מילואימניקים בדראג: "מגויסות" מעבד את המלחמה בדרך אחרת לגמרי

אחרי למילאוים. טקילה קוסטר במדים. מתוך "מגויסות". צילום: דור נעים
אחרי למילאוים. טקילה קוסטר במדים. מתוך "מגויסות". צילום: דור נעים

בין כל הקפה השחור וה"אחויה", יש כמה מילואמניקים שמעדיפים לעלות על הנש, ולהשתתף במופע דראג כחול לבן עם נצנצים. ישבנו עם היוצרות רוני דה פיצ'וטו וטקילה קוסטר (דניאל ליכטשיין) לשיחה על הפער שבין המדים לפיאות. העיקר השפם עוד שם

13 באוקטובר 2024

כשרואים מלכות דראג על מדים, מן הסתם המחשבה הראשונה שעולה בראש היא שמופע סאטירי עומד לפנינו. זה לפחות מה שהייתי בטוח שאקבל כשראיתי את פוסטר המופע "מגויסות". רק כשישבתי לשוחח עם טקילה קוסטר (ומחוץ לדראג, דניאל ליכטשיין) והבימאית רוני דה פיצ'וטו גיליתי שמדובר במופע מסוג שונה לחלוטין – לא סאטירה נוקבת, אלא קאסט של מלכות דראג שמנסות להוציא אתכם קצת מהדרמה, אבל גם להתמודד איתה בו זמנית.

>> הגידו כן לזקן: 20 הסדרות הכי טובות שחייבים לראות עכשיו

ליכטשיין ודה פיצ'וטו למדו יחדיו בסמינר הקיבוצים – הראשון למד עיצוב במה ותלבושות, השנייה בימוי והוראת תיאטרון – שם גם הכרתי את הבימאית, שמאז סיום לימדויה הספיקה להעלות את "אקווס" בתיאטרון הסמטה, להפיק את המחזמר "ויראלי" בתמונע ולעבוד על הצגה נוספת בצוותא, "כי עודני מאמין בך" מאת עמוס קינן, שתעלה ממש בקרוב. ליכטשיין גם עובר בין פרויקטים, בין אם מדובר בעיצוב במה ובין אם בהופעות של טקילה – אבל בשבעה באוקטובר הוא התגייס למילואים, ובמשך שלושה חודשים עלה על מדים במקום על הדראג. עד שמשהו השתנה.

מה השתנה הלילה הזה. טקילה קוסטר. צילום: איתן טל
מה השתנה הלילה הזה. טקילה קוסטר. צילום: איתן טל

"הרגשתי שמשהו מבעבע בי", מספר ליכטשיין. "הדבר הראשון שעלה לי לראש זה לעשות צילומים שלי – טקילה – עם המדים שלי – דניאל. עם הבלונד, האיפור והכל, ושפם המילואים. זאת הייתה הקריצה שלי לאנשי המילואים, שידעו שאני נמצא איתם ואנחנו כאן". המופע שנוצר מכך כולל אך ורק מופיעי דראג שמשרתים במילואים כתומכי לחימה – ברנדי ג'ין, פטרישה לי ובן זכריה, וכמובן טקילה קוסטר בראש. "כל הדמויות וכל המופע זה חוויות שלי, דברים שעברתי. אז מעניין לראות איך מלבישים חוויה של מישהו אחר על מלכה שמגיעה עם אופי משלה".

מילואימניק שעושה דראג. איך היו התגובות משני העולמות הרחוקים האלו?
"קיבלתי דיסוננס שונה משתי קבוצות שונות, אבל בין לבין יש לי את התמיכה של בעלי, וגם של אמא שלי, שנמצאים שם כדי לעזור לי. גם להתמודד, גם להכיל, גם להיות חלק מאד פעיל".

מה זאת אומרת חלק מאד פעיל?
"בהתחלה (אמא שלי) לא ידעה איך לקבל את זה שאני יוצא מהארון, ומה יגידו. וכשהתחלתי לעשות דראג אז בכלל. עכשיו היא תמיד שורה ראשונה, ואם היא לא שורה ראשונה היא כועסת עליי".

מלכות דראג על מדים זאת פרובוקציה?
דה פיצ'וטו: "ההפך. מה שהכי דיבר אליי זה שזה לא מנסה לתקוע לאנשים אצבע בעין".
ליכטשיין: "התגובות למופע, במיוחד בפרסומים המקדימים, היו מאד מאתגרות. ובאמת אני שם לב שככל שאנחנו מתקרבים לאירוע והחשיפה גדלה, ויש יותר עניין, אז התגובות הופכות להיות יותר אלימות ויותר בוטות. צריך לנשום עמוק, ולבחור להגיב רגע רגוע ובצורה מכובדת. פלוס לינק למטה, של אם בא לכם לראות בעצמכם עד המופע".

לא כאן אומרים לכם. לינק למטה. פוסטר המופע "מגויסות"
לא כאן אומרים לכם. לינק למטה. פוסטר המופע "מגויסות"

ובכל זאת, ישראל 2024 פחות סבלנית למה שלא במיינסטרים, כך שגם אנשי ונשות המופע מבינות שיש פה משהו נפיץ שעשוי לגרום לאנשים צרי אופקים חוסר נוחות מסוים. "אם זאת התוצאה, אני באמת מקווה שהם יוכלו להגיע להופעה ולהבין למה זה גרם להם להרגיש לא נוח מלכתחילה", אומרת דה פיצ'וטו. "כי דראג זה פאן. מלחמה זה חרא. אני חושבת שמה שיפה ושונה במופע הזה, הוא שזה מופע שמזמין הסתכלות על המלחמה מנקודת מבט מכבדת שלא באה להתריס. הסתכלות על החוויה האנושית שבתוכה. יכול להיות שלאנשים תהיה חוויה אחרת מזה, זה ממש בסדר, כי גם יש רגעים שבהם אפשר להרגיש את הדיסוננס בין המציאות של המלחמה למציאות של המופע". 

ליכטשיין: "הכל מהול בכאב. זה כאב אמיתי שלנו, אי אפשר להתעלם מהמצב. יש קטע במופע שמתייחס למשמעות של הכאב הזה אצלנו, ואנחנו כל הזמן מדברים על זה שהלוואי שביום של המופע נוכל להגיד שהחטופים חזרו. ככל שהזמן עובר זה נהיה יותר קשה. לא סתם פרסמנו הזמנה פתוחה למשפחות החטופים, מי שרוצה – הכרטיס עלינו".

מה המופע הזה עבוכן?
דה פיצ'וטו: "אסקפיזם בשעת מלחמה על מלחמה, זה המשפט שלי. ואני מקווה שזה יצליח להגיע לקהל לא רגיל, לא בתיאטרון ולא בדראג. לקהל הרחב".
ליכטשיין: "אנחנו מייצרים כאן קהילה תומכת, עוזרת ובוטחת. אני בעיקר מקווה שזה יביא לאנשים קצת נחת. אני רואה את ההשפעה על האנשים, הטלוויזיה כל הזמן מטפטפת ונותנת והכל בלופים, וזה דברים נכונים ואמיתיים, אבל אם לא תעשה את ההפסקה ותזוז טיפה הצידה תישאב לתוך לופ שרק יוריד אותך יותר למטה. ובאמת בקורונה אנשים יותר התנתקו והתרחקו, ובמלחמה משהו מתחבר מחדש. הקצוות חוזרים אחד לשני. לא הכל מושלם, הכל הרבה יותר מורכב ממה שאנחנו רוצים ובו זמנית זה מאד פשוט".

מה טקילה הייתה אומרת על כל הסיפור הזה?
טקילה: "בואו למילואים! בואו פשוט בואו. ככה זה עובד. שום דבר שאגיד לא באמת יוכל לתאר נכון, גם כי שוב אני פחות אובייקטיבית – אבל באמת בואו, תראו לבד. אולי תתחברו לזה, אולי זה ידליק לכם משהו. אולי-אולי-אולי אפילו תהנו".
מגויסות, 15.10, זאפה מידטאון תל אביב. לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים