. מדובר באלבום הכי מצליח של שלום חנוך עד עצם היום הזה, אלבום שהוא גם ביטוי לתקופה מאובקת, מיוזעת, מלאת חששות וחרדות. 1985 היתה שנה כואבת במיוחד לישראליות – כזו שבה כוחות צה"ל טבעו בבוץ הלבנוני (עד שבא שמעון פרס) והאינפלציה הרקיעה שחקים ובתוך כל זה, שלום חנוך – הבן היפה של המוזיקה העברית המנומסת (מלהקת הנח"ל ועד "השלושרים"), מתחיל לגדל זיפים ולכעוס. מאור כהן מגלם את שלום (כפי שעשה בעבר גם ב"ארץ נהדרת") בסיפורו של אלבום ושל קיץ גיהנומי שעבר על המדינה כסימן לבאות.

רצח אמיל גרינצווייג (שם זמני: "הרימון")

הרפרנס הפעם הוא, כמובן, "הנערים" – אותה סדרה כואבת ומדממת על הקיץ של 2014, ורצח מוחמד אבו ח'דיר. אולי הפעם גם שווה להתקשר לטריו שהפיק אותה אז – חגי לוי, תאופיק אבו וואיל ויוסף סידר – כדי ללכת קצת יותר אחורה, לפברואר 1983, לתקופה שבה הרחובות בערו ממחאה נגד מלחמת השולל בלבנון. יש בסיפור הזה הכל – קצת פשע אמיתי על יונה אברושמי שמחליט להתנקש בחייו של פעיל שלום מהצד השני; אבל בעיקר סדרה תקופתית על מחיר השנאה וסימון הבוגדים. זו לא רק סדרה שיכולה להיות טובה, זו סדרה שחשוב שתהיה על המסך – בטח בהקשר העכשווי, שבו שוב מסמנים בוגדים כדי לחפות על מלחמה שאין לה תכלית.

במרכז התמונה בחולצה הבהירה, אמיל גרינצוויג ז"ל (צילום: ורדי כהנא)

אייבי נתן (שם זמני: "האיש הבודד")

הרבה שירים נכתבו על אייבי נתן ז"ל לאורך חייו – וכולם יכולים לככב בסדרה האופטימית והסוערת הזו. על איש אחד שחלם רחוק, בניגוד לחוק הישראלי שאז אסר על "מגע עם סוכן זר", וחצה רוביקון של עם שלם. טייס חיל האוויר שהמריא למצרים כדי להוביל את הדרך – אחר כך – גם לפוליטיקאים שיביאו את השלום הראשון. ליאור רז בתפקיד חייו, של אדם שהלך נגד כל המוסכמות והפך לסמל השלום האולטימטיבי, תוך כדי שהוא מנהל בתי קפה וברים בוהמיינים ובעיקר הבהיר כמה קשה לעשות שלום – אבל כמה, בדיעבד, זה מתגמל.

טרנטינו בישראל (שם זמני: "קאתול")

נשחרר קצת? כי הסיפור של קוונטין טרנטינו ותל אביב הוא אחד מסיפורי האהבה הכי משונים שקיימים. הבמאי הגדול של דורנו מצא את עצמו, איכשהו, חי בישראל באחת התקופות המשוגעות שעברו עליה (וברוך השם, היו). דרך התאהבות בדניאלה פיק הוא מוצא את עצמו בתוך סביבה שכל כך מנותקת מהוליווד שממנה הגיע – לא בטרקלינים ולא במסיבות הקוקטייל, אלא בבית קפה חמוד בכיכר מילאנו. זה המקום שממנו מתחילה הקומדיה – גורי אלפי חוזר למשחק בתפקיד קוונטין והרפתקאותיו בארץ חמה ואלימה מדי. תנו פסקול של האחיות פיק ויש לנו להיט טלוויזיוני בלתי נתפס.

פרשת דניאל מעוז (שם זמני: "איך לרצוח את ההורים שלך")

אחד מסיפורי הפשע המדהימים והנוראים שהיו כאן. סיפור הרצח בתוך משפחת מעוז הירושלמית, שבו הבן דניאל רצח את הוריו – תוך כדי שטווה את העלילה ה"מושלמת", שבמסגרתה החל בהכחשה גורפת וסיים במאסר עולם. סיפור על רוע בלתי נתפס, על משפט ארוך שחווה אינספור פיתולים ועל אדם אחד שהמציאות לקחה אותו לקצה הכי אפל של האנושות. אפשר רק לדמיין את איתי זבולון עושה מטעמים מהדמות המרושעת והמתוחכמת של מעוז, בסיפור שלא קל לעיכול, אבל כנראה יהפוך למותחן/אימה הכי טוב שחווינו כסדרת טלוויזיה.

פרשת הקטינות (שם זמני: "קל מדי")

כבר ראינו לא מעט יצירות טובות ששמו במוקד את תרבות האונס ("שש פעמים" המצמררת עולה בדמיון), אבל כאן זו דוגמא מהחיים, וכזו שנוכחת בחיים של לא מעטים מאיתנו. הרגע שבו שני כוכבי כדורגל ישראלים, עומר אצילי ודור מיכה, מנהלים מערכת יחסים מינית עם שתי קטינות הוא מקרה שבו שני שחקנים שנגעו בתהילה היו נואשים לנצל את כל מה שכסף גדול ופרסום יכולים להחביא – את האכזריות, ואת השתן שעולה לראש, ואת הבושה שנעלמה. בדרך, זה גם מספר את שערוריית הכדורגל הישראלי הכי גדולה שהייתה כאן (כן, יותר מנערות הליווי) – כזה ששינה את הענף שנים קדימה.

פרשת הקלטת הלוהטת 2 (שם זמני: "ג'ורה")

"פאם וטומי", גרסת הלבנט, מתייחס לפרשה קצת נשכחת. ביוני 2004 נחשף סיפור על קלטת לוהטת בישראל של זוג שחקנים ידוע (עד היום שמם לא נחשף) שהקליט את עצמו במצבים אינטימיים. אלא שהמצלמה הדיגיטלית שבה הוקלט האקט נגנבה אחרי שהבית של הזוג נפרץ, וצהובון מתחיל בשם "ג'ורה" (ככה באמת קראו לו) הצליח לשים את היד על המסמך המזעזע. האמת היא שכאן הדוגמא של "פאם וטומי" קצת מתנתקת: הקלטת הזאת מעולם לא נחשפה, ואנחנו לא יודעים מי הזוג המדובר (כנראה שגם לעולם לא נדע). מצד שני, הרי סיפרו לנו ש"כל קשר למציאות מקרי בהחלט", לא? אז יאללה. רוצו על זה.

• המסך
• סדרות ישראליות