תל אביב צנחה מפסגת מדד הגאווה ברשויות המקומיות למקום החמישי

המדד נערך מדי שנה מטעם האגודה למען הלהט"ב בישראל ובוחן את הרשויות השונות על מידת הההשקעה שלהן בקהילה. לצערנו תל אביב ירדה חמישה מקומות אחרי שהיינו בראש המדד, ובהחלט יש מה לעשות כדי לחזור להוביל אותו בגאווה
רגע לפני חודש הגאווה, גם השנה האגודה למען הלהט"ב בישראל מפרסמת את מדד הגאווה ברשויות המקומיות, אך יש לנו חדשות רעות: תל אביב, לא נעים להגיד את זה, אבל… התדרדרת. תל אביב מדורגת רק במקום החמישי במדד, אחרי גבעתיים (שתפסה את הבכורה), רמת גן, ראשון לציון וכפר סבא – וזאת אחרי שבשנה שעברה תפסנו את המקום הראשון. שלא יהיו טעויות, גם מקום חמישי מתוך 71 הרשויות שנמדדו זה מכובד, אבל בתור העיר שמתיימרת להיות בירת הלהטב"ק הישראלית – שלא לדבר על בירת להטב"ק בינלאומית – אנחנו מצפים לא להיות מדורגים מתחת לכפר סבא, עם כל הכבוד.

המדד הגאה ברשויות המקומיות החל להתפרסם לפני ארבע שנים, ומתפרסם מדי שנה בסמוך לאירועי הגאווה. המדד בודק את יחסן של רשויות מקומיות ברחבי הארץ לקהילת הלהט"ב, בדגש על כיצד העירייה תמכה וקידמה את צרכי הקהילה במרחב העירוני בשנה החולפת. השנה נבדקו מספר שיא של 71 ערים ורשויות מקומיות, אשר קיבלו ציון משוכלל על סמך 34 שאלות בחמש קטגוריות: רווחה, חינוך, תשתיות, נראות ציבורית ותרבות. תל אביב זכתה השנה לציון משוכלל של 92 נקודות (גבעתיים בראש עם 99 נקודות, כי 100 זה רק למועצה אזורית דנה אינטרנשנל), כאשר נקודות בשתיים מחמש הקטגוריות: בחינוך ובתשתית ומבנה ארגוני.
העמותה לא פירטה בדיוק מה היו הסיבות שירד לנו ניקוד בקטגוריות הללו, אבל אפשר להבין את התמונה הרחבה בעזרת כמה מהשאלות ששואלים בכל תחום. בקטגוריית תשתיות ומבנה ארגוני שואלים, למשל, "האם נעשה מיפוי צרכים בקרב הקהילה הגאה מטעם אחד מהספקים המורשים של המשרד לשוויון חברתי?" ועוד שאלות חשובות-אך-טכניות שכאלה. בקטגוריית החינוך בדקו במדד על הכשרות לצוותים על סוגיות לנוער מהקהילה, על אחוז בתי הספר עם השתתפות בסדנאות של ארגוני הקהילה, על הנגשת מידע לצוותים באגף החינוך וכן הלאה. ונראה שהתשובות שסיפקה העירייה בנושא לא הצדיקו ניקוד מלא.

יחד עם ירידת הדירוג, האגודה דווקא פרגנה (שלא לומר, הרימה) לתל אביב במדד: "עיריית תל אביב-יפו מובילה בתחום התרבות הגאה, יוזמת ומובילה עשרות אירועי רבות המיועדים לתתי קהילות שונים ומגוונות", נכתב בדו"ח המדד. "בנוסף, בזכות תקצוב והפניית משאבים רבים מרכז הגאה הפועל בעיר הרשות מנציחה עצמה כמרכז להט"בי של מעני חברה ורווחה לחברות וחברי הקהילה בעיר ובסביבתה. הקשות פועלת בשיתוף יוצא דופן עם ארגוני הקהילה ומהווה 'סמן ימני' בכל הקשור לעשיית מוניציפאלית עבור הקהילה הגאה".
ובכל הנוגע למצב בכל הארץ, ובכן – זה מורכב. הניקוד הממוצע בכל הארץ הוא 51 – ירידה של 7.6% מהממוצע של שנה שעברה. כלומר, יש התדרדרות ביחס הכללי של הרשיות המקומיות כלפי להטב"קים (וזה עוד מבלי להתחיל לדבר על רשויות לאומיות). התחום בו הכי משקיעים הוא התרבות (למשל, 73% מהרשויות יזמו פעילות בנושא הקהילה הגאה מחוץ לגבולות חודש הגאווה), בעוד שהתחום במצב הירוד ביותר הוא תחום החינוך (כלומר: מענה לנוער, הכשרת צוותי חינוך וכדומה). כך, למשל, ברוב הרשויות שנמדדו (56%) אין אחראי.ת להט"ב בשירות הפסיכולוגי החינוכי. בואו נחזיק אצבעות – בעצם, וגם נילחם – על להרים את המדדים האלה בשנה הבאה.