אני שונא: אספנו את כל הרגעים הכי מביכים של "שנות הירח"

מהקריינות המייאשת דרך הפיאות מערערות הנפש ועד לנטייה בלתי נסבלת להזכיר לנו שזה הניינטיז. עכשיו כשברור לכולם שהסדרה של אביב גפן על חייו היא קאלט מיידי - ולא בהכרח הצד הטוב של המילה - אפשר להעמיק לקרינג' וליהנות מרגעי המבוכה היפים ביותר בצמד הפרקים הראשונים
הטקסט התפרסם במקור באתר "הספוילר", אתר טלוויזיה מבית "טיים אאוט". תראו תראו
הפרק השישי
1. "אתם קוצים ואני שושנה"
כנראה שבשלב מסוים לאביב נמאס מלהמציא דימויים אז הוא פשוט הלך על הדבר הראשון שקפץ לו לראש, שזה כמובן איך לא, צ'יקו ודיקו.

2. המאבטח הכי ליכודניק שאי פעם לוכדניק
כמה קלישאות היה לנו פה? מזרחי – צ'ק. שונא סמולנים – צ'ק. נודניק – צ'ק. טיפל'ה הומופוב – צ'ק. אם הוא רק היה מלטף מעטפת כסף היה לנו בינגו.

3. ההתפתלות על הבמה
ברור לנו שזה באמת משהו שאביב גפן באמת היה עושה על הבמה, אבל כשזה בצילום אינטימי שכזה זה פשוט נראה כמו לידה של עגל מאופר.

4. אזהרת אפילפסיה
מה זה המועדון המוזר הזה שמואר כאילו היה חצר בית כלא?

5. הפנקס רושמת
איזה מזל שהפרמדיק באמבולנס מחוץ להופעה יכול לרשום קודאין ככה סתם על הדרך. אני בטוח שזה לא יוביל לשום החלטה גורלית שתתגלה בהמשך כרגע מפתח.

6.סוף סוף, קצת מודעות עצמית
וכל מה שהיה צריך בשבילה זה לזייף שני תקליטים ולהמתין שישה פרקים ואז שזה יעלם בן רגע.

7. מוניקה מי?
אביב שומע במקרה את המוניקה סקס מנגנים בחדר ההקלטות השני את הלהיט הכי גדול שלהם, שתוך כדי הקלטה ממש נשמע כאילו הוא מנוגן מהדיסק עצמו, כולל מיקס, הפלא ופלא.

8. סוף סוף, קצת מודעות עצמית, טייק 2
אה, בעצם לא, הוא מדבר על התהילה. חשבנו לרגע שהוא מדבר על הסדרה הזו.

9. הוא אמר את זה! הוא באמת אמר את זה!
השראה לביצוע: כל שחקני הג'וקר לדורותיהם. ואולי קצת דני דה ויטו כפינגווין.

10. דרקולה חוזר
אם בסיום השוט הזה היה נסגר עליו המכסה באיטיות והסדרה היתה מסתיימת היינו קמים מהספה למחוא כפיים מרוב הקלה.

הפרק החמישי
1. הקדוש המעונה
כל הסדרה הזו נועדה כדי שנסבול, מזוכיסטים שכמותנו.

2. הבלדה על ג'ון ויוקו
כן, הבנו אביב. אתה ג'ון לנון והיא יוקו אונו. לא צריך להכות את הדימוי הזה עם פרופס ולחנוק אותו עם שרשרת סמל השלום.

3. אביב מדבר על הקהל כמו הממ..
כלומר, ברור לנו שהוא לא התכוון לזה, אבל זה נשמע ממש כמו תיאור של… הממ עזוב, לא משנה. שיחררנו.

4. דובי דאונר
מחכים מאוד לסצינה שבו אילנה תגיד לאביב שהיא אוהבת אותו והוא יגיד לה "מה היא אהבה? בובה אל תפגעי בי, אל תפגעי בי, לא עוד".

5. ובנתיים, בגזרת נירו לוי
בפרקים הקודמים של "שאלות ברומו של עולם": מה זה הפרצוף הזה? מה זווית ההטיה המדויקת של הראש שלו? וכמובן, השאלה החשובה באמת: כשהוא מפסיק לשתות זה עושה אותו יותר יתום?

6. הומו מלוכלך. לא כקללה, זה ליטרלי הומו מלוכלך
מלוכלך ביותר מדי איפור והפיאה הכי מוזרה שראינו מאז הפרק הראשון. חוץ מזה, מי כתב את הדיאלוג שלו, חנה רובינא?

7. סוף סוף מתחרה ראוי לנירו "הפנים" לוי
מי ידע שפרצוף שירה יכול להיראות בול כמו פרצוף של אורגזמה מחירבון טוב?

8. מעודן, ממש מעודן
שני גברים עומדים בפינת המועדון ומחפצנים את האמאמא של האיגי וקסמן, רק שכל זה מתרחש בראשו של אביב גפן בן ה-50. תנו לזה לשקוע לרגע. ועכשיו לכו להתקלח מהמבוכה.

9. שיש של נאיביות
הוא אמר, במילותיו, בהקלטה, לסדרה שכאן כדי להישאר, את הדימוי "שיש של נאיביות". שיש. כמו זה שבמטבח. של נאיביות. שיש של נאיביות. מוקלט. במילותיו. הוא אמר.

10. אה הבנתי, כי זה ההיפך מהירח
תרגיל כתיבה שנה א' של דרורה בן יופת, בת 64 מרמת הבקעה – השלימו את המשפט הבא בכמה שיותר דרכים: "ההצלחה היא כמו השמש…". הגשה עד יום ראשון, מאחרים לא יקבלו החזר כספי.

הפרק הרביעי
1. הלוואי שהייתי עמוק כמו שאני יומרני
מי ידע שמראיינות של מעריב לנוער היו כלבות קרות שרק מנסות להשיג את הסקופ?

2. הפרצוף הזה של נירו לוי
כאילו… פשוט תסתכלו עליו!

3. אפילו אדיפוס נבוך
הפתיח לסרט הפורנו המקרינג' בתולדות העולם.

4. אני? אני ממחלקת האקספוזיציה
ראוי לציין שהשאלה שחיים שמש נשאל כאן היא "מי אתה ואיפה אנחנו?", אבל הוא מתעקש לציין שזה 1992. היי, רגע – בפתיחת הפרק הקודם הוא אמר "יש לי הרגשה ש-1992 הולכת להיות השנה שלנו". האם חיים שמש תמיד מחויב לציין את השנה בכל פעם שהוא פותח את הפה? שמישהו בבקשה יתקשר לשאול אותו "מי אתה ואיפה אנחנו?".

5. הבחור הזה ש… לא? לא.
מה? מה היה התפקיד של הסצינה הזו? לגרום לשירה של אביב להישמע פחות מעצבנת ביחס אליו?

6. חוטף מכות מערסים כי ניינטיז, טייק 2
ראיתי מזרחים כתובים פחות גזעני בשנות ה-80, הסדרה והעשור.

7. אביב מקנא במקרר
האם יש עוד מכשירים חשמליים שאביב גפן מקנא בהם? האם הוא חולם להיות מואר כמו מנורה מאיקאה? ללחוץ כמו טוסטר משולשים? מה הוא מרגיש כלפי רדיאטור?

8. עצה אימהית
אני ממש מקווה שאביב לא מתכנן להושיב את ילדיו לשיחה בעוד כמה שנים כדי להגיד להם "אתם יודעים מה אמא תמיד אמרה לי…".

9. מה יש לא להבין בקעקועים?
לא, אבל בכל הנוגע למקררים הוא פתאום הלוחש לפריג'ידרים.

10. לא גנבת את זה משיר של משינה?
חוץ מזה, הכמיה בין "אביב" ל-"אילנה" מרגישה מאוד "טבעית".

הפרק השלישי
1. למקרה ושכחתם
מי קורא לדוד שלו בשם המלא שלו? ועוד כשאפשר לקרוא לו דוד משה?! רק אדם שיקנה לבן שלו אקווריום וימלא אותו בקופסאות טונה כי הוא ממש מחויב להפוך התעללות בילד למצחיקה.

2. מלך האדג'לורד
כל מה שהסדרה הזו עושה זה ליטרלי לרכך לאביב גפן את החיים עם תאורה יפה וסינת'יסייזרים.

3. איפה הילד?
הממ לאן נעלם הילד? מה עשית עם הילד אביב? מה לעזאזל עשית עם הילד?!

4. שיר בשקל
לא רק שהוא משתמש בטריק ה"לשלם לך בשיר" שאף פעם לא עובד, ולא רק שזה עבד, הוא גם שילם עם השיר הבא: "אני שונא את השמש ואור הירח חברת תאורה מסריחה, אם לא היה מוות, הייתי מתאבד בקפיצה. ירייה". לדעתי אתה חייב לה עכשיו שני בקבוק וויסקי.

5. זה הבן של התאורן מ"פורטרט"
ומה שמביך הוא שזה השחקן הכי טוב בסדרה. שמישהו יעשה עליו ספין-אוף.

6. מאור כהן חושב שהוא עדיין בארץ נהדרת
ופייר, זה עובר יתר טוב מרוב התפקידים הדרמטיים שבסדרה.

7. משחק המילים על נוער שוליים
זה הכי טוב שיכלת למצוא אביב? מה עם "אבל הוא היה מיקיאגי, ואני נשארתי מיקי מאוס". על לא דבר, שלח את צ'ק בדואר.

8. קוק גם בערב זה חרא של הרגל
מילא להציג את מיכה שטרית כג'אנקי, אבל מה הוא עשה שמגיע לו לדבר בדימויים מחורבנים שאביב כותב?

9. לא, שירים זה ממש לא כמו קונפטי
וככל שאתה מסביר על תותחי כאב , השירים אפילו פחות כמו קונפטי.

10.הנה הילד
אהה, זה מה שקרה עם הילד וזה למה אביב גפן כותב כמו שהוא כותב – פגיעת ראש חמורה בילדות.

הפרק השני
1. האודישן!
אם במקרה לא ידעתם, העובדה שאביב הוא בן של יהונתן לא עזרה לו. היא ממש לא עזרה לו. הנה, תראו, אפילו הבוחנים הרעים ללהקות הצבאיות חשבו שזה לא עזר לו. אה, ואביב, למקרה וזכרונך מטעה אותך – לא הגיוני שדנה ברגר נבחנה שניה לפניך. היא גדולה ממך ב-3 שנים.

2. הבטחה מאסי זה כמו…
דווקא די חיבבנו את ליאור דיין בתור אביו אסי, שמעבר לקוריוז אשכרה סיפק תצוגת משחק טובה, אבל אז מגיע שוב קולו המהורהר של אביב גפן עצמו, שמספק Voice over מחריד לאורך הפרקים, עם הציטוט הכי טוב של הסדרה: "לקבל הבטחה מאסי זה כמו לקבל טיפ על זוגיות מדארת' ויידר". כלומר… מה? מה?!

3. פיצול המסך הזה
כאילו… למה? הם שוכבים על אותה המיטה. גם ככה רואים את שניהם בפריים. זה מגדיל את אביב בערך ב-5% ביחס לפריים הנוכחי, ובכנות, הגם יותר יפה. מה הערך בבחירה הזו? מה היא מנסה להעביר? האם זו אחת מהתעויוט?

4. שמעת על הדבר החדש הזה, האינטרווב?
לפי סיפורו של אביב, זה 1990. דיוק היסטורי לא באמת חשוב לנו עד כדי כך, אבל בחייייייךךךךךךךך.

5. חוטף מכות מערסים כי ניינטיז
גם אם נתעלם מהסאבטקסט הגזעני (איפה קפטן סאבטקסט כשצריך אותו?) של ריב עם "ערס" שהוא כמובן גם חייל גולני חמום מוח ששונא את הרעש הזה (של להקת נירוונה, אבל בטח לא שמעתם עליהם), זו פשוט סצינה מגוכחת בכל רמה.

6. נורית גפן מצחקקת כאילו הוא מתה מבפנים
טוב, כשהיא צריכה להגיב למשפט כמו "עיתון זה לא לוח הודעות. זה לוח דעות" אפשר להבין את המבט המת.

7. אביב ממש, אבל ממש רצה להתגייס
ההיפוך הממלכתי של אביב ידוע לכולם, אבל האופן שבו הוא מדגיש לא פעם ולא פעמיים שהוא ממש רצה להתגייס לצבא, אבל הצבא לא רצה אותו, מרגיש כמו ניסיון לשיכתוב ההיסטוריה שלו, שזה בעצם כל מה ש"שנות הירח" עושה.

8. קלישאה #456: שפורפרת טלפון נופלת בסלואו מושן
אנחנו מבינים את הצורך להדגיש את הדרמטיות של הרגע בו קיבל אביב את הבשורה על מותו של חברו ניר, אבל אולי היה אפשר לעשות זאת באופן שלא מרגיש כאילו נלקח מתוך "המחברת הסגורה".

9. הטוסט
אביב גפן חושב על כל הדברים שהוא לא יזכה לעשות שוב עם ניר, וכל מה שהוא מצליח להעלות בראשו זה טוסט עם גבינה צהובה?

10. אביב תכיר, כימיקלים
מילא המחווה העצלנית ל"ד"ר סטריינג'לאב", עם זה אנחנו עוד יכולים להתמודד, אבל למה להשתמש בסטוק-וידאו של כדורים נופלים? ועוד כזה מכוער?

הפרק הראשון
1. שיר בעיפרון
מבלי לבזבז אפילו שניה אחת, השוט הראשון בסדרה הוא עיפרון שחודר דרך חור קלטת שמע עם הכיתוב "החברים של נטאשה", כדי שחס וחלילה לא תפספסו שהסדרה מתרחשת בניינטיז. "הילדים של היום לא יבינו את הקשר בין שני החפצים האלה", אה?

2. חמי רודנר הוא שמוק
זה כמובן לא קשור בשום צורה לרודנר האמיתי, אלא רק לדמותו הבדיונית כפי שהסתתרה בזיכרון של גפן. מה שכן, לפחות נשאר לנו הציטוט הנפלא "קלידים עושים הכול מתוק. מעדיף את הרוק שלי מר". אווו מי זה הקשוח הזה.

3. הדימוי המוזר עם הדג
זה דימוי לשיר. השיר הוא הדג. אתה רוצה שהדג שלך יחיה. אתה שופך אותו לירקון וזה, כך מסתבר, כמו לעבוד על שיר משלך בלהקה.

4. מכירים את מוני? מה זאת אומרת איזה מוני?
אם תורידו את כל הניימדרופינג בסדרה אז תישארו עם מערכון.

>> עוד סדרות שמבוססות על סיפור אמיתי מהתקופה האחרונה
5. נירו לוי הוא: יהונתן גפן
למרות שלא נכחיש שיש דמיון פיזי מסוים, נירו לוי הוא לא באמת שיחוק בליהוק. למה? מהרבה סיבות. הראשונה היא שהוא לא יודע לשחק, אבל העיקרית בהן היא…

6. איך שנירו לוי אומר כיבוש
תעמידו פניי מופתעים, הוא אומר את זה לא מעט.

7. הימני הכועס הגנרי
כי לא רק שמאלנים צריכים לסבול מייצוג סטריאוטיפי בסדרה.

8. התקליטים המדברים
אביב מעשן "חשיש" ומדמיין שיחה טרחנית על הביטלס בין התקליטים של מלקום האריס ורוב גרין (שניהם אומנים שלא קיימים, אגב). אה, אז ככה זה מרגיש להיות.. איך קוראים לזה… "מאסטול"?

9. הפיאה האיומה הזאת
בטח מישהו ממחלקת ההלבשה אמר לעצמו "גם ככה הכל חשוך, לא ישימו לב". ובכן…

10. גיבור העל החדש: "קפטן סאבטקסט"
יכול להגיד מה הדמויות מרגישות במהירות של קליע ולקפוץ את הכריש בזינוק אחד!

"שנות הירח" של HOT משודר בימי חמישי בשעה 20:15 (פרק ראשון ביוטיוב)
רוצים עוד תוכן על טלוויזיה? בואו לאתר הטלוויזיה שלנו, "הספוילר", ותראו תראו